ליל קוטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמדומים טיפוסיים בליל קוטב בסבאלברד שממוקמת בקו רוחב 78 מעלות צפון
שעת צהריים מוקדמת בטרומסה, נורבגיה, מבט מהרכס לכיוון העיירה

ליל קוטב הוא תופעה המתרחשת בחוגים הארקטים כאשר הלילה אורך יותר מ-24 שעות. התופעה ההפוכה לכך היא שמש חצות כאשר השמש לא יורדת מקו האופק למשך פרקי זמן ארוכים.
משך הזמן בו השמש מתחת לקו האופק עשוי לנוע מ-20 שעות באזורים בסביבת חוגי הקוטב, ועד 179 יום בשנה בקטבים עצמם. אמנם לא כל משך הזמן נחשב כליל קוטב מוחלט היות שאור חיצוני רב מתקבל כתוצאה מאפקט השבירה. ניתן אם כן להבין שזמן השמש מעל האופק בקטבים יהיה 186 ימים בשנה. ההסבר לא-סימטריה המספרית במקרה זה, היא בכך שהימים בהם השמש נמצאת בצורה חלקית מעל קו האופק, נספרים כימי אור ולא כלילה.

השפעות אנושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופות בהן תופעה זו קיימת עשויות לעורר דיכאונות באנשים הגרים באזורים הללו. אנשים הסובלים מדיכאון עונתי רגישים לכך במיוחד, ובצורה דומה כנראה שזו אחת הסיבות לריבוי מקרים של סינדרום סולפסיזם. על מנת לטפל בדיכאונות חורף אלו, הוכנסו לשימוש טיפולים באור‏[1] . גורם מאזן נוסף היא תזונה עתירה בשומן אומגה 3, המשפיעה על מצב הרוח, ומקורה בדגים ובעלי חיים ימיים נוספים שבית הגידול הטבעי שלהם הוא באזורים קרים במיוחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]