ליל קוטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמדומים טיפוסיים בליל קוטב בסבאלברד, בקו רוחב 78 מעלות צפון
שעת צהריים מוקדמת בטרומסה, נורווגיה, מבט מהרכס לכיוון העיירה

ליל קוטב הוא תופעה המתרחשת בחוגים הארקטיים כאשר הלילה אורך מעל 24 שעות. התופעה ההפוכה – כאשר השמש לא שוקעת מתחת לקו האופק במשך פרקי זמן ארוכים – מכונה שמש חצות.

משך הזמן שבו השמש ממוקמת מתחת לקו האופק עשוי לנוע בין 20 שעות בסביבת חוגי הקוטב ועד 179 יום בשנה בקטבים עצמם. אומנם לא כל משך הזמן הוא ליל קוטב מוחלט שכן אור חיצוני רב מתקבל כתוצאה מאפקט השבירה. כלומר, השמש אינה שוקעת בקטבים 186 ימים בשנה שבמהלכם היא נמצאת מעל האופק. ההסבר לחוסר השוויון המספרי הוא מניין הימים שבהם השמש נמצאת חלקית מעל קו האופק כימי אור ולא כלילה.

השפעות אנושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופות שבמהלכן מתרחשת תופעה זו עשויות לעורר דיכאונות באנשים המתגוררים באזורים אלה. אנשים הסובלים מדיכאון עונתי רגישים לכך במיוחד. נראה שתופעה זו היא אחת הסיבות לריבוי מקרים של סינדרום סוליפסיזם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליל קוטב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]