מונו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימון מונו

מונו (באנגלית, Mono, קיצור של Monaural) היא שיטת עיבוד צלילים בעלת ערוץ אחד בלבד.

קטע צליל מוגדר כ'מונו' כאשר מקור הצליל (כפי שהוקלט על ידי מיקרופון, למשל) הוא בודד. גם אם קיימים מספר מיקרופונים בעת ההקלטה, ובסופו של התהליך כל הערוצים מתאחדים אל תוך ערוץ אחד - ההקלטה הסופית נחשבת כהקלטת 'מונו'.

מערכת השמעה של צליל מוגדרת גם היא כ'מונו', כאשר מקור השמע יחיד: למשל, רמקול אחד. גם במקרה הזה, אף אם קיימים יותר ממקור הגברה אחד, הצליל מוגדר כ'מונו' כאשר מקורו של הצליל הוא ערוץ אחד.

ברוב המערכות הבידוריות, שיטת ה'מונו' הוחלפה בשיטות רב־ערוציות - בתחילה 'סטריאו', ומאוחר יותר צליל הקפי ('סראונד'). לעומת זאת, מונו היא עדיין הסטנדרט המקובל במערכות רדיו וטלפון.