מוריץ סטילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריץ סטילר
Mauritz Stiller
מוריץ סטילר, 1927
מוריץ סטילר, 1927
מוריץ סטילר, 1927
לידה 17 ביולי 1883
הלסינגפורס, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 1928 (בגיל 45)
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה החלקה היהודית בבית הקברות הצפוני בסטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mowscha Stiller עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה
תקופת הפעילות 1912–1927 (כ־15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, תסריטאי, במאי
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מוריץ סטילר וגרטה גרבו בדרכם לארצות הברית, קיץ 1925
מוריץ סטילר בסט הצילומים של סרטו "הפליטים" (De Landsflyktige), 1921

מוריץ (משה) סטילר (Mauritz Stiller;‏ 17 ביולי 1883, הלסינגפורס, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1928, סטוקהולם, שוודיה) היה שחקן, תסריטאי ובמאי יהודי, יליד פינלנד, מחלוצי הראינוע השוודי. בשנים 19121927 ביים 51 סרטים והופיע כשחקן בשמונה הפקות. נודע כמי שגילה וקידם את השחקנית גרטה גרבו.

קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריץ (משה) סטילר נולד בפינלנד למשפחה יהודית שמוצאה בפולין וברוסיה.[1] בילדותו התייתם מהוריו וגדל אצל ידידי המשפחה. אין ידיעות ברורות על לימודיו. בגיל 16 החל את דרכו כשחקן בתיאטרון השוודי בהלסינקי (אנ') ובהמשך פעל כבמאי. סטילר עבר לשוודיה מפינלנד כדי להימלט מהגיוס הכפוי לצבא רוסיה הצארית.[2] ב-1910, אחרי סגירת "התיאטרון האינטימי" של סטרינברג בסטוקהולם (Strindbergs Intima Teater), השתמש סטילר במבנה להעלאת מחזות בבימויו ושינה את שמו ל-Lilla Teatern (כונה גם Lillan) – "התיאטרון הקטן".

ב-1912 נשכר על ידי קרל מגנוסון (אנ') לכתוב ולביים סרטים קצרים לצד ויקטור שיוסטרום (Victor Sjöström)(שוודית). לשניהם מיוחסת פריצת הדרך של הראינוע השוודי.[3] הסרטים שבחר לביים נגעו בתחומים שונים – מריאליזם חברתי ועד עלילות היסטוריות ורומנטיות. ראויות לציון הגירסות החדשניות והפיוטיות שלו לרומנים האפיים של סלמה לגרלף. סרטו מ-1924, "אגדת יסטה ברלינג" (אנ'), שנעשה לפי ספרה של לגרלף מ-1891 והופק בכיכובה של גרטה גוסטפסון בת התשע-עשרה, הקנה לו מוניטין בינלאומיים.

סטילר הגיע ב-1925 לארצות הברית עם גרטה גרבו בת טיפוחיו בהזמנת לואי ב. מאייר, ממקימי חברת הסרטים מטרו גולדווין מאייר. הוא הספיק לביים שלושה סרטים והשתתף בבימוי סרטים נוספים, אך לא מצא את דרכו בשיטת האולפנים ההוליוודית, שלא איפשרה לו שליטה מלאה בהפקה. אחרי מחלוקות עם ראשי מג"מ וחברת סרטי פרמאונט חזר ב-1928 לשוודיה ונפטר באותה שנה.

סטילר לא הקים משפחה. הוא נקבר בחלקה היהודית בבית הקברות הצפוני (אנ') בסטוקהולם.[4]

ב-1960 הונצח בשדרת הכוכבים של הוליווד (1713 Vine Street). כתיב שמו שובש (Maurice Diller) והטעות תוקנה רק ב-1988. אנדרטה לזכרו הוקמה בעיר קריסטנסטאד (אנ'), שבה פעל אולפן הסרטים השוודי הראשון (Svenska Biografteatern), ובה התחיל סטילר את דרכו בראינוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוריץ סטילר בוויקישיתוף

סרטונים מוריץ סטילר; סרט תיעודי מ-1987, באורך 57 דקות, על חייו ועבודתו (בשוודית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פינלנד וחלקים נרחבים של פולין נכללו עד 1918 בתחומי האימפריה הרוסית
  2. ^ סטילר קיבל אזרחות שוודית רק ב-1921
  3. ^ " ויקטור שיוסטרום, מוריץ סטילר ותור הזהב של הראינוע השוודי" באתר מוזיאון הסרטים האוסטרי (באנגלית)
  4. ^ קברו של מוריץ סטילר בסטוקהולם