סטוקהולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטוקהולם
Stockholm
סמל העיר
סמל העירייה
סטוקהולםתמונות של העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Sweden.svg  שבדיה
חבל ארץ סדרמנלנד ואופלנד
מחוז מחוז סטוקהולם
ראש העיר סטן נורדין
שטח 377.30 קמ"ר
תאריך ייסוד 1252
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

871,952‏  (נכון ל-2011)
2,120,560‏  (נכון ל-2011)
4,230 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 59°21′N 18°04′E / 59.350°N 18.067°E / 59.350; 18.067קואורדינטות: 59°21′N 18°04′E / 59.350°N 18.067°E / 59.350; 18.067
אזור זמן UTC +1
http://www.stockholm.se

סטוקהולם (שבדית: Stockholm,‏ IPA: ‏[ˈstɔkːˈhɔlm], ; פינית: Tukholma; ניתן לכתוב גם שטוקהולם) היא העיר הגדולה ביותר בשבדיה ועיר בירתה. בעיר ממוקמים מבני הציבור השבדים החשובים, הפרלמנט ומשכנו הרשמי של המונרך השבדי.

סטוקהולם היא המרכז הכלכלי והפוליטי בשבדיה מאז המאה ה-13. מחוז סטוקהולם הוא הגדול באוכלוסייתו בשבדיה, ואחד הקטנים מבחינת שטחו. בסוף 2011 התגוררו בעיר 871,952 תושבים, ובשטחה האורבני, כולל פרוורים, 1,372,565 תושבים. באזור המטרופוליטני של סטוקהולם מתגוררים כשני מיליון תושבים. מיקומה האסטרטגי על מספר איים בחלקה המזרחי של שבדיה, במקום המפגש של אגם מלארן עם הים הבלטי, הביא לה לאורך השנים חשיבות היסטורית גדולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזכורה המוקדם ביותר של סטוקהולם בכתב הוא משנת 1252, כשמכרות ברסלאגן הפכוה לאתר חשוב של סחר בברזל. ההערכה היא כי שם העיר מורכב מהמילה סטוק, שפירושה קורת עץ, או ממילה גרמנית זהה שפירושה ביצור; ומהמילה הוֹ‏לְם שפירושה איון, המיוחסת בדרך כלל לאיון הֵלְיֵאַנְדְסְהוֹלְמֶן. היישוב הראשון נבנה, עם זאת, על האי סטָדסהולמן - שעליו עומדת העיר העתיקה של היום. לפי הכתובים השבדיים, העיר נבנתה על ידי בירגר יארל, במטרה להגן על שבדיה מפלישות ימיות של ציי מדינות אחרות, וכדי למנוע את בזיזתן של ערי מפרץ מלארן כדוגמת סיגטונה.

ימי הביניים, ועד שחר העת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר העתיקה (בשבדית – Gamla Stan) נבנתה כולה על האי המרכזי, "אי-העיר" (Stadsholmen), שגודלו כ-700 על 650 מטר, הסמוך להלייאנדסהולמן; ועל האי הסמוך לו, רידארהולמן‏[1], בין השנים 1300 ו-1500, והיא משמרת את סגנון ימי הביניים של רחובותיה. חשיבותה של העיר גדלה הודות לסחר הבלטי של ברית ערי הנזה; סטוקהולם פיתחה קשרים כלכליים ותרבותיים חזקים עם הערים ליבק, המבורג, דנציג, ויסבי, רבאל, וריגה במהלך תקופה זו. בין 1296 ו-1478 היו חברים במועצת העיר של סטוקהולם כ-24 אנשים, מחציתם נציגי ברית הנזה.

יתרונותיה הכלכליים והאסטרטגיים של העיר הפכו אותה לגורם מרכזי ביחסים בין המלכים הדנים של איחוד קאלמאר ותנועת העצמאות הלאומית שהתעוררה בשבדיה במאה ה-15. כריסטיאן השני, מלך דנמרק הצליח להיכנס לסטוקהולם בשנת 1520. ב-8 בנובמבר אותה שנה התבצע בעיר טבח רצחני שנודע כמרחץ הדמים של סטוקהולם. אירוע זה הוביל למרידות גדולות אף יותר, שבסופו של דבר הביאו לפירוקו של איחוד קאלמאר. לאחר הכתרתו של גוסטב ואסה ב-1523, ועם הקמתה של ממלכה עצמאית בשבדיה, החלה אוכלוסיית סטוקהולם לצמוח, ובשנת 1600 התגוררו בה כ-10,000 תושבים.

במאה ה-17 עלתה שבדיה והפכה לאחד הכוחות הגדולים באירופה, ואיתה צמחה גם העיר. בין 1610 ו-1680 גדלה אוכלוסיית העיר פי שישה. ב-1634 הפכה סטוקהולם לבירתה הרשמית של האימפריה השבדית. חוקי מסחר נוצרו בעיר והעניקו לה מונופול מהותי על הסחר בשבדיה ובסקנדינביה כולה, וכמו כן גם על סחר החוץ.

המאה ה-18 ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטוקהולם כמרכז מסחרי משגשג בתחריט משנת 1710 לערך

ב-1697 כמעט שכילתה שריפה את כל ארמון המלוכה, שנודע כ"טירת שלושת הכתרים". בין 1713 ו-1714 נפגעה העיר מן המגפה השחורה. לאחר סיומה של המלחמה הצפונית הגדולה, והשמדתם של חלקים שלמים של העיר, סטוקהולם החלה להתדרדר. הגידול באוכלוסייה ובכלכלה האטו. אך למרות זאת, העיר נותרה המרכז הפוליטי בשבדיה, והמשיכה להתפתח תרבותית תחת הנהגתו של המלך גוסטב השלישי. בניין האופרה המלכותית הוא דוגמה אדריכלית מתקופה זו. מאוחר יותר באותה המאה, הושלמה בנייתו של ארמון המלוכה של סטוקהולם במיקום המקורי בעיר העתיקה, בתכנונו של ניקודמוס טסין הצעיר - הארמון, מיצירות הבארוק הבולטות בסקנדינביה, משמש עד היום כמעונו הסמלי של המלך.

במחציתה השנייה של המאה ה-19, שבה סטוקהולם להיות מרכז כלכלי אזורי. בעיר החלו להופיע תעשיות חדשות, וסטוקהולם הפכה למרכז של מסחר ושירותים, כמו גם למרכז גדול עבור שבדיה עצמה. אוכלוסיית העיר צמחה באופן דראסטי במהלך אותה תקופה, בעיקר בשל ההגירה המסיבית אליה. בסוף המאה, פחות מ-40% מתושבי העיר נולדו בה. ההתיישבות הורחבה אל מחוץ לגבולות העיר המקוריים. מספר מוסדות מדעיים קמו בעיר, כמו מכון קרולינסקה ותערוכת האמנות והתעשייה של סטוקהולם.

ההגדרה הגאוגרפית של "סטוקהולם" השתנתה במשך הזמן. בשלהי המאה ה-18, העיר הכילה פחות משטח מרכז העיר כיום, כ-35 קילומטרים רבועים. בעשורים שלאחר מכן נוספו לה מספר אזורים מסביבה. גבולה המוניציפלי העדכני של סטוקהולם הוגדר רק בשנת 1971 - מקרה חריג הוא המקרה של העיירה האנסטה, שנרכשה על ידי עיריית סטוקהולם מידי עיריית סולנטונה בשנת 1982.

במהלך המאה ה-20 הפכה סטוקהולם לעיר מודרנית, עתירת טכנולוגיה, מתקדמת ומגוונת מבחינה אתנית. מבנים ישנים רבים נהרסו או נסגרו, כמו המחוז ההיסטורי קלארה, והוחלפו במבנים חדישים ומודרניים. במהלך המאה עברו תעשיות רבות שינוי, והחליפו את עבודת הידיים הקשה בטכנולוגיה מתקדמת. העיר המשיכה להתרחב ולהתפתח, והוקמו בה רבעים חדשים, כמו רינקבי וטנסטה, שאחדים מהם מאוכלסים ברובם במהגרים שבאו אל העיר מרחבי העולם.

תמונה פנורמית של סטוקהולם - עיר של מים רבים. הכוכבים שבחזית שייכים למגדל בית העירייה, שממנו צולמה התמונה
Magnify-clip.png
תמונה פנורמית של סטוקהולם - עיר של מים רבים. הכוכבים שבחזית שייכים למגדל בית העירייה, שממנו צולמה התמונה

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיור הקדום ביותר של סטוקהולם, מ-1535, מדגים את מערך האיים הסובבים את העיר

סטוקהולם ממוקמת על חופה המזרחי של שבדיה, במקום המפגש של האגם מלארן עם הים הבלטי. את חלקה המרכזי של העיר מהווים 14 איים, שהם למעשה קצהו המערבי של ארכיפלג גדול המשתרע לחופה המזרחי של העיר ומגיע עד פינלנד. מרכז העיר הגאוגרפי ממוקם ממש על המים, על מפרץ בשם רידארפיארדן ("בריכת האבירים"), שהוא שלוחה של אגם מלארן שדרכה זורמים מי האגם מזרחה אל סַ‏אלְטְכֶ‏ן (Saltsjön - "הים המלוח") שבתורו מפריד בין העיר ובין הים הפתוח. בין שניהם, בתווך, יושבת העיר העתיקה או בשמה גאמלה סטאן, שבנויה על האי סטָדסהולמן.

מרכז סטוקהולם של ימינו בנוי על שני חלקים עיקריים, כשהדרומי הוא גאמלה סטאן והצפוני הוא נורמאלם, וביניהם מפריד מצר ים המקשר את רידארפיארדן עם סאלטכן. בליבו של המצר, בין חלקי העיר, שוכן האי הקטן הלייאנדסהולמן, שעליו הוקם בניין הפרלמנט השבדי – הריקסדג. הגשרים המחברים בין החלקים השונים, וצריחי הכנסיות, הם שמתווים את נופה של סטוקהולם ואת קו הרקיע שלה. סביב למרכז העיר שכונות רבות עתירות גנים, חלקן על איים, שביניהם שטות ספינות. סטוקהולם מתחלקת בצורה גסה לדרום ולצפון, כלומר החלקים שמדרום לגאמלה סטאן ולרידארפיארדן ואלו שמצפון להם. לאורך החלק הדרומי נמתח מצוק העתק, שמשווה לשכונות הדרומיות גובה דרמטי ביחס לאלו הצפוניות, הנמוכות. מבחינה סטטיסטית מחולקים רובעי העיר ל"עיר הפנימית", "מערב" ו"דרום" (ראו בהמשך). בין החלקים, ובתוכם, עשרות גופי מים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בסטוקהולם הוא אקלים ממוזג, יבשתי-לח. בשל קו הרוחב הצפוני מאוד בו יושבת העיר, האקלים בה משתנה במידה רבה לפי עונה, והעיר נהנית מארבע עונות מובחנות, עם קיץ חמים, חורף קר ומעונן ואביב וסתיו בין צוננים למתונים. היפוך החורף מתרחש בעיר בשלהי חודש דצמבר, ואורכו של היום הוא כשש שעות, ואילו היפוך הקיץ מתרחש בשלהי יוני, והיום בסטוקהולם מתמשך לאורך של כ-18 שעות.

הטמפרטורה היומית הממוצעת ביולי היא כ-18°C, ובינואר כ-3°C-. טמפרטורות גבוהות, מעל 25°C, נמדדות כ-16 ימים מדי קיץ, ומספר זהה של ימים הם ימי שלג, שיורד על העיר בין נובמבר לאפריל. סך המשקעים השנתיים עומד על כ-560 מ"מ, כשהקיץ רטוב יותר מן החורף.

בחורף, עת האוויר קר מהמים, מתאבכים המים ועל פני האגמים נוצר ערפל-מים.

מזג אוויר בסטוקהולם
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) -1 -1 3 9 16 21 22 20 15 10 5 1 10
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -5 -5 -3 1 6 11 13 13 9 5 1 -3 3.6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 39 27 26 30 30 45 72 66 55 50 53 46 539
מקור: Source no. 1: World Meteorological Organisation‏[2], Source no. 2: Hong Kong Observatory‏[3]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסטוקהולם-רבתי מתגוררים כ-20% מאוכלוסיית שבדיה, ונוצר בה כ-25% מהתוצר המקומי הגולמי במדינה.

בשנת 2008 התגוררו בעיר כ-810,120 תושבים, מהם כ-51.5 אחוז נשים ו-48.5 אחוז גברים. הגיל הממוצע בסטוקהולם הוא 39.8: כ-40.5% מאוכלוסיית העיר הם צעירים בין הגילאים 20 ו-44. המגזר היצירתי בעיר משמעותי מאד: רבים הם האמנים שבאים אליה לעבוד וליצור.

28% מבין תושביה של סטוקהולם אינם ממוצא שבדי (ראו גם המהומות בשבדיה (2013)). 1 מכל 5 תושבים בעיר הינו מוסלמי.

אוכלוסייה לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העיר משנת 1750 ועד היום:

שנה      בסטוקהולם      בכל המדינה        אחוז תושבי סטוקהולם ביחס למדינה
1750 60,018 1,780,678 3.4
1800 75,517 2,347,303 3.2
1850 93,070 3,482,541 2.7
1900 300,624 5,136,441 5.9
1910 342,323 4,035,522 6.2
1920 419,440 5,904,489 7.1
1930 502,213 6,142,191 8.2
1940 590,503 6,371,432 9.3
1950 744,143 7,041,829 10.6
1960 808,294 7,500,161 10.8
1970 740,486 8,091,782 9.2
1980 647,214 8,317,937 7.8
1985 659,030 8,358,139 7.9
1990 674,452 8,590,630 7.9
1995 711,119 8,837,496 8.0
2000 750,348 8,882,792 8.4
2005 771,038 9,047,752 8.5
2007 788,269 9,127,058 8.6

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום סטוקהולם בסטוקהולם-רבתי, באדום גבולות המחוז
רובעי סטוקהולם-העיר

כישות שלטונית, מנוהלת סטוקהולם כעירייה רבת-כוח תחת השם "הקומין של סטוקהולם" (כלומר הרשות המקומית סטוקהולם), ובמישור המחוזי היא אחת מהרשויות המרכיבות את מחוז סטוקהולם.

עיריית סטוקהולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומין של סטוקהולם - Stockholms Kommun היא אחת מ-290 יחידות-השיפוט השבדיות המוגדרות על ידי גבולות פוליטיים-גאוגרפיים (- קומינים), והיא הצפופה והמאוכלסת מביניהן (810,000 תושבים ב-2008). בעוד שמול המוסדות הלאומיים והחוק השבדי היא מתנהלת תחת השם הרשמי - קומין סטוקהולם, הרי שאת מרבית ענייניה הפנימיים מנהלת העירייה תחת השם החצי-רשמי, "העיר סטוקהולם" (Stockholms stad) וזוהי גם הצורה המועדפת בפי התושבים. סטוקהולם-העיר מחולקת לרבעים, שלהם מידה מסוימת של מינהל מקומי. לצורך כך מחולקת הקומין לשלושה חלקים ראשיים: העיר הפנימית (שבדית: Innerstaden), הדרום (Söderort), והמערב (Västerort). חלקים אלה מתחלקים כאמור לשכונות, והן:

העיר הפנימית דרום מערב

הבחירות למועצת העיר סטוקהולם נערכות אחת לארבע שנים, במקביל לבחירות הכלליות במדינה.

בעקבות בחירות 2006, מושבי המועצה חולקו בדרך הבאה:

המפלגות המכהנות בקואליציה מפלגות האופוזיציה

ראש עיריית סטוקהולם המכהן מאז אפריל 2008 הוא סטן נורדין, ממפלגת 'המתונים'.

מחוז סטוקהולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוז סטוקהולם

סטוקהולם-רבתי נמצאת במעמד של מחוז (לֵן), שגבולותיו חופפים את העיר ופרווריה עד לעומק של שטח רב צפונה, דרומה ומערבה. כנהוג על פי השיטה השבדית המחוז מחולק לרשויות מקומיות, אלו הן הקומינים, 26 עיריות אוטונומיות, שיחד מהוות את המטרופלין שקרויה סטוּרְסְטוקְהוֹלם - "סטוקהולם הגדולה". מועצת המחוז היא גוף דמוקרטי שמונה 149 חברים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית מלון "גרנד"

תעסוקתה של רוב אוכלוסיית סטוקהולם היא בתעשייה, בה עובדים כ-85% מהתושבים. היעדרן הכמעט מוחלט של תעשיות כבדות מהעיר תורם להיותה אחת הערים הנקיות ביותר על פני כדור הארץ.

תעשיית ההיי טק מפותחת בסטוקהולם. המעסיקות העיקריות בתחום זה הן IBM, אריקסון ואלקטרולוקס. מרכז IT גדול ממוקם בקיסטה שבצפון הבירה.

סטוקהולם היא המרכז הכלכלי של שבדיה. מטות הבנקים הגדולים במדינה ממוקמים בעיר, כמו גם מטותיהן של חברות פיננסים גדולות. סטוקהולם היא גם ביתה של הבורסה לניירות ערך העיקרית בשבדיה, הבורסה של סטוקהולם (שבדית: Stockholmsbörsen). גם מטהה של חברת האופנה H&M ממוקם בעיר.

התיירות ממלאת תפקיד חשוב בכלכלת סטוקהולם. בין 1991 ו-2004 עלה מספר התיירים בעיר לשיעור של בין 4 מיליון ל-7.7 מיליון תיירים בשנה.

סטוקהולם היא אחת הערים המודעות-אקולוגית ביותר בעולם, וכלכלתה משולבת במערכת תחבורה נקייה הכוללת שבילי אופניים ותחבורה ציבורית מהמפותחות באירופה. גם תודעת המיחזור קיבלה תנופה חשובה בסטוקהולם.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרכבת התחתית של סטוקהולם, שהחלה להיבנות בשנת 1944, יש שלושה קווים מסועפים המשרתים את כל חלקי המטרופולין. הרשת הושלמה בשנת 1994, והקווים עוברים בחלקם מתחת למים ובחלקם מעליהם. חשמליות נעלמו מרחובותיה של העיר ב-1967, כחלק משינויי מערך התחבורה שנגזרו מהמעבר לנהיגה בצד ימין.

נמל התעופה הבינלאומי העיקרי של שבדיה, ארלנדה, נמצא בפרוור סיגטונה שבצפון העיר. חברת התעופה הראשית של מדינות סקנדינביה סקנדינביאן איירליינס מפעילה טיסות סדירות פעמיים בשבוע בקו ת"א-קופנהגן-סטוקהולם. תחנת הרכבת המרכזית של סטוקהולם, השוכנת ברובע נורמאלם, היא התחנה הגדולה ביותר בשבדיה, והיא צמודה לתחנת המטרו העמוסה ביותר וכן לתחנת האוטובוס.

מעבורות יוצאות מהנמלים סביב סטוקהולם אל כל ערי הים הבלטי, וספינות קטנות יותר מעבירות מקומיים ותיירים בין האיים השונים.

לצד כל אלה מפותחת בסטוקהולם תרבות האופניים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוטנינגאטן ("רחוב המלכה") הוא מדרחוב פופולרי בלב נורמאלם.

בסטוקהולם שוכנים אתרי התרבות המרכזיים של שבדיה - בית האופרה, כנסיות עתיקות, אולמות קונצרטים ומוזיאונים רבים. עם המוסדות החשובים שמשכנם בעיר נמנים התזמורת הסימפונית של רדיו שבדיה והתזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם.

בית העירייה, מהמונומנטים המזוהים ביותר של העיר, הממוקם בפינתו הדרומית-מזרחית של האי קונגסהולמן, ובו נערך "נשף נובל" לאחר טקס חלוקת פרסי נובל בכל 10 בדצמבר.

ב-1998 בחר האיחוד האירופי את סטוקהולם ל"בירת התרבות האירופית" למשך אותה שנה.

השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים גבוהים ומחקרים בתחום המדעים החלו להתפתח בסטוקהולם במאה ה-18, עם פתיחתם של מוסדות לימודיים ורפואיים ברחבי העיר, כמו מצפה הכוכבים של סטוקהולם. לימודי הרפואה בעיר החלו בשנת 1811 עם הקמתו של מכון קרולינסקה. המכון הטכנולוגי המלכותי (שבדית: Kungliga Tekniska Högskolan) נוסד ב-1827, והוא המוסד הגדול ביותר ללימודים גבוהים בטכנולוגיה בסקנדינביה, עם כ-13,000 סטודנטים. אוניברסיטת סטוקהולם נוסדה בשנת 1878, וניתן לה סטטוס אוניברסיטאי בשנת 1960. נכון ל-2008 לומדים בה כ-52,000 סטודנטים. בסטוקהולם פועלים גם מוסדות היסטוריים רבים כדוגמת המוזיאון השבדי להיסטוריה של הטבע, והגן הבוטני "ברגיאנסקה טרדגורדן". בית-הספר לכלכלה בסטוקהולם נוסד בשנת 1909, והוא אחד מהמוסדות הפרטיים היחידים ללימודים גבוהים בשבדיה.

האוניברסיטאות הבולטות הן:

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטוקהולם היא ביתם של מועדוני כדורגל בעלי שיעור בינלאומי, ביניהם א-אי-קו סולנה ומועדון הכדורגל יורגורדן.

דיג ושיט מפותחים ביותר כפעילויות פנאי.

ב-1912 אירחה העיר את האולימפיאדה החמישית בעת החדשה.

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמי שיתוף פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר אין ערים תאומות, אך חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם הערים הבאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבינתיים התאחד עם סטדסהולמן.
  2. ^ "Weather Information for Stockholm". World Weather Information Service. Retrieved 2008-01-06.
  3. ^ "Climatological Normals of Stockholm". Hong Kong Observatory. Retrieved 2010-05-20.


ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012)

משחקים עתידיים: ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020)

דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם