מטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטאיוונית: מעבר, לאחר) היא תחילית המציינת לרוב הפשטה, הכללה או הסתכלות חיצונית על המושג המופיע אחריה. ברמה האינטואיטיבית נוכל להגדיר מטא כ"דיבור על".

התפתחות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג מטא מגיע מתחום האפיסטמולוגיה בפילוסופיה שם תפקידו הוא התייחסות מופשטת לביטוי מסוים על מנת לבחון אותו מהצד וללמוד על טבעו. דוגמה לכך היא המטאפיזיקה העוסקת בבחינה של מושגי היסוד של העולם הפיזיקלי והבנת טבעם. כך למשל השאלה "מהו זמן?" היא שאלה מטאפיזית ולא שאלה פיזיקלית. דוגמה נוספת וחדשה הרבה יותר היא מושג המטאדאטה כלומר מידע על מידע. לדוגמה, אם המידע שלנו הוא קובץ תמונה אז המטאדאטה שלו יכלול נתונים כגון גודל התמונה או מתי והיכן צולמה‏[1].

החוקר דאגלס הופשטטר בספרו גדל, אשר, באך השתמש רבות במושג ה-מטא בדיבורו על אזכורים עצמיים ורקורסיה. למעשה, כיום התחילית מטא יכולה להתווסף לכל מושג כך שהכוונה תהיה דיבור על מושג שלא ברמת העיסוק הטכני אלא בהקשר הרחב שלו. כל למשל משפטן העוסק במטא משפט לא יעסוק בעולם הדין והחוק אלא בהקשר וההשפעה של חוקים אלה בחברה והתרבות בה הם נחקקו‏[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]