הכללה (למידה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכללה (נקראת גם הרחבה או העברה) היא היכולת להשליך מידע או מיומנות שנלמדו במסגרת מצב מסוים אל תחומים קרובים‏[1].

תהליך ההכללה יכול לשחרר את האדם מתלותו במצבים מוחשיים. זאת משום שמושג כוללני הנוצר מתהליך זה הוא בעל אופי שכלי-רוחני, ללא תלות בתוכן מסוים או בשדה התפיסה של האדם. בנוסף, המושג הכוללני מתאים לריבוי של עצמים ומצבים השונים לחלוטין מן המצב המקורי‏[2].

ישנם מקרים בהם נעשות הכללות מוטעות או לא מדויקות, אחד הגורמים לכך יכול להיות כשל לוגי.

הכללה בלמידה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום החינוך המושג הכללה מתייחס ליכולת של התלמיד ליישם את החומר הנלמד במצבים חדשים. יכולת ההכללה מאפשרת לארגן את תהליך ההוראה באופן שיחבר בין הידע שנרכש במסגרת המקצועות השונים ויאפשר אינטגרציה וחציית תחומים‏[1]. מסיבה זו ההכללה נחשבת למיומנות למידה שיכולה לעזור לפתח אסטרטגיית למידה טובה יותר ויש לה תפקיד חשוב במסגרת הוראה מתקנת.

הסכמה היא אחד הגורמים המשפיעים על יכולת ההכללה. ככל שעומדות לרשותו של האדם יותר סכמות, כך גדלה היכולת שלו להבחין בפרטים, לקלוט מידע רב ומגוון ולצמצם את כמות ההכללות המוטעות‏[1].

במסגרת E-learning, משחקי מחשב מאפשרים להתנסות בלמידה פעילה באופן המסייע להכללה של חומר הלימוד להקשרים נוספים ולמצבים עתידיים[3].

הכללה במדע ובמחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אינדוקציה

מטרת המחקר היא להגיע למשמעויות החורגות מעבר למקרה או למקרים הבודדים הנחקרים, באופן המאפשר למידה מתופעה מסוימת על תופעות מקבילות בהקשרים אחרים‏[4]. בהתאם לכך, בתחום המחקר המושג הכללה מתייחס ליכולת להשליך את תוצואת הניסוי לאוכלוסייה המיוצגת על ידי המדגם שנבחר ו/או למצבים כלליים יותר.

יכולת ההכללה של תוצאות המחקר תלויה ממספר גורמים:

אחת השאלות לגבי מחקר איכותני היא האם ניתן להכליל את ממצאיו על סביבות ואוכלוסיות רחבות‏[4].

הכללה בהערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים רבים מתבצעת הערכת ביצוע של העובדים למגוון צרכים, המיועדים לרוב לשיפור תפקודו של הארגון. כמו כן, במקרים רבים מועמדים נדרשים לעמוד במבחנים שונים לצורך קבלה לתפקיד או מסלול הכשרה מסוים.

לרוב הערכה כללית של יכולת או מיומנות של אדם נעשית על ידי מדידה מצומצמת של ביצועיו. יעילותה של המדידה תלויה בדרגה שבה ניתן להכליל במדויק לגבי התנהגותו אותו אדם במקבץ רחב יותר של מצבים. זאת משום שמקבלי ההחלטות אינם מעוניים בנתונים הגולמיים המתקבלים מהמדידה הספציפית. הם מעוניינים במשמעות הרחבה יותר שניתן להפיק מנתוני הגלם של המדידה וביכולת שלהם לספק אומדן אמין אודות התפקוד של הנבחן בתחומים הרלוונטיים להחלטה. הכללה זו מתבססת על ההנחה שהמדידה דוגמת את התנהגות הנבחן באופן מקרי‏[5].

הכללה במתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכללה (מתמטיקה)

הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית. הכללה פירושה לקיחת עצם מתמטי מסוים, ומעבר ממנו לעצם כללי יותר, שהעצם שממנו יצאנו מהווה מקרה פרטי שלו.

מושג B מהווה הכללה של מושג A כאשר:

  • כל מופע של המושג A הוא גם מופע של המושג B.
  • יש מופע של המושג B שאיננו מופע של המושג A.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכללה (למידה) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  2. ^ שלמה שרן ויעל שרן (1971). ליקויי למידה ותיקונם. רעננה: ספרית פועלים.
  3. ^ Hung, P. H., Hwang, G. J., Lee, Y. H., & Su, I. (2012). A cognitive component analysis approach for developing game-based spatial learning tools. Computers & Education, 56(2), 762–773.‏
  4. ^ 4.0 4.1 אשר שקדי, (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום. רעננה: רמות.
  5. ^ מנוחה בירנבוים (1997). חלופות בהערכת הישגים. רעננה: רמות.