מטא-תאוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד.

מטא-תאוריהאנגלית: Metatheory), היא מונח מרכזי בפעילות המדעית המורכב מצירוף המילים, מטא ו-תאוריה, המעניקות לו משמעות של מבט-על, או נקודת מבט אנליטית, אודות תאוריות בשלל תחומי המדע השונים.[1]

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדה ובשיח המדעי, תפקידה של מטא-תאוריה הוא, להוות תאוריה הבוחנת באופן אנליטי ורפלקטיבי-ביקורתי, תאוריה אחרת בתחומי מדע שונים, באופן שיטתי ומעמיק.[2] אשר-על-כן, מטא-תאוריה ממוקמת בסדר הגבוה ביותר של הספקטרום התאורטי, ביחס לתאוריות אחרות.

פוזיציה זו, מאפשרת למטא-תאוריה לנתח, להשוות ולהעריך גופים מתחרים של רעיונות. כאשר הנחתה הבסיסית היא, כי תאוריות נובעות מתאוריות אחרות, כך שתמיד ישנן הנחות תאורטיות קודמות והתחייבויות מדעיות מאחורי כל ניסוח תאורטי.[3] דוגמה להנחה מטא-תאורטית לגבי ההתפתחות האנושית היא, הרעיון שהתפתחותו של אדם מסתיימת בגיל 18, או שההזדקנות היא תוצאה של תהליך המבטא אובדן ודעיכה.

תכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה של מסגרת מטא-תאורטית היא להוות בסיס מטא-מדעי, זאת על ידי ארטיקולציה (Articulation), דהיינו שכלול ושיפור דרכיה האפיסטמולוגיות-מתודולוגיות של התאוריה הקיימת והנבחנת, לתאוריה מהימנה ותקפה יותר באופן בו היא מתבוננת במציאות או בהוויה.[4] בכך למעשה, למטא-תאוריה אין קשר ישיר למסגרת האמפירית של המחקר התאורטי, הממד היישומי, אלא לרכיבים האבסטרקטיים השונים המרכיבים את התאוריה הנבחנת. ובכך באה לידי ביטוי תרומתה הניכרת של מטא-תאוריה, היא שותפה להתפתחותו של מטא-מדע הזקוק לידע מדעי מדויק ואובייקטיבי כדי לשפר את יכולתם של המדענים, ולממש את תפקידם של אלו ליצור פרקטיקות מדעיות הולמות.

מסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשתית המדעית של מטא-תאוריה, נשענת על ארבעה תחומים מרכזיים בחשיבה המדעית, והמשוייכים דיסיפלינרית בעיקר לפילוסופיה: אפיסטמולוגיה, המהווה את תורת ההכרה, ומתרכזת במהות וגבולות הידיעה. אונטולוגיה, המהווה את תורת היש, ועוסקת בטבע של היש, הקיים והמציאות. אקסיולוגיה, העוסקת בתורת הערך, ועוסקת בהערכת טיבם המוסרי של מעשה, פעולה, רעיון והתנהגות. ומתודולוגיה, העוסקת בשיטה ובדרכי החקירה המדעית. ובכך למעשה המתודולוגיה מחברת ושוזרת בין תורת ההכרה, תורת היש ותורת הערך. זאת ועוד, המתודולוגיה, מתרכזת בכלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.

לפיכך בהמשך לכך, גבולות המחקר המטא-תאורטי מעוגנים בהיסטוריה של המדע, העוסק בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן, החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו. בסוציולוגיה של המדע, העוסקת בהתפתחות המדע מתוך נקודת מבט סוציולוגית ביקורתית, ושואפת להבין את המנגנונים החברתיים והפוליטיים האחראים, מכוננים, ושולטים בהבניית הידע המדעי. ובפילוסופיה של המדע, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים.[5]

המחשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-פילוסופיה, מהווה את החקירה לעומק אודות מהותה של הפילוסופיה. חקירה זו כוללת את מטרותיה, גבולותיה ושיטותיה של הפילוסופיה. בעוד הפילוסופיה חוקרת את טבעה של התופעה או את אופי ההוויה, ובמיוחד את דרכים בהן הידע מתהווה ומתגבש לעבר האמת. מטא-פילוסופיה בוחנת תהליך רב שלבי וממדי זה, בעזרת שאלות מנחות העוסקות בדיוק וביעילות החקירה הפילוסופית. חקירה מטא-פילוסופית אם-כך, חותרת לחשיפת האמת של האמת.[6]

מטא-פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-פסיכולוגיה מהווה את זווית ההתבוננות של כל תאוריה פסיכולוגית, ומתייחסת למבנה התאוריה עצמה ולא לרכיבים התיאוריים שלה. דהיינו, אם הפסיכולוגיה חוקרת את התהליכים הנפשיים, המטא-פסיכולוגיה עוסקת בכלים המחקריים ובדרכי ההתבוננות של הפסיכולוגיה. לדוגמה, מחקר פסיכולוגי העוסק בשאלות פסיכולוגיות פילוסופיות בקשר שבין הגוף והנפש, ומתמקד במנגנונים נפשיים והשפעתם על תהליכים ביוכימיים, כגון: הגנה, אבל ודיכאון, שואף להבין ולהסביר אינטראקציה זו בכלים אפיסטימולוגיים-מתודולוגיים. בהמשך לכך, לצורך המחשה בהקשר הפסיכואנליטי, זיגמונד פרויד מתאר את המטא-פסיכולוגיה כמבנה-על ספקולטיבי של הפסיכואנליזה, כזה המתייחס אל נקודות המבט הדינמיות, הטופוגרפיות והכלכליות. ככלל, הנחת היסוד במסגרת דיון זה היא, כי עיסוק מדעי מטא-תאורטי זה בפסיכולוגיה, אינו ניסויי.

מטא-מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-סוציולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Roy Bhaskar, Sean Esbjörn-Hargens, Nicholas Hedlund, Mervyn Hartwig, Edited, Metatheory for the Twenty-First Century Critical Realism and Integral Theory in Dialogue, 2016.
  • Fred Chernoff, Theory and Metatheory in International Relations: Concepts and Contending Accounts, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטא-תאוריה בוויקישיתוף
  • קרל המפל, פילוסופיה של מדע הטבע, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1979. (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1966).
  • אריה וורם, רציונליות וקדמה במדע, תל אביב: סדרת "אוניברסיטה משודרת", 2005.
  • אור דגן, קאמי ופופר: על האבסורד במדע, הוצאת רסלינג, 2013.
  • תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, 1977. (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1962).
  • בועז מילר, "תומאס קון והרציונליות של המדע". גליליאו, גיליון 88 (דצמבר 2005), עמ' 34–41.
  • מטא-תאוריה, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Metatheory - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  2. ^ Mark G. Edwards, Metatheory, SpringerLink
  3. ^ APA Dictionary of Psychology, metatheory, APA
  4. ^ Marcia J. Bates, An introduction to metatheories, Marcia J. Bates, ‏2006
  5. ^ Filipe J. Sousa, METATHEORIES IN RESEARCH: POSITIVISM, POSTMODERNISM, AND CRITICAL REALISM, SSRN Electronic Journal 16, February 2010, עמ' 455-503
  6. ^ Nicholas Joll, Metaphilosophy, Internet Encyclopedia of Philosophy (IEP), ‏17/11/2010