מיאקו קוואקמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיאקו קוואקמי
川上未映子
לידה 29 באוגוסט 1976 (בת 47)
Jōtō-ku, מחוז אוסקה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה 川上 三枝子 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ניהון, Osaka Municipal Kogei High School, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יפנית
סוגה רומנים, סיפורים קצרים, שירה
בן או בת זוג Kazushige Abe (אוקטובר 2011–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אקוטגאווה (2007)
  • Junichi Watanabe Award (2016)
  • Mainichi Publication Culture Award (2019)
  • פרס טניזאקי (2013)
  • פרס מורסקי שיקיבו (2010)
  • פרס יומיורי (2023)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
Mieko Kawakami Official Website
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיאקו קוואקמייפנית: 川上未映子;‏ נולדה ב־29 באוגוסט 1976) היא סופרת ומשוררת יפנית מאוסקה. עבודתה זכתה בפרסי ספרות יפניים יוקרתיים בכמה ז'אנרים, ביניהם פרס האקוטגוואה ה-138 על הנובלה שלה שדיים וביציות[1], פרס טניזאקי לשנת 2013 על אוסף הסיפורים הקצרים שלה חלומות של אהבה וכו'[2], ופרס נקהארה צ'ויה לשנת 2008 לשירה עכשווית[3].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואקמי עבדה כמארחת בר וכפקידה בחנויות ספרים לפני שהתחילה בקריירת שירה.[4] קוואקאמי הוציאה שלושה אלבומים ושלושה סינגלים כזמרת, אך פרשה מקריירת השירה שלה בשנת 2006 כדי להתמקד בכתיבה.[5]

לפני שזכתה בפרס אקוטגוואה בשנת 2008 עבור שדיים וביציות, קוואקמי הייתה ידועה ביפן בעיקר כבלוגרית.[4] בשיאו, הבלוג הפופולרי שלה קיבל מעל 200,000 צפיות ביום.[6]

הרומן הראשון באורך מלא של קוואקמי, גן עדן, זכה בפרס מורסאקי שיקיבו לספרות לשנת 2010.[7] בשנת 2012 הופיע תרגום לאנגלית לסיפור קצר שלה באוסף של מאמרים וסיפורים על רעידת האדמה והצונאמי בטוהוקו בשנת 2011.[8]

בשנת 2016 היא נבחרה כ-"Granta Best" של הסופרים היפנים הצעירים לסיפור הקצר שלה "הוכחת האהבה של מארי".

בשנים 2015–2017 ערכה קוואקמי סדרת ראיונות עם הרוקי מורקמי, בהם שאלה אותו על נשים ועל מיניות ברומנים שלו.[9] הכרך הערוך של הראיונות הללו, שכותרתו "הרוקי מורקמי: ראיון ארוך, ארוך", ראה אור בשנת 2017.

הרומן של מיאקו קוואקמי, "Ms Ice Sandwich", הגיע לרשימה המקוצרת של המהדורה לשנת 2018 של הגרנד פרי של עמותות ספרותיות.[10]

בשנת 2020 פורסם שדיים וביציות ב-Europa Editions וזכה לשבחים רבים. הניו יורק טיימס ניהל את הסקירה המעולה על ספרה על ידי קייטי קיטמורה ביום הפרסום ובו נכתב "מיאקו קוואקמי כותבת בחוסר סנטימנטליות תומכת, במיוחד כשהיא מתארת את חייהן של נשים".

סגנון כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתה של קוואקמי משתמשת לעיתים קרובות באוסקה-בן, ניב יפני ייחודי המדובר באוסקה ובערי הסביבה. היא משלבת גם שפה ניסיונית ופואטית בסיפורים הקצרים והרומנים שלה, ומציינת את לידיה דייוויס וג'יימס ג'ויס כהשפעות ספרותיות.[5] הסופר היפני הידוע הרוקי מורקמי קרא לה "הסופרת הצעירה והאהובה עליו"[11] ותיאר את כתיבתה כ-"צומחת ומתפתחת ללא הפסקה".[12]

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 פרס צובוצ'י שויו לסופרים מתעוררים צעירים עבור Watakushi ritsuin hā, mata wa sekai (יחס האגו שלי, השיניים שלי והעולם)[13]
  • פרס נקהארה צ'יה 2008 עבור Sentan de, sasuwa sasareruwa sora eewa[14]
  • פרס אקוטגוואה לשנת 2008, שניהל צ'יצ'י (שדיים וביציות)[15]
  • 2010 מורסאקי שיקיבו פרס עבור Hevun (Heaven)[7]
  • 2013 פרס טניזאקי ל-Ai no yume to ka (חלומות של אהבה וכו'). )[16]
  • פרס Watanabe Junichiro לשנת 2016 עבור אקוגארה (כמיהה)[17]
  • פרס תרבות הוצאת Mainichi לשנת 2019 עבור Natsu monogatari ("סיפורי קיץ")

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ביפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Watakushi ritsu in ha, mata wa sekai (わ た く し 率 イ ン 歯 一 、 ま た は 世界, יחס האגו שלי, השיניים שלי והעולם), קודאנשה, 2007, ISBN 9784062142137
  • צ'יצ'י לרוץ (乳 と 卵, שדיים וביציות), באנגישונג'ו, 2008, ISBN 9784163270104
  • Sentan de, sasuwa sasareruwa soraeewa (先端 で 、 さ す わ さ さ れ る わ そ ら え え わ), סיידושה, 2008, ISBN 9784791763894
  • הבון (ヘ ヴ ンגן עדן), קודאנשה, 2009, ISBN 9784062157728
  • הגש את mayonaka no koibito tachi (す べ て 真 夜 中 の 恋人 た ち, כל אוהבי הלילה ), קודאנשה, 2011, ISBN 9784062779401
  • Ai no yume to ka (愛 の 夢 と か, חלומות של אהבה וכו'), קודאנשה, 2013, ISBN 9784062177993
  • אקוגארה (あ こ が れ, כמיהה), שינשושה, 2015 ISBN 9784103256243
  • ויסטריה לסנין לא און טאצ'י (ウ ィ ス テ リ ア と 三人 の 女 た ち, "ויסטריה ושלוש נשים"), שינשושה, 2017, ISBN 9784103256250
  • Natsu monogatari (夏 物語, "סיפורי קיץ"), Bungeishunju, 2019, ISBN 9784163910543

עבודות נבחרות באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שדיים וביציות", טרנס. לואיז היל קוואי, מילים ללא גבולות, 2012[18]
  • "חוט מרץ", טרנס. מיכאל אמריך, מארץ 'נוצר מחוט: הרהורים על רעידת האדמה היפנית, צונאמי והתמוססות גרעינית, 2012[8]
  • "לאן נעלמו כל ימי ראשון?", טרנס. היטומי יושיו, מילים ללא גבולות, 2015[19]
  • "זיכרונות שייכים", טרנס. היטומי יושיו, גרנטה 132, 2015[20]
  • "שדות תות לנצח נצחים", טרנס. היטומי יושיו, פליאדות: ספרות בהקשר, 2016[21]
  • "גן הפרחים", טרנס. היטומי יושיו, פרימן: עתיד הכתיבה החדשה, 2017[22]
  • גב 'אייס כריך, טרנס. לואיז היל קוואי, הוצאת פושקין, 2018, ISBN 9781782273301[23]
  • שדיים וביציות, טרנס. סם בט ודויד בויד, מהדורות אירופה, 2020, ISBN 9781609455873[24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיאקו קוואקמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Newcomb, Amelia (15 בדצמבר 2008). "Mieko Kawakami: From blogger to global novelist". The Christian Science Monitor. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Tanizaki Jun'ichiro Prize". Books from Japan. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "第14回中原中也賞が川上未映子さんの『先端で さすわ さされるわ そらええわ』に決定しました". Yamaguchi City (ביפנית). 15 ביוני 2017. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Kageyama, Yuri (25 במרץ 2008). "Writer blogs her way to top literary prize". Japan Times. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Lee, Jian Xuan (22 בנובמבר 2015). "J-pop singer turned writer". The Straits Times. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ McNeill, David. "Young commuter bloggers snatch Japan's literary laurels". The Independent. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "紫式部文学賞". 宇治市図書館 (ביפנית). נבדק ב-21 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Kawakami, Mieko (2012). "March Yarn". In Luke, Elmer; Karashima, David James (eds.). March was Made of Yarn: Reflections on the Japanese Earthquake, Tsunami, and Nuclear Meltdown. תורגם ע"י Emmerich, Michael. Vintage Books. pp. 55–70. ISBN 9780307948861.
  9. ^ Kashiwazaki, Kan (16 ביוני 2017). "Haruki Murakami talks of how he goes with the flow". Asahi Shimbun. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ GPLA 2018 Finals: Maybe the Year of English
  11. ^ Murakami, Haruki (4 באוקטובר 2017). "Haruki Murakami on his favorite young novelist". Literary Hub. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Janney, Matthew (5 בינואר 2018). " "Why Mieko Kawakami is the One Japanese Writer You Should Be Reading". The Culture Trip. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  13. ^ "第一回 早稲田大学坪内逍遙大賞選考委員会" (ביפנית). Waseda University. 25 בספטמבר 2007. נבדק ב-21 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "第14回中原中也賞が川上未映子さんの『先端で さすわ さされるわ そらええわ』に決定しました". Yamaguchi City (ביפנית). 15 ביוני 2017. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Newcomb, Amelia (15 בדצמבר 2008). "Mieko Kawakami: From blogger to global novelist". The Christian Science Monitor. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Tanizaki Jun'ichiro Prize". Books from Japan. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "第1回渡辺淳一文学賞に川上未映子さん". The Nikkei (ביפנית). 31 במרץ 2016. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Kawakami, Mieko (1 באוגוסט 2012). "From Breasts and Eggs". Words Without Borders. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Kawakami, Mieko (1 במרץ 2015). "Where Have All the Sundays Gone?". Words Without Borders. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Kawakami, Mieko (1 ביולי 2015). "Memories Belong". Granta. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Kawakami, Mieko (2016). "Strawberry Fields Forever and Ever". Pleiades: Literature in Context. 36: 65–67. doi:10.1353/plc.2016.0007.
  22. ^ Kawakami, Mieko (10 באוקטובר 2017). "The Flower Garden". In Freeman, John (ed.). Freeman's: The Future of New Writing. תורגם ע"י Yoshio, Hitomi. Grove Press. {{cite book}}: (עזרה)
  23. ^ Maloney, Iain (31 במרץ 2018). "'Ms Ice Sandwich': Lonely and obsessive, a boy comes of age". Japan Times. נבדק ב-17 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Kitamura, Katie (7 באפריל 2020). "'A Japanese Literary Star Joins Her Peers on Western Bookshelves". New York Times. נבדק ב-28 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)