יפנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יפנית (日本語)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	יפן, גואם, הוואי, איי מרשל, פלאו וטייואן
אזורים שבהם השפה מדוברת:	מזרח אסיה ואוקיאניה
סך כל הדוברים:	127,000,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	125,000,000
שיטת הכתב:
דירוג:	התשיעית המדוברת ביותר
סיווג משפחתי:	שפות לא מסווגות שפות יפניות יפנית
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	יפן (דה פאקטו), פלאו
גוף מפקח:	הממשל היפני
ראו גם: שפה • רשימת שפות

יפנית היא השפה המדוברת ביפן. ביפנית קרויה השפה ניהונגו (日本語) להאזנה (מידע · עזרה).

תוכן עניינים

1 דקדוק
- 1.1 נטייה
- 1.2 מיליות
  - 1.2.1 המילית ha
    - 1.2.1.1 ציון הטופיק
    - 1.2.1.2 ציון ניגוד
  - 1.2.2 המילית ga
    - 1.2.2.1 ההבדל בין ga ל-ha
2 שיטת כתב
3 פונולוגיה
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] דקדוק

ערך מורחב – דקדוק יפני

יפנית היא שפה מוטה. סדר המשפט ביפנית הוא SOV (נושא-מושא-נשוא), כאשר הנשוא חייב לבוא בסוף המשפט. לשם השוואה, עברית היא שפת SVO (נושא-נשוא-מושא) במקרה הכללי, כאשר הסדר גמיש למדי וניתן לשינוי. סדר הלוואים בשפה היפנית הוא מן הטפל-לעיקר (לוואי קודם למילה אותה הוא מתאר).

[עריכה] נטייה

פעלים ותארים מוטים לפי זמן ולפי מודוס. אין ביפנית הטיות לפי מין, גוף או מספר. כמו כן, אין ביפנית נטייה של שמות עצם לפי יחסה, מין ומספר.

[עריכה] מיליות

למיליות תפקיד חשוב בתחביר היפני: בהיעדר הטיה של שמות עצם, המיליות הן הקובעות את מקומה של מילה במשפט, והן לא מוגבלות לתפקיד של מילת-יחס בלבד. חשוב לציין שהמיליות היפניות באות תמיד לאחר חלק-המשפט אליו הן מתייחסות. לדוגמה:

レストランでラーメンを食べた
tabeta	wo	ramen	de	resutoran
אכלתי	את	ראמן	ב	מסעדה
אכלתי ראמן במסעדה.

[עריכה] המילית ha

המילית ha נכתבת בהירגאנה は (בתעתיק ha) אבל היא נהגית כמו わ (בתעתיק wa). אי לכך, היא מופיעה לפעמים גם בתור wa בתעתיק.

[עריכה] ציון הטופיק

השימוש הנפוץ ביותר של ha הוא לשם סימון הטופיק. הטופיק הוא אותו החלק מהמשפט המהווה את הנושא הרעיוני של המשפט, והוא לעתים קרובות, אם כי בהחלט לא תמיד, הנושא התחבירי של המשפט. ביפנית, כמו בעברית, הטופיק לרוב יבוא בראשית המשפט - אך בניגוד לעברית, הוא גם מסומן במילית מיוחדת, וזאת ha. התרגום המילולי הקרוב ביותר ל-ha בעברית הוא "באשר ל" או "בנוגע ל". לדוגמה:

ジョンは大学生です

jon ha daigakusei desu

באשר לג'ון, הוא סטודנט

אבל בפועל, בעברית לא משתמשים הרבה בביטויים מסורבלים כגון זה, ולכן בתרגום לרוב משמיטים את הביטוי ומתרגמים את המשפט פשוט כג'ון הוא סטודנט. למרות זאת, המילית ha עדיין מתבטאת פעמים רבות בתרגום: למשל בהשפעה על סדר המילים, בהפסקה קצרה בדיבור, או בפיסוק בשפה כתובה. הטופיק ביפנית יכול להיות כמעט כל חלק מן המשפט, למעט הנשוא. למשל:

8時にはまだ眠っています
nette imasu	mada	ha	ni	hachiji
ישן	עדיין	[טופיק]	ב	שעה שמונה
בשעה שמונה, אני עדיין ישן.

במשפט זה, הטופיק הוא 8時に (בשעה שמונה), והפסיק שמופיע בתרגום לעברית הוא ראייה לכך.
המילית ha תמיד באה אחרי המילית שמתייחסת לחלק המשפט אותו היא מציינת, או מיד אחרי חלק המשפט עצמו, אם אין מילית כזאת. יוצאות הדופן הן המיליות ga (במקרה של נושא) ו-wo (במקרה של מושא ישיר) שמושמטות ומוחלפות במילית ha.

[עריכה] ציון ניגוד

ניתן להשתמש במילית ha לציון ניגוד. לדוגמה:

英語はできるが、フランス語はちょっと

eigo ha dekiru ga, furansugo ha chotto

אני יודע אנגלית, אבל צרפתית פחות...

במשפט הזה ha מציבה את האנגלית בניגוד לצרפתית. לעתים רבות משמיטים את הדבר המנוגד. למשל:

みちこはこなかった

michiko ha konakatta

מיצ'יקו לא באה (אבל אנשים אחרים באו).

האופי הניגודי של ha קשור מאוד לתפקידה כמציינת הטופיק במשפט, ובשתי הדוגמאות שניתנו כאן אפשר להתייחס ל-ha בתור ha טופיקלית או ha ניגודית וההבדל במשמעות יהיה זניח למדי. למרות זאת, יש עדיין מספר מקרים שהמשמעות הניגודית של ha מאוד בולטת, והדוגמה הנפוצה ביותר היא צורת השלילה של האוגד deha arimasen - desu, שמקוצרת לעתים רבות ל-ja arimasen, או צורת השלילה של האוגד deha nai - da, שמקוצרת כמעט תמיד ל-ja nai. ניתן לעתים נדירות למצוא ha ניגודית גם בשלילה של תארים, למשל:

あの本は面白くはない

ano hon ha omoshiroku ha nai

בקשר לספר הזה, מעניין הוא לא. (אפשר לומר עליו דברים אחרים, אבל לא שהוא מעניין).

[עריכה] המילית ga

המילית ga מציינת את נושא המשפט, כאשר הוא אינו טופיק או בתוך פסוקיות זיקה (בהן אי אפשר להשתמש ב-ha). ניתן גם להחליף את המילית ga במילית no, כאשר היא מופיעה בתוך פסוקית זיקה.

[עריכה] ההבדל בין ga ל-ha

ההבדל בין המיליות ga ו-ha אינו ברור מאליו למי שאינו דובר יפנית, אבל אפשר לתמצת אותו בקלות: המילית ha מציגה את נושא המשפט ומרחיבה לגביו, כאשר הדגש הוא שאר המשפט. לא מדובר בנושא מבחינה דקדוקית. לצורך השוואה, ניתן לקחת שני משפטים בעברית: "יוסי - (הוא) כתב לי מכתב", ו"יוסי - ראיתי (אותו) אתמול". לו משפטים אלו היו ביפנית, השם "יוסי" היה מסומן במילית ha בשניהם.

המילית ga, לעומת זאת, מסמנת את הנושא הדקדוקי של המשפט. כאן נוצר לעתים בלבול אצל דוברים שאינם ילידים: כיצד יש לנסח משפטים כגון המשפט הראשון שמופיע לעיל? האם יש לסמן את הנושא ב-ga, או שמא יש לבצע "מיקוד" באמצעות ha? התשובה היא שברוב המקרים, דוברי יפנית משתמשים במילית ha לציון מיקוד. אפשר לנסח רשימה של מקרים בהם משתמשים ב-ga לציון הנושא, במקום מיקוד:

1. כאשר הנושא הוא מילת שאלה (כמו מה או מי), וזאת משום שהדגש במשפט שאלה הוא על מילת השאלה עצמה. לדוגמה:

誰がきましたか
ka	kimashita	ga	dare
?	בא	[נש]	מי
מי בא?

2. כאשר עונים לשאלה מהסוג המוזכר בסעיף הקודם, וזאת משום שהמידע החדש (והמודגש) הוא התשובה למילת השאלה מהמשפט הקודם - הנושא. לדוגמה:

お父さんがきました
kimashita	ga	otôsan
בא	[נש]	אבא
אבא בא.

3. כאשר הנושא חשוב יותר מן הנשוא. לדוגמה:

雨が降る
furu	ga	ame
יורד	[נש]	גשם
יורד גשם.

手紙がきました
kimashita	ga	tegami
הגיע	[נש]	מכתב
הגיע מכתב.

בשתי הדוגמאות הנ"ל סידור המילים המקובל בעברית (נושא-נשוא) מתהפך לנשוא-נושא, כדי להדגיש את הנושא (יורד גשם). ביפנית, לעומת זאת, סדר המילים נשאר על כנו, ובמקום זאת משתמשים במילית ga כדי להדגיש את הנושא.

[עריכה] שיטת כתב

בכתב היפני המודרני נמצאים בשימוש ארבעה מערכי אותיות: קנג'י, היראגאנה, קאטאקאנה ורומאג'י.

[עריכה] פונולוגיה

ביפנית 5 תנועות:

	קדמיות	כמעט קדמיות	מרכזיות	אחוריות
תנועות (מימין לנקודה הלבנה תנועה מעוגלת, ומשמאל לה בלתי מעוגלת)

סגורות	i •		•	ɯ •
כמעט סגורות		•
חצי סגורות	e •		•	• o
אמצעיות
חצי פתוחות	•		•	•
כמעט פתוחות	•
פתוחות	a •			•

הפונמה [a] נחשבת מרכזית ולא קדמית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: יפנית
ערך מילוני בוויקימילון: יפנית
ספר לימוד בוויקיספר: יפנית