ברנדה הווארד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית אישיות#
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 4: שורה 4:
|תאריך לידה=24 בדצמבר 1946
|תאריך לידה=24 בדצמבר 1946
|תאריך פטירה=28 ביוני 2005
|תאריך פטירה=28 ביוני 2005
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}}
|מקום לידה=הברונקס, ניו יורק
|מקום לידה=הברונקס, ניו יורק
|ידועה בשל=המארגנת של מצעד הגאווה הראשון, והוגת "חודש הגאווה" ביוני
|ידועה בשל=המארגנת של מצעד הגאווה הראשון, והוגת "חודש הגאווה" ביוני

גרסה מ־15:04, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ברנדה הווארד
Brenda Howard
לידה 24 בדצמבר 1946
הברונקס, ניו יורק
פטירה 28 ביוני 2005 (בגיל 58)
קווינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל המארגנת של מצעד הגאווה הראשון, והוגת "חודש הגאווה" ביוני
השכלה
בן זוג לארי נלסון
http://www.brendahoward.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברנדה הווארדאנגלית: Brenda Howard‏; 24 בדצמבר 194628 ביוני 2005) הייתה פעילה למען זכויות ביסקסואלים ולהט"ב, ופמיניסטית סקס-פוזיטיבית. אחת מהמארגנים של מצעד הגאווה הראשון, וידועה בשל כך בתור "אם הגאווה". 

ביוגרפיה

נולדה בברונקס וגדלה בלונג איילנד. למדה סיעוד רפואי במנהטן

בשנות ה-60 הייתה פעילה בתנועת המחאה נגד מלחמת וייטנאם. ב-1969 חייתה בקומונה של פעילי המחאה, וכמו נשים רבות אחרות בתנועת האנטי-מלחמה, פיתחה ביקורת רבה על הדומיננטיות של גברים בתנועה, וכתוצאה הפכה גם לפעילה פמיניסטית.

כשפרצו מהומות סטונוול - אשר היוו נקודת מפנה בתנועת השחרור הלהט"בית - הווארד הייתה בין המשתתפות. חודש לאחר המהומות היא ארגנה עצרת זיכרון, ושנה לאחר המהומות, היא ארגנה את מצעד יום השחרור הראשון ברחוב כריסטופר (שם נמצא פונדק סטונוול) לכבוד יום השנה של המהומות. הצעדה הייתה צעדת הגאווה הראשונה בעולם, ופעילותה עודדה צעדות נוספות בערים וארצות שונות. 

הווארד גם הגתה את הרעיון של שבוע שלם של פעילויות סביב הצעדה, רעיון שהוליד את חגיגות הגאווה אשר נהוגות עד היום ברחבי עולם בחודש יוני. פעילותה בתקופה זו זיכתה אותה בכינוי "אם הגאווה".

הווארד עצמה, יחד עם פעילי הלהט"ב סטיבן דונלדסון ול. קרייג שונמקר, טבעו את המילה "גאווה" ביחס לתנועת הזכויות הלהט"בית והפכו אותה לפופולרית. 

הווארד הייתה פעילה במשך יותר משלושה עשורים בסוגים שונים של אקטביזם ובארגונים שונים, כגון חזית השחרור הגאה (Gay Liberation Front), אACT UP, אQueer Nation, ודרך הקואליציה לזכויות הומו-לסביות גם עזרה לקדם חקיקה במועצת העיר ניו יורק. היא הייתה היו"ר של האיחוד האקטיביסטי הגאה (Gay Activists Alliance). 

ב-1987 הווארד הייתה בין המייסדות של הארגון New York Area Bisexual Network, אשר ריכז פעילויות ושירותים המיועדים לקהילה הביסקסואלית הגדלה של האזור. היא גם הייתה מהפעילות הראשונות בארגון הפוליטי BiPAC, רכזת אזורית של BiNet USA, ומנחה בקבוצת הדיון הביסקסואלית-בדס"מית, ואף הקימה את הקבוצה הראשונה של אלכוהוליסטים אנונימיים עבור ביסקסואלים. 

ברמה הארצית, פעילותה של הווארד כללה עבודת ארגון של הצעדה על וושינגטון למען שחרור וזכויות הלהט"ב (March on Washington for Lesbian, Gay and Bi Equal Rights and Liberation) ב-1993, שם הייתה יו"ר של בלוק ה"לת'ר" (Leather - זהות ואורח חיים שמבוססים על פרקטיקות מיניות בדס"מיות ופרפורמנס שכולל לבוש פטישיסטי, שהתחיל בקרב קהילות הומואים וגדל לכדי זהות להט"בית נפוצה, שכוללת "משפחות לת'ר" פוליאמוריות ודגל גאווה); וכן של אירועי 25 שנה לסטונוול ב-1994

בנוסף להיותה ביסקסואלית גלויה, הייתה הווארד פוליאמורית ובדס"מית. 

הווארד נפטרה מסרטן ב-28 ביוני 2005. היא הותירה אחריה בן זוג, לארי נלסון.

מורשת

הפרס על שם ברנדה הווארד

הזוכים בפרס על שם ברנדה הווארד. משמאל לימין: לארי נלסון (2005), ונדי קארי (2008), טום לימונסלי (2006), וונדי מוסקוו (2007)

הפרס על שם ברנדה הווארד נוסד בשנת 2005 בסניף קווינס של ארגון PFLAG (הארגון של הורים ובעלי ברית של להט"בים). זה היה הפרס המרכזי הראשון מידי ארגון להט"ב שנקרא על שם אדם ביסקסואלי. הפרס, אשר ניתן כל שנה, מכיר באדם או ארגון הפועל למען הקהילה הביסקסואלית, ושעבודתם למען הקהילה הלהט"בית הרחבה מייצגת את החזון, העקרונות, והשירות הקהילתי של ברנדה הווארד, אשר הייתה מודל לחיקוי עבור כל הקהילה.

הכרה ואזכורים אחרים

הווארד נבחרה על ידי ה-Equality Forum בתור אחת מ-31 האייקונים של חודש הגאווה ב-2013.[1] ב-2014, פרויקט טרבור בחר בה בתור מודל לחיקוי במסגרת פרויקט חודש היסטוריית נשים, ששם דגר על נשים ששינו את העולם לטובה. מארגני הפרויקט ציינו שברצונם לא רק לציין את חודש הגאווה, אלא "להאיר בזרקור את ההשפעה שהייתה ועודנה - ואשר לעתים קרובות נמחקת - של נשים להט"ביות על הנוער".[2]

הספר "לצאת מהארון כביסקסואלית" של ג'. פ. פישר, 2014, מוקדש להווארד.

ציטוטים נבחרים

בי, פולי, סוויצ'ית... אני לא חמדנית - אני יודעת מה אני רוצה.

יש רק קומץ של אקטיביסטים בתנועה הלהט"בית שהיו בסטונוול ולא פסקה מאז פעילותם

2005 ,Andy Humm, Describing Howard in an article in Gay City News

בפעם הבאה שמישהו ישאל אותך למה יש לנו מצעדי גאווה או איך נהייה לנו חודש גאווה ביוני, אמור להם "אישה ביסקסואלית בשם ברנדה הווארד חשבה שכך צריך להיות".

In Memoriam", BiSquish 2005"

היית צריך עזרה בארגון מחאה או משהו אחר בתחום הצדק החברתי? כל מה שהיית צריך לעשות זה להתקשר והיא הייתה פשוט שואלת איפה ומתי.

לארי נלסון, בן זוגה של הווארד, 17 ביוני 2014

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 2013 Icons Announced LGBT History Month 2013 Now Online, February 22, 2013 Equality Forum
  2. ^ LGBTQ Women Inspire the Future, March 2014 The Trevor Project