מצעד הגאווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. פעמים רבות ניתן למצוא במצעד סטרייטים רבים המביעים תמיכה במאבק הלהט"ב. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

  • השוני בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חסרון או בושה.
  • עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתם.
  • קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, ללא תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.

האירוע מצוין בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול. המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.

מלבד ההתנגדות הדתית וההומופובית למצעד הגאווה קיימת ביקורת רבה, גם מחוץ לקהילה וגם בתוכה, על האופי המיני הבוטה של המצעד במקומות רבים.

מצעד הגאווה בתל אביב, 2008

מהומות סטונוול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין בו שכן הבר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהומות סטונוול

ביום שבת, 28 ביוני 1969 פשטה משטרת ניו יורק על בר הומוסקסואלים, והציתה גל מהומות חסר תקדים של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרסג'נדריות נגד מדיניות המשטרה והעירייה.

זוהי הפעם הראשונה שבה הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדריות התקוממו באופן מאורגן נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.

שנה לאחר המהומות, התקיים בניו יורק מצעד הגאווה הראשון, ומאז בכל שנה במהלך חודש יוני מתקיימים ברחבי העולם מצעדי גאווה.

מהומות סטונוול היו שלב חשוב בתולדות המאבק לזכויות להט"ב, מאבק שהביא בעשרות השנים שמאז למהפך במעמדם החוקי והחברתי של להט"בים בעולם המערבי.

מצעדי גאווה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים מתקיימים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי. בעבר נהוג היה לקבוע תאריך אחיד למצעד בכל העולם (סוף השבוע האחרון של יוני), אך מאז שנות ה-90 רווח המנהג לתאם תאריכים שונים לערים שונות, וזאת כדי לאפשר למעוניינים לנוע בין ערים ולהשתתף ביותר ממצעד אחד. מספר הצועדים במצעדי הגאווה משתנה מעיר לעיר, ונע בין אלפים אחדים לבין מיליון ומעלה (המצעד בסאו פאולו, ברזיל, מגיע לכדי שני מיליון משתתפים). ברבות מהארצות המצעד עומד במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של קהילת הלהט"ב ובו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. המצעדים הגדולים בערים המרכזיות מהווים מוקד משיכה תיירותי, ונתמכים בידי רשויות העיר וגורמים מסחריים בה.

בין מצעדי הגאווה הגדולים בעולם נמנה המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני, פסטיבל בן שבועיים המונה כ-10,000 צועדים ומיליון משתתפים, המתקיים בין פברואר למרץ בסידני, ניו סאות' ויילס.

מצעדי הגאווה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נערכים ברציפות מצעדי גאווה מאז שנות ה-90. בשנים האחרונות הוא נערך כל שנה בתל אביב, בירושלים, באילת ובחיפה. בשנת 2010 התקיימו לראשונה מצעד ואירוע גאווה בראשון לציון ובבאר-שבע[1] בשנת 2012 התקיימו לראשונה במהלך חודש יוני ובתחילת חודש יולי מצעדי גאווה גם בערים נוספות אחרות: חדרה, פתח תקווה, רעננה והרצליה.‏[2] בבאר שבע נערך אירוע הגאווה השלישי בהשתתפות למעלה מ-1500 משתתפים‏[3]. בשנת 2013 נערך לראשונה מצעד גאווה באשדוד, עם כ-1,100 צועדים‏[4], מספר דומה של צועדים צעדו באשדוד גם ב-2014 ‏[5]. מצעד הגאווה בחיפה בשנת 2014 משך כ-2000 צועדים‏[6]

מצעדי הגאווה בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה בתל אביב

מצעד הגאווה בתל אביב הוא מצעד הגאווה הגדול ביותר במדינת ישראל וביבשת אסיה. זהו אירוע המוני הכולל הפנינג רב משתתפים המתקיים לפני ואחרי המצעד. באירוע משתתפים עשרות אלפי אנשים מידי שנה, הנהנה מחסויות מסחריות ומתמיכת עיריית תל אביב-יפו, ונושא אופי דמוי קרנבל, הנערך מידי שנה בתל אביב במהלך הקיץ.

תל אביב היא העיר הראשונה בישראל בה צוינו אירועי הגאווה, ובה גם התקיים מצעד הגאווה הראשון. האירוע במתכונתו הנוכחית מתקיים החל משנת 1998. בתחילה בהפקת אגודת הלהט"ב, ובשנים האחרונות כאירוע עירוני ציבורי על ידי עיריית תל אביב.

מצעדי הגאווה בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצעד הגאווה בירושלים

החל משנת 2002 מתקיימים מדי שנה מצעדי גאווה מקומיים בעיר ירושלים, במתכונת של מצעד ברחובות העיר. המצעדים נערכים ביוזמת הבית הפתוח. יוצאת דופן היא שנת 2006, אז התקיים אירוע הגאווה במתכונת מוגבלת שכללה התכנסות במתחם אצטדיון גבעת רם בלא תהלוכה. המצעד בירושלים נושא אופי של צעדת מחאה, ונעדר את האלמנטים ההופכים את המצעד התל אביבי לקרנבל.

בשנת 2005 בעיצומו של המצעד, פרץ לתוך קהל הצועדים, אדם חרדי בנסיון לרצוח בצועדים בדקירות סכין. הוא פצע בדקירות סכין שלושה מהצועדים ונעצר בכח על ידי מספר שוטרים שאבטחו את המצעד. בשנת 2006, שנה לאחר דקירת הצועדים, יצאו מאות חרדים להפגנות אלימות בשכונות החרדיות בבירה, במחאה על מצעד הגאווה שהיה עתיד להתקיים. במקביל להפגנות הושמעו דברי הסתה ואיומים ברצח כלפי ציבור הלהט"ב, וכנגד אנשי שלטון, שגיבו את המצעד מתוקף תפקידם. בסופו של דבר הוסט המצעד למתחם סגור בגלל חוסר יכולתה של המשטרה לאבטח את המצעד במצב הביטחוני המתוח ששרר בארץ, ולאור האיומים באלימות, שקיבלו משנה תוקף לאחר תקיפת הצועדים בשנה הקודמת. המצעדים בשנים 2008 ו-2009 עברו בשקט יחסי, לאחר משא ומתן שקט בין נציגי הבית הפתוח לנציגים של רבנים חרדיים בעלי השפעה, ומאז התקיימו כרגיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פדבה, גלעד (2009). נעלבים באופן טבעי? ארבע פרדיגמות בשיח התקשורתי ההטרוסקסואלי אודות מצעד-הגאווה בירושלים. סוגיות חברתיות בישראל 7, 94-120.
  • גילה זמיר, סיקור מצעד הגאווה בחיפה באתר חי פה, אתר התושבים של חיפה, 22 ביוני 2013
מצעד הגאווה בחיפה יוני 2014. המצעד עובר ברחוב הרצל. מבט מבית הקרנות
Magnify-clip.png
מצעד הגאווה בחיפה יוני 2014. המצעד עובר ברחוב הרצל. מבט מבית הקרנות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · טרנסווסטיזם · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
לקטגוריה · לפורטל