רילוקיישן

רילוֹקֶיישן (מאנגלית: relocation; על פי האקדמיה ללשון העברית: עיתוּק) הוא תהליך של מעבר ממדינת תושבות למדינה אחרת והתמקמות בה. באנגלית, לעומתנו, המושג "רילוקיישן" משמש בעיקר למעבר דירה באותה שכונה, באותה עיר ולרוב גם באותה מדינה.

רילוקיישן משמש בעיקר לתקופות קצובות בזמן ולצורכי עבודה או לימודים ואינו זהה לתהליך של הגירה ממדינה למדינה. רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות או ידע למדינה שאין בה מומחיות או ידע זה, לצורכי לימוד והכשרה; או העברת מנהל לצורך ניהול סניף או פעילות מקומית של החברה שמטעמה הוא נשלח; וכן העברת עובד בשליחות דיפלומטית מטעם גוף מדיני. בין המניעים למעבר ניתן לכלול: פיתוח קריירה והתקדמות מקצועית, שיפור ההשכלה האקדמית, או שליחות כלשהי.

לפני ביצוע רילוקיישן, על העובד ומשפחתו לוודא כי יש בידם אשרת עבודה ושהייה (ויזה) במדינה שאליה הם נשלחים, כי הם מכירים את התרבות במדינה וכי הם מודעים לקשיים או לשינויים במדינה.

נהוג להבחין בין ביצוע רילוקיישן למדינות מפותחות, שרילוקיישן אליהן מבטיח תנאי מחיה טובים, דומים לאלה של אוכלוסייה המקומית (מבחינת חינוך, דיור, גישה לשירותי בריאות ומזון) לבין רילוקיישן למדינות מתפתחות, שבהם תנאי המחיה של האדם המבצע רילוקיישן שונים, בדרך כלל מאלה של האוכלוסייה המקומית.

בהיערכות לרילוקיישן יש להביא בחשבון גם שיקולי מס הכנסה וביטוח לאומי, משום שברילוקיישן העובד עלול להיות כפוף בנושאים אלה לכללים של מדינת המוצא (שבה הוא אזרח) ושל מדינת היעד (שבה הוא שוהה ומתפרנס).

ניתוק תושבות

עובד שביצע רילוקיישן מישראל למדינה אחרת יכול להימנע מכפל תשלומי מס בעזרת תהליך הקרוי ״ניתוק תושבות״. למעשה, בתהליך זה הופך העובד רשמית לתושב חוץ מבחינת מדינת ישראל.

כדי לבצע ניתוק תושבות על העובד לעמוד בתנאי של מגורים במשך לפחות 3 שנים בחו״ל יחד עם משפחתו. במידה והמשפחה נותרה בישראל, יצטרך להצהיר על ״העברת מרכז החיים״ למדינת היעד, הדבר נעשה באמצעות טופס ייעודי לרשויות המס, ובמקרה כזה יצטרך כמובן גם לספק הוכחות לכך שמרכז חייו עובר למדינה החדשה, לדוגמה: מכירה או השכרה של הבית בישראל, הקפאת חשבונות בנק ישראלים, מכירת עסקים בישראל וכל הוכחה לניתוק אינטרס, בין אם כלכלי ובין אם חברתי, ממדינת ישראל.

חזרה מרילוקיישן

במידה והעובד ביצע ניתוק תושבות, יוכל לחזור במעמד של ״תושב חוזר״ ולפנות אל משרד הקליטה לקבלת זכויות שונות, ביניהן: סיוע תעסוקתי, עזרה לילדים בלימודים אם נדרשת, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד.

ניתן יהיה במעמד שכזה גם לייבא עד שני משלוחים של רכוש העובד ומשפחתו, על פי מפרט מסוים ובכמות סבירה של חפצים.

עובד שלא ניתק תושבות, אלא התגורר בחו"ל במעמד של תושב ישראלי לא יוכל להנות מהקלות בשילוח רכוש, ובמידה ויבחר לשלוח ציוד / רכוש יצטרך לבצע זאת בתהליך של ייבוא אישי, כמו כל אזרח ישראלי המבקש לשלוח דבר מה מחו"ל לישראל.

עם החזרה לארץ קובע החוק שורה של הטבות מס לתקופה מסוימת לגבי רווחים מנכסים שנצברו בחוץ לארץ ועדיין בבעלות החוזר.

קישורים חיצוניים

• טלי חרותי-סובר‏, רילוקיישן? בידקו טוב אם כדאי לכם, באתר וואלה‏, 28 באוגוסט 2012
• הילה ויסברג, אשליית הרילוקיישן: חוזרים לישראל עם צלקת נפשית וזנב בין הרגליים, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2013‬
• בילי פרנקל, מעוניינים ברילוקיישן? היעדים החמים והמקצועות המבוקשים, באתר ynet, 15 באוגוסט 2015
• מוטי ארניה, יצאתם לרילוקיישן? רשות המסים בעקבותיכם, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2017
• אלי מרסינו, מיסוי רילוקיישן - איך עוברים לארץ אחרת וחוזרים מזה בשלום?, באתר ביזפורטל 13 בפברואר 2020
• ארי ליבסקר, אחי, איפה אתה?! המחיר הלא מדובר של הרילוקיישן, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2018
• מתן גל, ‏רילוקיישן עם חיית המחמד - כיצד מטיסים את בעלי החיים?, באתר GoTravel
• "חלמתי שאני בישראל": האנשים שעשו רילוקיישן לארץ הקודש, 29 בספטמבר 2018
• תושב ישראל לעניין פקודת מס הכנסה, באתר אמנון בן שושן ושות'
• מיסוי הכנסות ישראלים ברילוקיישן, באתר אמנון בן שושן ושות'
• חובת דיווח לתושב ישראל השוהה ברילוקיישן, באתר אמנון בן שושן ושות'