מס הכנסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מס הכנסה הוא מס שמטילה המדינה על ההכנסה של תאגיד ושל יחיד. חוקי המס מתירים לנכות מההכנסה הוצאות שהוצאו בייצורה, כך שלמעשה המס מוטל על הרווח. בנוסף לניכויים של הוצאות המותרות בניכוי, לעתים ניתן לקזז הפסדים משנים קודמות או לנצל פטורים. במקרה זה המס מוטל על "ההכנסה החייבת" - כלומר, הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים המותרים על פי החוק. פעמים רבות זהו מס פרוגרסיבי, כלומר שיעורו עולה עם עליית ההכנסה החייבת.

סיווג ההכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבחנה המרכזית במיסוי הכנסות היא בין הכנסה פירותית להכנסה הונית. נסביר את ההבחנה באמצעות דוגמה הממחישה גם את שורש השמות: כאשר פרדסן מוכר את פירותיו בשוק, הכנסותיו הן פירותיות. מדי שנה הוא מבצע קטיף, ופירות עמלו מניבים לו הכנסה. כאשר הפרדסן מחליט למכור את העץ, התשלום שיקבל בגינו הוא הכנסה הונית. כך גם בפעילות שאינה חקלאית: העמלות שמקבל סוכן ביטוח על מכירת פוליסות הן הכנסה פירותית, אך הכנסתו ממכירת סוכנות הביטוח שלו תהיה הכנסה הונית. הון הוא מרכיב בייצור ההכנסה הפירותית ומכירתו מניבה הכנסה הונית.

להבחנה זו משמעות מעשית, ובפרט מיסוי מועדף להכנסות הוניות. היסטורית, נהנו ההכנסות ההוניות ממיסוי נמוך, לעתים משמעותית, מההכנסה הפירותית. ההסבר המקובל הוא בכך שעם מכירת "העץ" נגדע מקור ההכנסה (פעמים רבות מקור להכנסה קבועה חוזרת). עם זאת, יש בכך צרימה מאחר שבדרך כלל בעלי ההון הם החזקים בחברה, בעוד מי שעיקר הכנסתם פירותית הם החלשים. העדפת ההון על הפירות היא בעלת אופי רגרסיבי.

להבחנה בין פירות להון אין בסיס כלכלי, והסיבות להישרדותה שונות ומגוונות. הטענה המרכזית לטובת עמדה זו היא "אפקט הנעילה". מס גבוה מדי על ההון יוביל לחוסר נכונות מצד בעל ההון למכור אותו, מה שעלול להביא להקצאה לא יעילה של משאבי המשק.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פקודת מס הכנסה

שיטת המס בישראל, ופקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) הן חלק ממורשת המנדט הבריטי. הפקודה נחקקה בשנת 1941, ומאז עוברת שינויים תכופים. בגביית המס עוסקת רשות המסים בישראל.

הכנסות פירותיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסה פירותית מסווגת לפי המקור ממנה באה. הכנסה ללא מקור המופיע בחוק, לא תמוסה. בדומה לטבלאות בחוק הבריטי, שקבעו שורה ארוכה של הכנסות, ברמות פירוט שונות, הפקודה מציינת בסעיף 2 שורה של מקורות הכנסה. לעתים לכל מקור הכנסה כללים משלו, ואף שיעור מס ייחודי משלו.

הכנסות הוניות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, מבחינה היסטורית, נוצרו שתי מערכות נפרדות למיסוי הכנסה הונית. ראשונה היה מערך המיסוי על הכנסות הוניות ממקרקעין. מאחר שהקרקע הייתה נכס ההון העיקרי ויכולת הגבייה הייתה אפקטיבית (דרושה הסכמת המדינה להעביר קרקע מא' לב') החלו תחילה למסות את שבח המקרקעין של מקרקעין בישראל, כלומר את הפער שבין התמורה שקיבל המוכר לעלות הקרקע המקורית ששילם בגין הקרקע, בתוספת ההוצאות השונות שנדרשו לשמור על הקרקע או להשביח אותה. בשלב מאוחר יותר החלו ממסים גם רווחי הון אחרים, דוגמת קרקעות בחו"ל, מפעלים, עצים, כלי רכב וכו'. בעוד מיסוי השבח זכה למערכת מס נפרדת, רווחי ההון האחרים מצויים בפקודת מס הכנסה בפרק ה'.

מס הכנסה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר חוקק לראשונה בארצות הברית מס ההכנסה, קבע בית המשפט העליון ב-1894 שמס ההכנסה אינו חוקי מפני שהוא נוגד את החוקה האמריקאית. כדי לעקוף פסיקה זאת, שונתה החוקה ב-1913 (התיקון ה-16 לחוקה) כדי לאפשר גבייה של מס הכנסה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סף מס ההכנסה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.