ביטוח לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פוסטר של הביטוח הלאומי בארצות הברית

ביטוח לאומי הוא מנגנון שמטרתו להגן על אזרחי המדינה במישור הכלכלי. הביטוח הלאומי מספק רמות שונות של הגנה במדינות שונות, וכך שונים גם המצבים המזכים בתשלום מהביטוח הלאומי. סוגי המצבים הללו כוללים:

חלק מסוגי התמיכה מוגבלים בזמן (למשל, בישראל ניתן לקבל דמי אבטלה רק לתקופת זמן מוגבלת) בעוד שאחרים אינם מוגבלים (למשל, קצבת נכות). חלק מסוגי התמיכה מוגבלים בהתאם למצבו הכלכלי של המבוטח (למשל, תמיכה לעניים - בישראל, השלמת הכנסה) בעוד שאחרים אינם מותנים במצב הכלכלי (למשל, תשלום בעת חופשה לאחר לידה). חלק מסוגי התמיכה מיועדים לשכירים בלבד (למשל, דמי האבטלה בישראל) בעוד שחלקם מיועדים לשכירים ועצמאיים כאחד (למשל, פיצוי עקב תאונת עבודה). מנגנון הביטוח הלאומי נועד לוודא במידת האפשר כי רק הזכאים באמת לתשלומי התמיכה אכן מקבלים אותם.

במרבית המדינות בהן מונהג ביטוח לאומי, מדובר בתשלום חובה שהתשלום עליו מנוכה משכרו של העובד. במדינות אחרות הביטוח הלאומי מתבטא כחוק המסדיר את נושאי הביטוח בין השכיר למעבידו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה הראשונה בה התקיים ביטוח לאומי הייתה גרמניה, שם הנהיג אוטו פון ביסמרק בשנת 1883 ביטוח חובה מפני מחלות במפעלי התעשייה. בשנת 1884 הורחב הביטוח כדי לכסות תאונות עבודה, ובשנת 1889 הונהגה גם פנסיה וביטוח נכות.

בעקבות גרמניה הותקן גם באוסטריה מנגנון ביטוח מחלות. (אין מדובר בביטוח בריאות, שכן הביטוח לא הבטיח טיפול רפואי לחולים אלא קצבה שתאפשר את המשך מחייתם).

בצרפת הונהג ביטוח חובה בשנת 1894, תחילה לכורים ובהמשך (1910) לכל השכירים.

בבריטניה הונהג פיצוי לעובדים שנפגעו בתאונות עבודה בשנת 1897. הביטוח הלאומי בבריטניה התרחב וכלל קצבאות לקשישים נזקקים (1910) וביטוח מפני מחלה, נכות ואבטלה שנה מאוחר יותר.

בארצות הברית היו כמה מנגנוני ביטוח לאומי במדינות השונות, אולם החוק הפדרלי כלל ביטוח סוציאלי לראשונה בשנת 1935.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]