טוביה יהודה טביומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:14, 29 באוגוסט 2023

הרב טוביה יהודה טביומי (גוטנטג) (1882 - 7 ביולי 1953) היה רב וסופר חרדי, ממקימי אגודת ישראל ומחברי מועצת גדולי התורה^[1].

ביוגרפיה

טביומי נולד בריפין שבפולין לרב אלכסנדר צבי גוטנטג. הוא למד עד גיל בר מצווה בביתו מאביו ואצל מורים פרטיים שאביו האמיד שכר עבורו. לאחר הבר מצווה הוא למד שנה אצל הרב בזילין, ואחר שב לעירו ובמשך שנה למד לבד ולימד ילדים אחרים בעירו. בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבתו של רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכצ'וב^[2], ולימים נודע כתלמיד מובהק שלו^[3]. בגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק פייגנבוים והרב יחזקאל ליבשיץ^[2].

בשנת 1910 התמנה לרב בסוחוצ'ין. בשנת תרצ"ו, בדצמבר 1935, עלה לארץ ישראל^[4] והתיישב בתל אביב.

מספריו

טל לישראל (תרפ"ו).

עטרת טוביה (תרצ"א).

ארץ טובה (תש"ז).

טל אורות - שלושה חלקים (תש"ח, תשי"א, תשי"ג).

קישורים חיצוניים

המתיונים ותעלוליהם, שערים, 11 בינואר 1952
טוביה יהודה טביומי, באתר 'לקסיקון הספרות העברית החדשה'.
טוביה יהודה טביומי (1882-1953), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ המוני החרדים בתל־אביב הפגינו אמש לטובת פא"י, שערים, 20 ביולי 1951
^ ¹ ² דוד איינברג, "בן צבי" ו"אחד הרבנים", שערים, 13 ביולי 1953, המשך
^ הגאון רבי טוביה יהודה טביומי זצ"ל, שערים, 8 ביולי 1953
^ בין הבאים, דואר היום, 31 בדצמבר 1935

[1] המוני החרדים בתל־אביב הפגינו אמש לטובת פא"י, שערים, 20 ביולי 1951

[איינברג-2] ¹ ² דוד איינברג, "בן צבי" ו"אחד הרבנים", שערים, 13 ביולי 1953, המשך

[3] הגאון רבי טוביה יהודה טביומי זצ"ל, שערים, 8 ביולי 1953

[4] בין הבאים, דואר היום, 31 בדצמבר 1935

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+הרב '''טוביה יהודה טביומי''' (גוטנטג) ([[1882]] - [[7 ביולי]] [[1953]]) היה רב וסופר חרדי, ממקימי [[אגודת ישראל]] ומחברי [[מועצת גדולי התורה]]{{הערה|{{שערים||המוני החרדים בתל־אביב הפגינו אמש לטובת פא"י|19510720|36}}}}.
-{{אישיות רבנית
-| שם = רבי טוביה יהודה טביומי
-| שם בשפת המקור = רבי טוביה יהודה גוטענטאג
-| תואר =
-| תמונה = [[קובץ:הרב טביומי.png|250px]]
-| כיתוב = הרב טוביה יהודה טביומי
-| כינוי =
-| תאריך לידה = [[1882]]
-| מקום לידה = {{דגל|פולין (1815-1915)}} [[ריפין]], [[פולין הקונגרסאית]]
-| תאריך פטירה = [[7 ביולי]] [[1953]]
-| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[תל אביב]], [[ישראל]]
-| סיבת המוות =
-| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[בית העלמין קריית שאול]], [[ישראל]]
-| השכלה =
-| מקום מגורים = [[סוכוצ'ין]]
-| מדינה = [[פולין]]
-| תאריך לידה עברי = [[תרמ"ב]]
-| תאריך פטירה עברי = [[כ"ד בתמוז]] [[תשי"ג]]
-| מקום פעילות = {{דגל|פולין}} [[פולין]], {{דגל|ישראל}} [[ארץ ישראל]]
-| תקופת פעילות = המחצית הראשונה של [[המאה ה-20]]
-| השתייכות = [[יהדות אורתודוקסית]], [[חסידות]]
-| תחומי עיסוק = [[רבנות]], [[היסטוריה של עם ישראל|היסטוריה יהודית]], חקר [[ספרות חז"ל]], [[דרשנות]], [[עסקנות]]
-| תפקידים נוספים =
-| רבותיו = רבי [[אברהם בורנשטיין]] מ[[סוכטשוב]]
-| תלמידיו =
-| בני דורו =
-| חיבוריו =
-| אב = אלכסנדר צבי
-| אם =
-| בן זוג =
-| בת זוג = חנה
-| צאצאים =
-| פרסים והוקרה =
-| חתימה = [[File:חתימת טביומי.png|250px]]
-| שם השושלת =
-| תפקיד1 =
-}}
-'''רבי טוביה יהודה טביומי''' (שם משפחתו הישן: '''גוּטְנְטָאג'''; [[תרמ"ב]], [[1882]] – [[כ"ד בתמוז]] [[ה'תשי"ג]], [[7 ביולי]] [[1953]]) היה [[רב]]ה של [[סוכוצ'ין]] שב[[פולין]], [[עסקן]] ציבורי, מראשי הפעילים ב[[אגודת ישראל]], ב[[אגודת הרבנים בפולין]], ומחברי [[מועצת גדולי התורה]]{{הערה|{{שערים||המוני החרדים בתל־אביב הפגינו אמש לטובת פא"י|19510720|36}}}}, חקר את [[ספרות חז"ל]] ו[[היסטוריה של עם ישראל]] ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]], ובכתיבת מאמרים [[פובליציסטיקה|פובליציסטיים]]. עסק גם בפעילות [[חינוך|חינוכית]] ובכתיבת ספרי לימוד חרדיים לתלמידות. השתייך ל[[חסידות גור]].
 ==ביוגרפיה==
+טביומי נולד ב[[ריפין]] שבפולין לרב אלכסנדר צבי גוטנטג. הוא למד עד גיל בר מצווה בביתו מאביו ואצל מורים פרטיים שאביו האמיד שכר עבורו. לאחר הבר מצווה הוא למד שנה אצל הרב בזילין, ואחר שב לעירו ובמשך שנה למד לבד ולימד ילדים אחרים בעירו. בגיל 15 נכנס ללמוד בישיבתו של רבי [[אברהם בורנשטיין]], האדמו"ר מסוכצ'וב{{הערה|שם=איינברג|{{שערים|דוד איינברג|"בן צבי" ו"אחד הרבנים"|19530713|26}}, {{שערים||המשך|19530713|28}}}}, ולימים נודע כתלמיד מובהק שלו{{הערה|{{שערים||הגאון רבי טוביה יהודה טביומי זצ"ל|19530708|15}}}}. בגיל 20 הוסמך לרבנות על ידי הרב [[יצחק פייגנבוים]] והרב [[יחזקאל ליבשיץ]]{{הערה|שם=איינברג}}.
-נולד ב[[ריפין]] ([[פולין הקונגרסאית]], כיום [[פולין]]) לר' אלכסנדר צבי בן רבי נחום משה רבה של ריפין, מצאצאי רבי [[יום טוב ליפמן הלר]], ולשרה. בצעירותו למד תקופה מסוימת בעיירה [[זיכלין]], ולאחר מכן, בגיל 15, נסע ל[[סוכטשוב]], שם למד אצל רבי [[אברהם בורנשטיין]]. נשא את חנה בת אליהו אברהם מ[[נובה מיאסטו על הסונה]] (בפי היהודים עיר-חדש) הסמוכה ל[[פלונסק]] (נפטרה ב[[י"ח בחשוון]] [[תשל"ד]]).
+בשנת 1910 התמנה לרב ב[[סוחוצ'ין]]. בשנת תרצ"ו, בדצמבר 1935, עלה לארץ ישראל{{הערה|{{דואר היום||בין הבאים|19351231|58}}}} והתיישב בתל אביב.
-מגיל צעיר הרבה לכתוב חידושי תורה ובגיל 18 כבר התכתב בהלכה עם רבי [[יצחק שמלקיס]] ועם רבי [[אריה לייבוש הורוויץ]], והחל לפרסם מחידושיו ב[[קובץ תורני|קבצים תורניים]] כמו "אהל מועד" שיצא לאור ב[[ז'שוב]], "יבנה", "הבאר", ו"[[המאסף (קואינקה)|המאסף]]". בצעירותו קרא גם את ספרות [[תנועת ההשכלה היהודית]], אך נותר חרדי מובהק בהשקפתו ובאורח חייו. מאוחר יותר כתב את רוב מאמריו וספריו להצדקת דברי [[חז"ל]] ומסורת ישראל, כמענה לפקפוקים ולביקורות של חוקרי המסורת וספרות ההשכלה.
+== מספריו ==
-בהיותו בן 20 [[סמיכה להוראה|הוסמך להוראה]] על ידי רבי [[יצחק פייגנבוים]] ורבי [[יחזקאל ליבשיץ]]{{הערה|שם=איינברג|{{שערים|דוד איינברג|"בן צבי" ו"אחד הרבנים"|19530713|26}}, {{שערים||המשך|19530713|28}}}}. כמה שנים לאחר נישואיו הפסיד חמיו את הונו כתוצאה מ[[שריפה]] שפרצה בחנותו, ורט"י נאלץ לקבל משרת רבנות לפרנסתו בעיר [[סוכוצ'ין]], שהייתה הקהילה הראשונה שהציעה לו את המשרה, ובה נשאר עד לעלייתו ל[[ארץ ישראל]], גם כאשר שהוצעו לו משרות רבנות בקהילות חשובות יותר.
+טל לישראל (תרפ"ו).
+עטרת טוביה (תרצ"א).
-בחורף [[תרצ"ו]] (דצמבר 1935) [[עלה לארץ ישראל]] עלה לארץ ישראל{{הערה|{{דואר היום||בין הבאים|19351231|58}}}} לאחר שהחלים מ[[מחלה]]. הוא דחה הצעה לשמש כ[[אב בית דין|ראב"ד]] בתל אביב, והתפרנס מחנות [[מכולת]] שניהלה אשתו. עוד בפולין [[שם עט|כינה את עצמו]] בספריו ובמאמריו טביומי, תרגום [[ארמית|ארמי]]-[[עברית|עברי]] של השם גוטנטאג (יום טוב), ובעלייתו ארצה [[עברות|עברת]] את שם משפחתו לטביומי.
+ארץ טובה (תש"ז).
-==פעילות ציבורית==
-כבר מגיל צעיר עסק ב[[עסקנות|פעילות ציבורית]], בימים בהם התגורר ב[[נובה מיאסטו על הסונה]] ליד חמיו סייע לרב העיירה בתפקידו, והקים קופות [[גמ"ח]]. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הצליח ליצור קשרים עם שלטונות [[הקיסרות הגרמנית|הכיבוש הגרמני]] הודות להיכרותו את השפה ה[[גרמנית]], אותם ניצל לסיוע בעבור [[היהדות החרדית]] בפולין. עם הקמת [[אגודת הרבנים בפולין]] בשנת [[1922]] הוא שימש בה כמזכיר למשך תקופה קצרה שהתפטר עקב עיסוקיו הרבים. היה מהחברים הבולטים ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] בפולין.
+טל אורות - שלושה חלקים (תש"ח, תשי"א, תשי"ג).
-הרב טביומי עסק רבות בענייני חינוך. בוועידה שערכה אגדות ישראל בפולין בשנת [[תרפ"ב]] הוא נשא נאום מרכזי על מהותו של החינוך בישראל, ועל תלמודי התורה "[[יסודי התורה]]" שהוקמו על ידי אגודת ישראל. בהרצאה זו, שהתפרסמה בעיתונות היהודית והפולנית, נכחו גם פקידים מטעם ממשלת פולין, והודות לה הוכרו תלמודי התורה כמוסדות חינוך רשמיים על ידי הממשלה הפולנית.
-כאשר הקימה [[שרה שנירר]] את תנועת [[בית יעקב]] התבקש הרב טביומי לכתוב את ספרי הלימוד הראשונים בעבור התלמידות.
-==כתביו==
-בשנת תרע"ג החל לכתוב בעיתון [[המודיע (פולטבה)|המודיע]] סדרת מאמרים על אספת רבנים שהתכנסה ב[[יבלונה (מחוז לגיונובו)]], לאחר שנבחר לנהל אותה בזכות כישרונותיו. מאז הרבה לכתוב מאמרים רבים בקבצים השונים שיצאו לאור בפולין, לרוב תחת [[שם עט|שם העט]] "בן צבי" או "אחד הרבנים"{{הערה|שם=איינברג}}.
-מאמריו פורסמו בעיתונים וכתבי עת רבים: 'אהל מועד' שיצא לאור ב[[זשוב|ז'שוב]], [[המאסף (כתב עת תורני)|המאסף]], [[דאס אידישע ווארט]], [[דער יוד (יומון)|דער יוד]], [[דגלנו (פולין)|דגלנו]], 'הבאר' שיצא לאור ב[[זמושץ]]–[[ורשה]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]]|אוצר כתבי עת תורניים|171574|עמ' 46, ניו יורק: תש"מ|עמוד=44|כותרת=הבאר}}}}, 'יבנה' שיצא לאור ב[[לבוב]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יצחק לוין (רב וחוקר)|יצחק לוין]]|אוצר כתבי עת תורניים|171574|עמ' 103, ניו יורק: תש"מ|עמוד=101|כותרת=יבנה (לבוב)}}}}, [[דאס יודישע טאגבלאט]], [[דרכנו (שבועון)|דרכנו]], [[בית יעקב (כתב עת)|ירחון בית יעקב]]{{הערה|שם=איינברג}}, ו[[שערים]]{{הערה|{{שערים||הגאון רבי טוביה יהודה טביומי זצ"ל|19530708|15}}, {{שערים||המשך|19530708|51}}}}.
-בדרך כלל הוא כתב מאמרים לחקירת דברי [[חז"ל]] והגנה עליהם בדומה לספריו של רבי [[יצחק אייזיק הלוי]], וכן מאמרי [[אקטואליה]] שונים. לדוגמה: מאמר על שנאתו של [[יוספוס פלביוס]] ל[[חז"ל]] והטייתו המכוונת כנגדם בספריו, מאמר על קדמותה של [[מגילת אסתר]], מאמר על ה[[רמב"ם]] כתגובה לרבי [[משה אביגדור עמיאל]], שטען שבספר [[מורה נבוכים]] נוטה הרמב"ם מדרכם של ה[[נביאים]], מאמר על רבי [[יהונתן אייבשיץ]] כתגובה ל[[גרשום שלום]], מאמר על רבי [[שמשון רפאל הירש]], מאמר על הצורך בהקמת [[מפלגה|מפלגת]] [[פועלים]] חרדית ([[פועלי אגודת ישראל]]), מאמר לכבוד הוועידה הארצית של אגודת ישראל, מאמר כנגד החלת [[משפטים|משפט]] [[חילוניות|חילוני]] בארץ ישראל, מאמר על [[טהרת המשפחה]], מאמר על [[זכויות האישה]] ביהדות, מאמר לכבוד ה[[קובץ תורני|קובץ התורני]] "דגל התורה".
-;ספריו
-*בשנת [[תרפ"ה]] יצא לאור ספרו הראשון '''טל לישראל''', שהודפס שוב כבר בשנת [[תרצ"ב]] (מהדורה שלישית ירושלים תשס"ז). המכיל מאמרים שונים בחקירת דברי [[חז"ל]].
-*'''עטרת טוביה''', ורשה תרצ"א, [[חידושי תורה]] על [[משנה תורה להרמב"ם]], כולל מאמר "אוד מוצל מאש" במעלת התורה.
-*'''מעשה טוביה''', [[בילגוריי]] תרצ"ד, מאמרים תורניים ב[[יידיש]].
-*'''ארץ טובה''', ירושלים תש"ז, [[שאלות ותשובות]].
-*'''אבל כבד''', ירושלים תש"ח, [[הספד]] על רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות גור|גור]].
-*'''טל אורות''', תל אביב תש"ח–תשי"ג, שלושה חלקים. מאמרים בחקירת דברי [[חז"ל]] ובהגנה עליהם, היסטוריה יהודית, ואקטואליה, בדומה לדרכו של רבי [[יצחק אייזיק הלוי]].
-*'''יקרא דחיי''', ירושלים תש"ט, 54 מאמרי [[הספד]].
-*'''אמרי טל''', תל אביב תשי"ד, (פרקי זמן ומועד), הספר מכיל מאמרי השקפה והגות על חגי ישראל סביב [[לוח השנה]], ובסופו מאמרי [[פובליציסטיקה]].
 ==קישורים חיצוניים==
+*{{שערים||המתיונים ותעלוליהם|19520111|31}}
 *[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/02895.php טוביה יהודה טביומי], באתר 'לקסיקון הספרות העברית החדשה'.
 * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007309134805171|טוביה יהודה טביומי (1882-1953)}}
-*[https://amhasefer.wordpress.com/tag/%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/ מכתב גלוי מאת הרב טוביה יהודה טביומי] באתר "עם הספר" - ([[בלוג]] מנהל [[ספריית הרמב"ם]]).
-*{{אוצר החכמה||"הגאון רבי טוביה יהודה טביומי (גוטנטג) זצ"ל"|172414|בתוך: [[כתב עת]] '''הנאמן''', קובץ נ"ו, תל אביב אב תשי"ג, עמ' 13||עמוד=13}}.
-*{{אוצר החכמה|[[יהודה מאיר אברמוביץ]]|"רב שהיה חידוש"|156799|בתוך: '''לאורם של גדולי ישראל וראשי עם''', ירושלים תשמ"ו, עמ' 105||עמוד=102}}.
-;קישורים לספריו
-*{{Hebrewbooks||'''אבל כבד'''|20839|ירושלים תש"ח}}
-*{{אוצר החכמה||'''מעשה טוביה'''|604261|בילגוריי תרצ"ד||עמוד=1}}.
-*{{אוצר החכמה||'''אמרי טל'''|13120|תל אביב תשי"ד||עמוד=1}}.
-*{{אוצר החכמה||'''ארץ טובה'''|626383|ירושלים תש"ז||עמוד=1}}.
-*{{אוצר החכמה||'''טל אורות''' חלק א'|15219|תל אביב תש"ח - תשי"ג||עמוד=1}}.
-*{{אוצר החכמה||'''טל אורות''' חלק ב'|15220|תל אביב תש"ח - תשי"ג}}.
-*{{אוצר החכמה||'''טל אורות''' חלק ג'|11453|תל אביב תש"ח - תשי"ג}}.
-*{{אוצר החכמה||'''טל לישראל'''|19146|פיוטרקוב תרצ"ב}}.
-*{{אוצר החכמה||'''טל לישראל''' (מהדורה חדשה)|153755|ירושלים תשס"ו}}.
-*{{אוצר החכמה||'''יקרא דחיי'''|16896|ירושלים תש"ט}}.
-*{{אוצר החכמה||'''עטרת טוביה'''|19154|ורשה תרצ"א}}.
-;מאמרים
-*{{אוצר החכמה||"לחקר חז"ל"|182235|בתוך: '''[[ספר יובל|ספר היובל]] ליעקב רוזנהיים''', פרנקפורט דמיין תרצ"ב, עמ' 68||עמוד=73}}.
-*{{שערים||המתיונים ותעלוליהם|19520111|31}}.
-*{{אוצר החכמה||"יוספוס פלביוס"|26081|בתוך: '''[[ספר זיכרון]] לרבי יצחק אייזיק הלוי''', בני ברק תשכ"ד, עמ' ש"ו–של"ד||עמוד=290}}.
-*{{אוצר החכמה||'''יסודות המשפחה היהודית''' (קובץ מאמרים)|159230|בני ברק תשל"ג||עמוד=1}}.
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 98: / שורה 24: @@
 {{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
-[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית וקיימים בוויקיפדיה]]
+[[קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים]]
-[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית]]
-[[:קטגוריה:רבנים פולנים]]
+[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
-[[:קטגוריה:חוקרי מקרא]]
+[[קטגוריה:סופרים חרדים ישראלים]]
-[[:קטגוריה:חוקרי תולדות עם ישראל בארץ ישראל]]
+[[קטגוריה:ישראלים ילידי פולין]]
-[[:קטגוריה:היסטוריונים חרדים]]
+[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
-[[:קטגוריה:רבני גור]]
+[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]
-[[:קטגוריה:פובליציסטים חרדים]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1882]]
-[[:קטגוריה:פעילי אגודת ישראל]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1953]]
-[[:קטגוריה:מחברי ספרי אמונות ודעות]]
-[[:קטגוריה:מחברי ספרי לימוד]]
-[[:קטגוריה:ילידי 1882]]
-[[:קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1953]]
-[[:קטגוריה:תל אביב-יפו: רבנים]]
-[[:קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
-[[:קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים]]
-[[:קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
-[[:קטגוריה:סופרים חרדים ישראלים]]
-[[:קטגוריה:ישראלים ילידי פולין]]
-[[:קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]
-[[:קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1882]]