ממלכה (טקסונומיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכה היא כיום הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון עולם הטבע (טקסונומיה).
תוכן עניינים |
[עריכה] מיון ליניאוס
בהצעתו הראשונית של המדען השבדי קארלוס ליניאוס (קארל פון לינה) למיון עולם הטבע נכללו שתי ממלכות:
עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי ממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.
[עריכה] מיון אמצע המאה ה-20
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש ממלכות:
- מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
- פרוטיסטה (Protista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה.
- פטריות (Fungi).
- צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
- בעלי חיים (Animalia).
[עריכה] מיון סוף המאה ה-20
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 שונה קצת המיון ומרבית האצות הועברו לממלכת הפרוטוקטיסטה. המיון לחמש ממלכות נשאר:
- מונרה (Monera) שכללה חיידקים וכחוליות.
- פרוטוקטיסטה (Protoctista) שכללה חד תאיים כפרוטוזואה ואצות.
- פטריות (Fungi).
- צמחים (Plantae) שכללה גם כמה קבוצות של אצות.
- בעלי חיים (Animalia).
[עריכה] מיון מודרני
שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות עקביות, אינן עוד כאלה.
שיטות המיון המודרניות מחלקות את היצורים לשלוש על־ממלכות:
- חיידקים אמיתיים (Bacteria). יצורים חסרי גרעין, (פרוקריוטיים).
- חיידקים קדומים (Archaea). יצורים חסרי גרעין, (פרוקריוטיים).
- אוקריוטיים (Eukaryota). יצורים בעלי גרעין, ( אוקריוטיים ).
האוקריוטיים עצמם ממוינים:
- קבוצות של חד-תאיים כפרוטוזואה ואצות.
- ממלכת בעלי חיים (Metazoa).
- ממלכת הצומח (Viridiplantae).
- ממלכת הפטריות (Fungi).
עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.
