אצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאצות
Sargassum weeds closeup.jpg
אצות סרגסו
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטים או חיידקים אמיתיים
ריכוז בלתי רגיל של אצות בחוף הכרמל בחיפה (חורף 2007).

אצות הן קבוצה רבגונית של יצורים שאחת התכונות המשותפות להם היא היכולת לבצע פוטוסינתזה.

האצות הן מעין "צמחי מים" חסרי שורש, הנבדלים מצמחים רגילים במנגנון הרבייה, אך דומים להם ביכולת לבצע פוטוסינתזה. למעלה מ-70% מהפוטוסינתזה בעולם נעשית על ידי אצות. האצות הן אחד ממיני האורגניזמים העתיקים ביותר (הופיעו בערך לפני כ-3 מיליארד שנים) ונשמרו בצורתן העתיקה ללא שינוי מהותי.

בתי הגידול של האצות הן מקווי מים ומקומות לחים: בעיקר ימים, מקווי מים מתוקים וברכות. יש גם מיני אצות הגדלות על הקרקע ויש כאלה החיות בסימביוזה עם יצורים חיים אחרים, כמו על פרוות העצלן.

האצות חשובות ביותר לביוספירה, ובייחוד הכחוליות (המהוות חלק מהפלנקטון) בגלל חלקן העיקרי בפוטוסינתזה וכן בקיבוע חנקן. בנוסף, האצות הכחוליות משמשות מזון דשן ושופע למגוון בעלי חיים אחרים בים.

האצות הירוקיות הן "צמחי המים" או "סמרטוטי הירוקת" שאנו רואים בים ובמקווי מים עומדים

האצות הן אוסף הטרוגני של אורגניזמים שטווח הגדלים שלו נע מאצת מיקרו חד תאית לאצה רב תאית ענקית ואשר שייכים לקווים אבולוציוניים שונים. כתוצאה מכך, האצות מוגדרות לרוב על פי תכונותיהן האקולוגיות. האצות הן לרוב פוטוסינתטיות אשר מייצרות חמצן וחיות בסביבה מימית. בנוסף, לאצות אין את מבנה הגוף ומנגנוני הרבייה של צמחי יבשה אשר מייצגים התאמה לסביבה יבשתית.

רבייה באצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצות מתרבות בדרכים שונות, הן ברבייה מינית והן ברבייה אל מינית. ברבייה אל מינית אין איחוי של תא רבייה או מיוזה שהינן תכונות הכרחיות לרבייה מינית. חלק מהאצות מתרבות רק ברבייה אל מינית, אך רובם מתרבות הן ברבייה מינית והן ברבייה אל מינית. הן לרבייה מינית והן לרבייה אל מינית יתרונות. רבייה מינית, מאפשרת לאוכלוסיות להגדיל את השונות הגנטית, אשר מאפשרת את היכולת של האצות להגיב לתנאי סביבה משתנים דרך האבולוציה. בנוסף, מינים רבים של אצות משתמשים במבנים קשים ועמידים שנוצרו ברבייה המינית ע"מ לשרוד בתקופות קשות לגידול. בניגוד לרבייה המינית, ברבייה אל מינית, בתנאי גידול מועדפים, האצות יכולות להתרבות (להשתכפל) בקצב גבוה מבלי לייצר גמטות וללא הצורך למצוא בן זוג. ולכן קצב גידול אוכלוסייה מהיר מאוד.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עשרות השנים האחרונות שינו הטקסונומים את מיקומן של האצות במיון עולם הטבע כמה פעמים. הן היו שייכות לממלכת הצומח, וחלקן עדיין משויכות על ידי אחדים לממלכה זו. חלקן (כדוגמת הכחוליות) משויכות לעל-ממלכת החיידקים האמיתיים ואת בעלות הגרעין נהוג לשייך לממלכת הפרוטיסטה.

זוהי התפלגותן נכון לשנת 2004:

  • זהוביות (אצות זהובות) Chrysophyceae – מחלקה של אוקריוטיים.
  • חומיות (אצות חומות) Phaeophyceae – מערכה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
  • ירוקיות (אצות ירוקות) Chlorophyta – מערכה בממלכת הצומח.
  • אדומיות (אצות אדומות) Rhodophyta - קבוצה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
  • להוביות (Pyrrophyta) - מערכה של אוקריוטיים.
  • דינופלגנטים (Dinophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
  • עינניות (Euglenida) – מערכה של אוקריוטיים.
  • פרימנסיות (Haptophyceae) - קבוצה של אוקריוטיים.
  • צורניות (Bacillariophyta) – מערכה של אוקריוטיים.
  • סיליקופלגלטים – (Dictyochophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
  • קסנתופיטיות (Xanthophyceae) – מערכה של אוקריוטיים.
  • נאווניתאים (אצות נאווניתיות) Charales - סדרה בממלכת הצומח הקרובה למערכת הצמחים. בניגוד ליתר היצורים המכונים אצות, איברי הרבייה של הנאווניתאים מוקפים על ידי תאים עקרים.
  • כחוליות (אצות כחולות או חיידקים כחולים) Cyanobacteria – מערכה בעל ממלכת חיידקים אמיתיים, בגלל היותן חסרות גרעין. נמצאו כחוליות גם מחוץ למקווי מים.

האצות החד תאיות קרויות גם פרוטופיטה. האצות שמרכיבות את הפלנקטון מכונות פיטופלנקטון - פלנקטון צמחי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.