אצות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאצות
אצה מסוג Codium
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטים או חיידקים אמיתיים
אצת Halimeda tuna
אצות סרגסו
ריכוז בלתי רגיל של אצות בחוף הכרמל בחיפה (חורף 2007).

אצות הן קבוצה רבגונית של יצורים שאחת התכונות המשותפות להם היא היכולת לבצע פוטוסינתזה.

האצות הן מעין "צמחי מים" חסרי שורש, הנבדלים מצמחים רגילים במנגנון הרבייה שלהם, אך דומים להם ביכולת לבצע פוטוסינתזה. למעלה מ-70% מהפוטוסינתזה בעולם נעשית בידי אצות, וכמות גדולה מהחמצן באטמוספירה מיוצר על ידן. האצות הן אחד ממיני האורגניזמים העתיקים ביותר (הופיעו בערך לפני כ-3 מיליארד שנים), והן נשמרו בצורתן הראשונית ללא שינוי מהותי. טווח הגדלים שלהן נע מאצות מיקרואורגניזמיות חד תאיות עד אצות רב תאיות גדולות, והן שייכות לקווי התפתחות אבולוציוניים שונים. כתוצאה מכך, האצות מוגדרות לרוב על פי תכונותיהן האקולוגיות.

בתי הגידול של האצות הם מקווי מים ומקומות לחים, בעיקר ימים, מקווי מים מתוקים ובריכות. יש גם מיני אצות הגדלות על הקרקע ויש כאלה החיות בסימביוזה עם יצורים חיים אחרים, כמו על פרוות העצלן, אך אין להן את מבנה הגוף ואת מנגנוני הרבייה של צמחי יבשה שמייצגים התאמה לסביבה יבשתית.

האצות חשובות ביותר לביוספירה, ובייחוד הכחוליות (המהוות חלק מהפלנקטון) בגלל חלקן העיקרי בפוטוסינתזה וכן בקיבוע חנקן. בנוסף, האצות הכחוליות משמשות מזון דשן ושופע למגוון בעלי חיים אחרים בים.

האצות הירוקיות הן "צמחי המים" או "סמרטוטי הירוקת" שאנו רואים בים ובמקווי מים עומדים.

רבייה באצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצות מתרבות בדרכים שונות, הן ברבייה מינית והן ברבייה אל-מינית. ברבייה אל-מינית אין איחוי של תא רבייה או חלוקת הפחתה שהכרחיים ברבייה מינית. חלק מהאצות מתרבות רק ברבייה אל-מינית, אך רובם מתרבות הן ברבייה מינית והן ברבייה אל-מינית.

הן לרבייה מינית והן לרבייה אל-מינית ישנם יתרונות. רבייה מינית מאפשרת לאוכלוסיות להגדיל את השונות הגנטית, שמאפשרת לאצות להגיב לתנאי סביבה משתנים דרך תהליכים אבולוציניים. בנוסף, מינים רבים של אצות משתמשים במבנים קשים ועמידים שנוצרו ברבייה המינית על מנת לשרוד בתקופות קשות לגידול.

בניגוד לרבייה מינית, ברבייה אל-מינית, בתנאי גידול מועדפים, האצות יכולות להתרבות (להשתכפל) בקצב גבוה מבלי לייצר גמטות וללא הצורך למצוא בן זוג, ולכן מתאפשר קצב גידול מהיר מאוד של האוכלוסייה שלהן.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עשרות השנים האחרונות שינו הטקסונומים את מיקומן של האצות במיון עולם הטבע כמה פעמים. הן היו שייכות לממלכת הצומח, וחלקן עדיין משויכות על ידי אחדים לממלכה זו. חלקן (כדוגמת הכחוליות) משויכות לעל-ממלכת החיידקים האמיתיים ואת בעלות הגרעין נהוג לשייך לממלכת הפרוטיסטה.

זוהי התפלגותן נכון לשנת 2004:

  • זהוביות (אצות זהובות) Chrysophyceae – מחלקה של אוקריוטיים.
  • חומיות (אצות חומות) Phaeophyceae – מערכה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
  • ירוקיות (אצות ירוקות) Chlorophyta – מערכה בממלכת הצומח.
  • אדומיות (אצות אדומות) Rhodophyta - קבוצה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
  • להוביות (Pyrrophyta) - מערכה של אוקריוטיים.
  • דינופלגנטים (Dinophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
  • עינניות (Euglenida) – מערכה של אוקריוטיים.
  • פרימנסיות (Haptophyceae) - קבוצה של אוקריוטיים.
  • צורניות (Bacillariophyta) – מערכה של אוקריוטיים.
  • סיליקופלגלטים – (Dictyochophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
  • קסנתופיטיות (Xanthophyceae) – מערכה של אוקריוטיים.
  • נאווניתאים (אצות נאווניתיות) Charales - סדרה בממלכת הצומח הקרובה למערכת הצמחים. בניגוד ליתר היצורים המכונים אצות, איברי הרבייה של הנאווניתאים מוקפים על ידי תאים עקרים.
  • כחוליות (אצות כחולות או חיידקים כחולים) Cyanobacteria – מערכה בעל ממלכת חיידקים אמיתיים, בגלל היותן חסרות גרעין. נמצאו כחוליות גם מחוץ למקווי מים.

האצות החד תאיות קרויות גם פרוטופיטה. האצות שמרכיבות את הפלנקטון מכונות פיטופלנקטון - פלנקטון צמחי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.