מרצל קומור

מרצל קומור
Komor Marcell
	מרצל קומור
	מרצל קומור
לידה	7 בנובמבר 1868; פשט האימפריה האוסטרו הונגרית
פטירה	29 בנובמבר 1944 (בגיל 76); דויטשקרויץ
שם לידה	מרצל קוהן(כהן)
לאום	הונגרי
תחום יצירה	אדריכלות
זרם באמנות	אר נובו

מרצל קומור (במקור כהן, שהפך בסגנון ההונגרי-אוסטרי לקוֹהְן, בהונגרית: Komor Marcell; פשט, 7 בנובמבר 1868 – דויטשקרויץ, 29 בנובמבר 1944)^[1] היה אדריכל הונגרי-יהודי שנרצח בשואה. קומור יחד עם דז'ה יאקאב ואדן לכנר, היו דמויות מרכזיות בסגנון האר נובו באדריכלות הלאומית ההונגרית שיזם אדן לכנר שהיה המבוגר משלושתם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה הרב שאלאמון קוהן (שלמה כהן), אמו הייתה לואיזה אייבנשיץ (או אייבנשוץ). להוריו נולדו שבעה ילדים: איזידור, זיגפריד, ארנולד, דיולה, קמילה, רגינה ומרצל. כילד שמיני הם גידלו ילד מאומץ כבנם פאל אוילקי שהפך לימים לרופא הבטבי של המלכה וילמה של הולנד. מרצל קומור היה בן המשפחה המפורסם מכולם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומור סיים את לימודיו בשנת 1891 מהאוניברסיטה לטכנולוגיה וכלכלה של בודפשט. תחילה עבד במשרד האדריכלות של דייזה ציגלר ואחר כך אצל אלאיוש האוסמן לבסוף התמקם אצל אדן לכנר. אצלו השתתף בעיצוב הפנים של המוזיאון לאמנות שימושית ובהכנת התוכנית שזכתה בפרס הראשון של המכון הגאולוגי. בשנת 1897 פתח משרד משותף עם דז'ה יאקאב שפעל עד שנת 1918. זו הייתה התקופה המוצלחת ביותר בחייו, הוא ושותפו זכו במספר מכרזים ואת תוכניותיהם אלה גם יישמו, בנו, על פי רוב.

הם תכננו בנייני מגורים, מבני ציבור, את בית כנסת בסובוטיצה, בשנת 1902, את ארמון התרבות והיכל העירייה בטרגו מורש, את מלון הנשר השחור באוראדיה בשנים 08–1907, לאחר 1930 פנתה האדריכלות שלו לנטיות מודרניסטיות. עדות לכך היא וילה שתכנן ביחד עם בנו יאנוש קומור ברחוב ארוואצ'קה 4 בבודפשט. גם פעילותו העיתונאית הייתה משמעותית. הוא ייסד בשנת 1901 דו שבועון בשם עיתון הייזמים שקומור היה עורכו הראשי. הוא הביע דעה שהאדריכלות ההונגרית המודרנית יכולה להתפתח רק באמצעות שילוב של מוטיבים לאומיים, צורות מסורתיות וטכנולוגיה מודרנית. בסוף שנות העשרים העביר את עריכת מגזין היזמים לבנו יאנוש, וממנו צמח במהרה מגזין האדריכלים האוונגרדי הנודע "חלל וצורה".

בשנת 1944 גורש מרצל קומור על ידי השוטרים ההונגרים או על ידי אנשי מפלגת צלב החץ החמושים. הוא נשלח כנראה ברגל באחת מצעדות המוות בודפשט-הדיישהאלום (סתיו 1944) לכיוון מערב הונגריה אל הגבול אוסטריה-הונגריה ונמסר שם לידי האס אס. הוא הנרצח באוסטריה בסוף נובמבר 1944.

"הבית שבו גר^[2] הוכרז כאחד מבנייני הטלאי הצהוב בקיץ 1944. משפחות יהודיות רבות עברו לבית מדירותיהם ברחבי העיר. מרצל קומור נשאר לדור בבית. באמצע נובמבר יצא לבקר את אחותו קמילה ברחוב פאלק מיקשה. אנשי צלב החץ עצרו אותו כנראה והצעידו אותו ברגל למערב המדינה לכיוון הגבול האוסטרי. הוא נרצח באוסטריה (דויטשקרויץ). הוא היה בן 76".^[3]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח זיכרון על ביתו לשעבר
בבית מגוריו לשעבר הוצב לוח הזיכרון למרצל קומור, בודפשט, רובע II. רחוב קלטי קארוי 31 / א.
בודפשט, רובע IX קראו רחוב על שמו.[1]
1 בספטמבר 2004 . בפארק הסמוך לבית העירייה בסובוטיצה, מרצל קמור ודז'ה יאקאב הונצחו לדורות הבאים. שני הפסלים עומדים זה לצד זה.[2]
קומורוק - סרט תיעודי על משפחת קומור (בבימויו של אנדראש שיפוש, תסריטאי, שחקן: איוואן באצ'ר, טלוויזיה דונה, 2006)

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים ועיצוב תחרויות עם דז'ה יאקאב^[4]:

1890-1900. Szentes. Petőfi szálloda és színházterem. Pályázat: I. díj és kivitel.
1898. Párizsi Világkiállítás magyar pavilonja 1900. Pályázat: II. díj.
1899. Szeged. Zsinagóga. Pályázat: megvétel.
1899. Budapest, Árú és Értéktőzsde. Pályázat.
1900. Budapest, VI. Csengery utca 76. Lakóház.
1901. Szabadka, Zsinagóga. Pályázat: I. díj. és kivitel: 1902.
1901. Pécs. Postaigazgatóság. Pályázat: III. díj.
1902. Pozsony. Kereskedelmi és Iparkamara. Pályázat: I. díj.
1902. Budapest-Kossuth Mauzóleum Pályázat. (Vedres Márk szobrásszal)
1903. Budapest, XIII. Radnóti Miklós utca 4-6. Lakóház. (átalakítva)
1903. Pozsony. Vásárcsarnok pályázat.
1904. Kiskunfélegyháza. Központi iskola. Pályázat: II. díj. (Gesztesi Mihállyal)
1905. Budapest. Sáros-fürdő. Pályázat: megvétel. (Márkus Gézával)
1904-1907. Kecskemét. (Széchenyi tér 7.), Kossuth tér 4. Iparos otthon. Pályázat: I. díj és kivitel. (Ma: Ifjúsági Otthon).
1905. Budapest. Szabadság-szobor. Pályázat. (Márkus Gézával és Kallós Ede szobrásszal)
1905. Kiskunhalas. Szálloda. Pályázat: Megosztott I. díj. (Márkus Gézával)
1905-1906 Nagyvárad. Patriotilor utca 4-6. Adorján-házak
1905. Nagyszalonta. Városháza. Pályázat: II. díj.
1905. Marcali Zsinagóga. (átépítve)
1905. Marosvásárhely. Városháza. Pályázat: I. díj
1906-1907. Közigazgatási Palota, Marosvásárhely (1910, felépült 1911 -1913)
1906-1907. Kecskemét. Iparosotthon Jakab Dezső társaságában.
1906. Nagyvárad. Kereskedelmi és Iparkamara. Pályázat: I. díj.
1906. Nagyvárad. Fekete Sas-szálló. Pályázat: I. díj. Kivitel: 1907-1908
1906. Nagyvárad. Takarékpénztár. Pályázat: II. díj.
1906. Pozsony. Városi vigadó és zenepalota
1907. Szabadka, Városháza. (felépült 1908-1910)
1907. Szabadka. Kereskedelmi Bank Rt.
1907. Budapest. Munkásbetegsegélyező Székház. Pályázat: Megvétel.
1908. Budapest, I. Döbrentei tér lakóház. (elpusztult)
1908. Bécs. Hadügyminisztérium. Pályázat: III. díj.
1908. Temesvár. Kereskedelmi Bank.
1908-1909. Szolnok. Kereskedelmi Bank és Takarékpénztár. (elpusztult)
1908-1909. Nagyvárad. Stern-palota
1908-1909. Budapest, VI. Benczúr utca 47. Liget szanatórium.
1909. Palics. Vigadó épülete. A park, tó felőli főbejáratánál áll.
1909-1910. Budapest, VI. Színyei Merse utca 21. Lefèvre ház
1909-1910. Budapest, II. Keleti Károly utca 29-31. Komor és Jakab saját irodája és lakóháza
1909-1910. Budapest, VIII. Hegedüs Gyula utca 94. Kislakásos bérház.
1910. Marosvásárhely. Maros-Torda Vármegye székháza. Pályázat: I díj.
1910. Déva, színház.
1910. Budapest, VIII. Rákóczi út 43. Palace-szálló
1910. Budapest kerületi munkásbiztosító pénztár. Tervpályázat: I. díj.
1911. Budapest Bank Rt. palotája. Tervpályázat: megvétel.
1911. Budapest, VII. Dózsa György út 84. Park szanatórium. (lebontották)
1911. a volt Népopera, (ma: Erkel Színház (Márkus Géza terveinek felhasználásával,
1911-1913. Marosvásárhely Kultúrpalota,
1911-1913. Budapest, VIII. Fiumei út 19. Budapest Kerületi Munkásbiztosító Székháza. (Soós Aladárral)., a tornyot 1967-ben elbontották. [3]
1912. Budai Zsinagóga. Pályázat.
1912-1914. Murány Ferdinánd bolgár király palotája. Pályázat: I. díj és kivitel.^[5]
1913. Budapest Nemzeti Színház
Tóparti nyaralók (Palics)

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סובוטיצה. בית הכנסת של סובוטיצה 1901–1902
קצ'קמט מרכז נוער 1904–1907
סובוטיצה. עירייה 1908–1910
טרגו מורש. ארמון המנהל הציבורי 1906–1907
טרגו מורש. מגדל ארמון המנהל הציבורי
אוראדיה מלון הנשר השחור 1907–1908
Budapest, VI. Színyei M. u. 21. בית לפבר 1909–1910
Budapest, VIII. Rákóczi út 43. מלון פאלאס, קטע
תיאטרון ארקל 1911
Fiumei úti OTI székház 2009-ben
Fiumei úti OTI székház

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקסיקון יהודי הונגרי. מרצל קומור
Merényi: 1867-1965, CENTO ANNI ARCHITETTURA UNGHERESE (Római Magyar Akadémia 1965.)
Rados Jenő: Magyar építészet története (Műszaki Könyvkiadó. 1971. 322. old.)
Művészeti kislexikon. (Akadémia Kiadó, 1973. 307. old.)
Gerle János: Lechner Ödön követői (katalógus, OMF. 1985)
Keiichi Tahara: Az Európai Szecesszió. Art Nouveau/Modernismo/Jugendstil. (Fordította: Fellegi Balázs. Magyar Kiadás: GLÓRIA kiadó 2001. 360-363, és 374-381.
A szabadkai városházát választották Szerbia hét csodája egyikének
Szabadka város. A városháza építése – A stílusok harca
Szabadka. Zsinagóga [4]
Marosvásárhely Kultúrpalota
Megyeháza és kultúrpalota
Marosvásárhely. Kultúr és Közigazgatási Palota
Nagyvárad. Fekete Sas Palota
Hotel Szentes – Komor Marcell
Zsinagóga.com – A szabadkai zsinagóga

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מרצל קומור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Halálesete bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 529/1946. folyószáma alatt 1945. május 8-ai dátummal, az elhalálozást bíróilag állapították meg (A budapesti I-III. kerületi járásbíróság Pk. III. 2109/1946. sz. végzése)
^ בית קומור יאקאב Komor-Jakab családi háza (Bp. II., Keleti Károly u. 29-31.)
^ Bächer Mihály: Komorok, Budapesti Negyed 14/1996/4.
^ Gerle-Kovács-Makovecz: A századforduló magyar építészete felsorolása szerint
^ Az utolsó bolgár cári család, Az első világháborúba a központi hatalmak oldalán lépett be. A vesztett háború után az antant ragaszkodott Ferdinánd lemondásához. Murányba vonult vissza, de időnként megjelent a pozsonyi Operában, és Budapestre is ellátogatott.

[1] Halálesete bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 529/1946. folyószáma alatt 1945. május 8-ai dátummal, az elhalálozást bíróilag állapították meg (A budapesti I-III. kerületi járásbíróság Pk. III. 2109/1946. sz. végzése)

[2] בית קומור יאקאב Komor-Jakab családi háza (Bp. II., Keleti Károly u. 29-31.)

[3] Bächer Mihály: Komorok, Budapesti Negyed 14/1996/4.

[4] Gerle-Kovács-Makovecz: A századforduló magyar építészete felsorolása szerint

[5] Az utolsó bolgár cári család, Az első világháborúba a központi hatalmak oldalán lépett be. A vesztett háború után az antant ragaszkodott Ferdinánd lemondásához. Murányba vonult vissza, de időnként megjelent a pozsonyi Operában, és Budapestre is ellátogatott.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]