מרקם (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרקם במוזיקה, הוא האיכות הכוללת של הצליל ביצירה ולרוב מצביע על מספר הקולות במוזיקה והיחסים ביניהם. המרקם של היצירה יכול להיות מתואר במושגים חזותיים או מתחום המישוש כמו עבה, מואר, קשה או חלק. המרקם של היצירה מושפע ממספר הקולות ביצירה ברגע נתון ואיכותם, וכן ההרמוניה הנוצרת, המקצב והמפעם.

מרקמים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מונופוניה - קול מלודי אחד ללא ליווי הרמוני - מנגינה ללא ליווי.
  • פוליפוניה - מספר קולות מלודיים עצמאיים - יותר ממנגינה אחת בה בעת.
  • הומופוניה - מספר קולות שאחד מהם, המנגינה, בולט, בעוד האחרים משמשים כרקע הרמוני - מנגינה וליווי.
  • הטרופוניה - מקרה מיוחד של מונופוניה: שני קולות או יותר המבצעים אותה מנגינה, אך נבדלים באופיים מבחינת קצב או מהירות, הוספת קישוטים או שינוי חלק מהצלילים. הטרופוניה מופיעה, למשל, בעת תפילה בבית כנסת.

על אף שיש צורות או סגנונות מוזיקליים המתאפיינים במרקם מסוים, כמו מזמורים גרגוריאניים (הומופוניה) או פוגה (פוליפוניה), לרוב משתמשים מלחינים ביותר ממרקם אחד ביצירה מוזיקלית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Corozine, Vince. 2002. Arranging Music for the Real World: Classical and Commercial Aspects. ISBN 0-7866-4961-5

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]