משמר המורשת הבנויה
משמר המורשת הבנויה הוא בעל מקצוע העוסק בשימור הפיסי ובהצלה של נכסי המורשת התרבותית הבנויה (אתר ארכאולוגי, מבנה היסטורי או מונומנט) מפני פגעי הזמן, איומי זיהום אוויר וההרס שנגרם מאסונות טבע או פעולות אנושיות.
שימור הנכס על ידי משמר המורשת הבנויה נעשה תוך כיבוד עקרונות השימור[1] המקובלים בעולם והאתיקה המקצועית שמטרתם לכבד את מקוריותו של הנכס בחומר, בצורה ובערכיו.
חשיבותם הגבוהה של משמרי המורשת הבנויה נובעת מתוך כך שהם משמרים נכסי מורשת תרבות, שהם יצירה חד פעמית שאין לה תחליף. כלומר טיפול לא מקצועי עלול לפגוע בנכס התרבות (מונמנט) פגיעה שתוביל לאובדן שאינו ניתן לתיקון מכאן גם לאיבוד הערכים המיוצגים.
משמרי המורשת הבנויה נדרשים לידע ולמיומנויות במגוון תחומים ובהם: גישות הרווחות בשימור שמקורן בעקרונות השימור ובאתיקה המקצועית; חומרי בנייה; טכנולוגיות בנייה עתיקות; גורמי בלייה והרס; תיעוד ותכנון השימור; ידע טכני ויישומו.
שימור נכסי תרבות מבוסס על ערכים של כיבוד המורשת ועל האחריות המוסרית של החברה בישראל להעביר נאמנה את המורשת לדורות הבאים.
משמרי המורשת הבנויה בישראל היא קהילה שהתגבשה והיא כוללת משמרים מרשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, המועצה לשימור אתרים ועצמאיים.
משמרי המורשת הבנויה מחויבים לאתיקה המקצועית בינלאומית אשר משותפת לכל העוסקים בכך בכל העולם ולאמנה לאתיקה בשימור המורשת בישראל.
מצב מקצוע המשמר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד היום, שנת 2022, אין בישראל חקיקה או תקינה ברמת המדינה שמגדירה את מקצוע המשמר ומכאן גם שאין מסלולי הכשרה מקצועית, הסמכה מקצועית והתעדה מקצועית בשימור, למעט תוכנית ההכשרה וההכרה במשמרי המורשת הבנויה (להלן). הפועל היוצא מכך הוא שבעלי מקצוע בשוק הפרטי ובכלל, יכולים להשתתף בכל מכרז בפרויקט שימור (משום חוק יסוד: חופש העיסוק), גם אם הם לא עברו את ההכשרות המתאימות ואין בידיהם את הידע הנדרש וההכרה של עקרונות השימור המוכרים ומיושמים בעולם.[2]
תוכנית ההכשרה והכרה במשמרי המורשת הבנויה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל קיימים מסלולי לימוד אקדמיים בשימור המורשת הבנויה אולם עד תחילת תוכנית ההכשרה וההכרה של משמרי המורשת הבנויה ב-2014 לא התקיימו קורסי הכשרה מעשית בישראל מאז 1995 על פי המקובל בתוכנית ההכשרה ומשמרים רבים למדו לימודי שטח ממומחים שהגיעו מחו"ל או נסעו ללימודים והכשרות בחו"ל.
תוכנית ההכשרה המעשית של משמרי המורשת הבנויה נולדה מהצורך לגשר על הפער של הצורך להכשיר משמרים מקצועיים בישראל והיא החלה בשנת 2014 כמיזם משותף לרשות העתיקות, למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ולרשות הטבע והגנים, המתקיים בחסות אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת[3] (בתחילה כאגף במשרד ראש הממשלה). התכנית התקיימה בגיבוי מקצועי של איקרום (ICCROM) - המרכז הבין-לאומי ללימודי שימור ושחזור של נכסי תרבות.
מטרות תוכנית ההכשרה היא קידום הרמה המקצועית של משמרי המורשת הבנויה, העלאת המודעות למקצוע המשמר בישראל גם בקרב בעלי המקצוע וגם הציבור והכרה מערכתית במקצוע המשמר.
הרציונל של התכנית היא שמשמר שעוסק במורשת הבנויה נדרש לידע ומיומנויות במגוון תחומים, תאורטיים ומעשיים ובהם: גישות רווחות בשימור; עקרונות השימור; אתיקה מקצועית; טכנולוגיות בנייה עתיקות; גורמי בלייה והרס; תיעוד ותכנון השימור; ובנוסף ליכולות ומיומנויות טכניות.
תוכניות ההכשרה כוללת קורסי הכשרת משמרים פעילים ושמירת כשירות מקצועית: קורסי התמחויות, כנסים שנתיים והשתלמויות. שמירה על הכשירות המקצועית של המשמרים היא תנאי לקבלת תעודת משמר בת תוקף.
קורסי הכשרת משמרים[4]. בין השנים 2014–2021 התקיימו 5 מחזורים. ארבעת הקורסים הראשונים התקיימו במרכז השימור הבינלאומי ע"ש העיר רומא בעכו העתיקה עד לסגירתו בשנת 2018. המחזור החמישי התקיים במועצה לשימור אתרים במקווה ישראל. הסדנאות המעשיות מתקיימות באתרים שונים ברחבי הארץ: יחיעם, מצדה, בית שאן, קיסריה, תל אביב, מגדל צדק, תל אפק, ממשית ועוד. הקורס כולל 24 מפגשים יומיים אחת לשבוע, 200 שעות לימוד. חלוקת תעודות לבוגרי הקורסים נערכת בכנס משמרי המורשת הבנויה השנתי בו מוענקות גם תעודות משמר מוכר מטעם הגופים המקצועיים השותפים.
וועדה מקצועית של נציגי הגופים השותפים ואנשי מקצוע חיצוניים משמשת ועדת קבלה אשר מאשרת את המועמדים לקורס כשדרישת הסף היא יכולת מוכחת וארבע שנות ניסיון בעבודה מעשית בשימור.[5]
הכרה במשמרי המורשת הבנויה הוותיקים. "דור המדבר" של המשמרים, שלהם למעלה מ 20 שנות ניסיון, זכה להכרה על ידי וועדה שבחנה את מסלול הכשרתם בקורסים שהתקיימו בעבר, בישראל ומחוצה לה, ועל פי חוות דעת והמלצות.
רשימת משמרי המורשת הבנויה המוכרים היא רשימה מהכוללת את משמרי המורשת הבנויה הוותיקים אשר הוכרו על ידי ועדה מקצועית עם נציגי הארגונים השותפים ובוגרי קורסי הכשרה מעשית למשמרי המורשת הבנויה שהתקיימו החל מ 2014.
משמרי המורשת הבנויה מחויבים לכללי האתיקה המקצועית ועקרונות השימור המקובלים בעולם.
כל משמר מחויב בהשתתפות אחת לפחות בפעילות של משמרי המורשת הבנויה לאורך השנה, השתלמות, קורסים או הנחיה.
הרשימה מוכרת על ידי הגופים השותפים לתוכנית ההכשרה והיא מונה כ-110 משמרים ומפורסמת ומתעדכנת באתרי האינטרנט של הגופים השותפים ובאתר של משמרי המורשת הבנויה. תעודת משמר מוכר מונפקת אחת לשלוש שנים למשמרים הפעילים בתחום ועומדים בקריטריונים ובעקרונות השימור המקובלים בעולם.
קהילת משמרי המורשת הבנויה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2014 התארגנו משמרי המורשת הבנויה בישראל כגוף וולנטרי והקימו קהילה מקצועית מעין "גילדה". אחת הפעולות הראשונות היו הקמת ועדת היגוי של משמרי המורשת הבנויה (להלן). הפעילות של הקהילה כוללת את הכנסים השנתיים, השתלמויות מקצועיות, עזרה הדדית בין חבריה והעלאת המודעות הציבורית והמקצועית בישראל למקצוע ולחשיבותו.
בכנס השנתי השלישי של משמרי המורשת הבנויה נבחר על ידי המשמרים לוגו לקהילה. הלוגו מסמל במגן את ההגנה של הקהילה על חבריה ועל המקצוע וסמלים אחרים מייצגים את עבודת משמרת המורשת כלים וחומרים.
ועדת ההיגוי של משמרי המורשת הבנויה. הוקמה ב 2014 כוועדה מקצועית להתוויית הדרך בתהליך בניית קהילת המורשת הבנויה, בתמיכה מקצועית, בתכנון התכנים והכנסים השנתיים. הוועדה היא וועדה מקצועית גרידא וחבריה הם משמרים מוכרים ומעורכים שהוזמנו בשל מקצועיותם בלבד ולא כנציגות של מוסד ארגון או חברה.
חברי הוועדה כוללים את המשמרים: אורית בורטניק, יורם סעד, ישו דריי, ראובן אלברגר, דייוויד צל, קימי ממאן, יהונתן אורלין, עדי ליבנה, איתן סלע, יותם כרמל, טלי אולך והיו"ר מיכאל כהן.
משמרי המורשת הבנויה בזמן חירום - הקסדות הכחולות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב 14 בדצמבר 2022 הוקמה יחידת הקסדות הכחולות שמבוססת על משמרי המורשת הבנויה. היחידה היא כח מענה בשעת חירום באתרי מורשת תרבות (אתרים ומוזיאונים), בשיתוף הארגונים האמונים על נכסי המורשת ותחת חסות ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה.
היחידה תהווה גוף מקצועי שהחלה בהכשרותי הייעודיות בשיתוף פעולה של הכבאות וההצלה של איטליה ופיקוד העורף.
לקריאה וצפייה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרצאה של מאוריציו טלייפייטרה Maurizio Tagliapietra: על שימור - תיעוד, איסוף מידע, אחריות והטמעה (באנגלית)
- הרצאה של אלברטו דה טגל Alberto de Tagle: הצורך במהפך - האם בדיקות ניידות וטכניקות לא חודרניות ישנו את שימור המורשת? (באנגלית)
- הרצאה של רוברטו נרדי Roberto Nardi: פתוח לרגל שימור Aperto per Restauro (באנגלית)
- מיכאל כהן, מצגת מפתיחת קורס הכשרת משמרים מחזור ה'
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמר המורשת הבנויה, ברשת החברתית פייסבוק
משמר המורשת הבנויה, סרטונים בערוץ היוטיוב- https://meshamrim5.wixsite.com/meshmrim אתר האינטרנט של משמרי המורשת הבנויה]
- מילון מונחים בשימור
- על תוכנית הכשרה והתעדה של משמרי המורשת הבנויה בישראל באתר רשות העתיקות - מינהל שימור
- אתר תערוכת השימור הבינלאומית. מאמר על משמרי המורשת הבנויה בישראל
- רבע לטבע פרק 7: אדוני הזמן, יוטיוב
- משמרי המורשת הבנויה בישראל - מאתר התערוכה הבינלאומית לשימור 2017
משמרי המורשת הבנויה בישראל, סרטון בערוץ "מיכאל כהן", באתר יוטיוב (אורך: 05:50), 14 בספטמבר, 2017
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ההנחיות האופרטיביות ליישום האמנה למורשת עולמית (1972)
- ^ ICOMOS, [https://www.icomos.org/charters/education-e.pdf GUIDELINES ON EDUCATION AND TRAINING IN THE CONSERVATION OF MONUMENTS, ENSEMBLES AND SITES], 1993
- ^ משרד ירושלים ומורשת, באתר GOV.IL
- ^ קול קורא לקורס הכשרת משמרים מחזור ה' 2020, באתר משמרי המורשת הבנויה בישראל, 1/6/2020
- ^ מיכאל כהן ושלי אן פלג, מאמרים - שימור, באתר http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?id=234&subject_id=49