הכשרה מקצועית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.

ההכשרה המקצועית הלא אקדמית נעשית בישראל, במקרים רבים, בפיקוחו של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כח אדם. האגף מופקד על הכשרת כוח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. הוא מקיים הכשרות במסלולים לנוער, טכנאים והנדסאים, הכשרה מקצועית למבוגרים, הכשרה והתשלמויות ערב בבתי ספר עסקיים, מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים, השתלמויות מורים ועזרי לימוד.

קיימת גם הכשרה תוך כדי עבודה שהיא השיטה הישנה ללימוד מקצוע. הכשרה זו הינה שיטת לימוד, אימון והסמכה בתחום מסוים, תוך כדי העבודה בו, לעתים קרובות בצורה של חפיפה עם עובד אחר. היא נחשבת לשיטה בזבזנית, היות שעובד המיומן לעבודתו נדרש ללמד עובד חדש, מבלי שיהיה לו בהכרח את הכישורים הדרושים לכך. יחד עם זאת, היא נחשבת למהירה ומהימנה ולכן מקובלת בארגונים קטנים.

הכשרה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "הכשרה" מקובל בצבא הגנה לישראל. בטירונות (צה"ל) יש הכשרה בסיסית, הכשרה חיילית ועוד.

בחיל הים הישראלי יש מגמות הכשרה לצוערים המחולקים לשלוש מגמות התמחות:

  • מגמת שיט: הכשרה לתפקיד קצין נשק, או קצין גילוי, ניווט וקשר בספינת טילים (סטי"ל) או בצוללת, או כמפקד דבור או דבורה (כלי הביטחון השוטף).
  • מגמת מכונה: הכשרה לתפקיד קצין מכונה ("צ'יף") בסטי"ל או בצוללת.
  • מגמת אלקטרוניקה: הכשרה לתפקיד קצין אלקטרוניקה בסטי"ל או בצוללת."

מבחינים בין אורך מסלולי ההכשרה. ביחידות מובחרות בצה"ל נדרשים מסלולי הכשרה ארוכים במיוחד, המחייבים חתימה על התחייבות לשירות קבע (כלל חיילי יחידות העילית - סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יחידת אגוז, יחידת הנדסה למשימות מיוחדות, ויחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]