משתמשת:12345shamamarwa/ פלצבו
פלסבו, (ידוע גם פלצבו) מקור המילה בלטינית ופירושו "אני אהנה "[1] והוא טיפול מזויף לא אמיתי שדרכו נותנים לחולה חומר ללא פעילות ספציפית לטיפול . המטרה הראשית לפלסבו היא להשפיע מבחינה נפשית על החולה ולגרום לו להאמין שהוא כן קבל תרופה, בהנחה להשפעת המרפאה הנקראת אפקט פלצבו . אפשר לבצע שימוש בפלצבו בהרבה צורות כמו הטלת כדורים, זריקה, ניתוח, אולטרסאונד.
השפעת פלצבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחולה יש ראיה שלתרופה שקיבל יש השפעה חיובית ,ונמצא כי השפעת הפלצבו נגזרת מהראיה התרבותית לטופול במחלה ומה שמוכיח את זה שהשפעתה משתנה מאזור לאזור, למשל השפעת פלסבו בניסוי בחולים בגרמניה הייתה גבוהה מהשפעת פלצבו בחולים ברזיל. דרך הפעלת החלקים הקדמיים של המוח ישוחרר דופמין, נמצא כי פעולות סומטיות נתונות להשפעת פלסבו דרך השפעה עקיפה של הפלצבו על המוח נמצא גם שיש השפעה לגודל וכמות ומחיר הבפלסבו על החולה למשל נמצא כי גלולות בצבעים חומים גורמות להמרצה וגלולות בעלות צבעים גרים גורמות לדיכוי [2].
הראיה האתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות מחלקות רבות סביב השימוש בפלצבו, שמצד אחד שימוש כהטעיה עלול לסכן את היחס בין הרופא לחולה המבוסס על אמינות וצדק, בנוסף שהוא פוגע באוטונומיה של החולה ,מאידך נטען שהימנעות משימוש בפלסבו משבש העזרה לחולה ברגע שהוא נושא פוטנציאל גדול לרפא החולה ,בנוסף שקידום הרפואה מחייב לעתים קרובות ניסויים בבני אדם, שניסויים אלו יכולים לרפא חולים אשר יזדקקו בעתיד לתרופה שעדיין בפיתוח. דרך ביניים גורסת שניתן להשתמש בפלצבו רק במקרים שאין אמצע רפואי אחר שיעלותיו כבר הוכחה, השימוש בפלצבו בניסוי קליני מותר בנסיבות מסוימות :-
1-כאשר יש סיבות מדעיות שמחיבות שימוש בפלצבו כדי למדוד יעילות אמצעי רפואי.
2-שימוש בפלצבו לא גורם נזק לחולה .
.3-שימוש בזהירות יתר, במיוחד כאשר הוא משומש ללא הסכמה מדעת של החולים, וזה קורה לרבות בקרב חולים פסיכיאטריים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור המילה מלטינית ופירושה "אני אהנה" ומטרתה הראשית לייחס הנאה ושלווה לחולה יותר מלסייע לו מבחינה רפואית.
גון היגאטי הוא מי שמצא היעילות האמתית של הפלסבו ,אחרי שניסה וביצע בדיקה לטיפול משומש ונודע כיעיל שנקרא' "perkin tactors" הסיק מסקנה שהשפעת טיפול "dummy" ושולי שווה להשפעת הטיפול "הפעיל". אמיל קווו ,הוא רוקח צרפתי בשנות 1882-1910 תמך ברעיון של הפלסבו והוא התמיד בכתיבת הערה חיובית לגבי פעילות התרופה. השימוש בפלצבו הוקפד עד המאה ה20 ולפעמים הוא נחשב לשימוש חיובי בכדי להתקדם. בהתחלת ה1960 אפקט פלסבו נהיה משמומש ונפוץ יותר ויותר ומקובל כתרופה חדשה מועילה ובעלת השפעה חיובית.
נצבו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירוש המילה נצבו "אני אפגע" וזה מעיד על השפעה הפוכה של הטיפול כך שמצב החולה שלא מאמין ביעילות הטיפול עלול להיפגע . ההשפעה השלילית לא נגרמת על ידי החומר שנתון לחולה אלא בעקבות גורמים אחרים כמו אי אימון לחולה ביכולתו להירפא או שהסימפטומים מדרדרים בצורה אקראית [3].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ G. F. Gensini, A. A. Conti, A. Conti, Past and present of what will please the lord: an updated history of the concept of placebo, Minerva Medica 96, 2005-04-01, עמ' 121-124
- ^ E. Kokkotou, L. A. Conboy, D.c. Ziogas, M. T. Quilty, Serum correlates of the placebo effect in irritable bowel syndrome, Neurogastroenterology & Motility 22, 2010-03-01, עמ' 285-e81 doi: 10.1111/j.1365-2982.2009.01440.x
- ^ Nocebo, priory.com