דופמין
דופמין (באנגלית: Dopamine) הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) במוח.
הדופמין, האדרנלין (אפינפרין), והנוראדרנלין (נוראפינפרין) הם הקטכול-אמינים. זוהי קבוצת משנה של קבוצת התרכובות - המונואמינים, שמכילה בנוסף גם את הסרוטונין.
הדופמין מסונתז בגוף (בעיקר ברקמות עצביות ובבלוטת יותרת הכליה) על ידי הוצאת קרבוקסילים מתרכובת ה - DOPA על ידי האנזים Aromatic L-amino acid decarboxylase.
את הדופמין אפשר לקחת כתרופה אשר פועלת על מערכת העצבים הסימפתטית, (חלק ממערכת העצבים הפועלת באופן אוטומטי ולא מתוך בחירה כגון: עצבים האחראים על מחזור הדם, עיכול, נשימה וכו') על מנת להגדיל את קצב פעילות הלב ולחץ הדם.
עלייה בכמות הדופמין במוח קשורה גם להגברת קשב וריכוז (שלושת הנוירוטרנסמיטרים העיקריים המעורבים ב-ADHD הם דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין, והאיזון ביניהם הינו גורם בעל השפעה רבה בקשב וריכוז).
כמו כן, נהוג לחשוב שעלייה ברמת הדופמין באזורים מסוימים במוח גורמת לשיפור במצב הרוח. עלייה קיצונית ברמת הדופמין קשורה להזיות - חזיונות שווא (מחלת הסכיזופרניה קשורה לרמות דופמין גבוהות). "חוסר" בנוירוטרנסמיטר זה קשור בתנועתיות ובשרירים, לדוגמה הפתולוגיה הראשונית במחלת פרקינסון היא בחומר השחור (Substancia Nigra), גרעין שנמצא במוח האמצעי. כאשר באזור זה נהרסים הנוירונים הדופמינרגים (המפרישים דופמין) וכן נפגעים הסיבים של המסילות הנקראות Nigra-Striatal Ttracts, התוצאה היא חוסר בדופמין, המוביל לקושי בשליטה על השרירים.
הדופמין הוא גם הורמון המופרש על ידי ההיפותלמוס (אזור במוח המפקח על מערכת העצבים) שתפקידו העיקרי הוא לדכא את הפרשת הפרולקטין מהאונה הקידמית של בלוטת יותרת המוח.
[עריכה] הרכב כימי
הנוסחה הכימית של הדופמין היא (C6H3(OH)2-CH2-CH2-NH2).
[עריכה] פעילות הדופמין במערכת העצבים
הדופמין יכול ליצור פוטנציאלי-פעולה בתר-סינפטיים מעוררים או מעכבים. הדבר תלוי בקולטן הבתר-סינפטי. לדופמין השפעות על תנועה, קשב ולמידה. מולקולת-הקדם (המולקולה ממנה החומר נגזר) של שני המוליכים העצביים דופמין ונוראפינפרין היא טירוזין - חומצת אמינו בלתי חיונית שנוצרת בגוף מחומצת אמינו פנילאלנין. הטירוזין קושר אליו קבוצת הידרוקסיל והופך לL-DOPA. בשלב הבא מאבדת מולקולת אל-דופה קבוצת קרבוקסיל בהשפעת פעילותו של האנזים דופה דקרבוקסיאליז והופכת לדופמין. בשלב הבא מצטרפת לדופמין קבוצת ההידרוקסיל והופכת לנוראפינפרין (נוראדרנלין).
במוח ישנן כמה מערכות של נוירונים דופמינרגיים: שלוש מהמערכות הדופמינרגיות יוצאות מהמוח האמצעי, מהחומר השחור ומאזור הטגמנטום הגחוני.
- במערכת הנור-סטריאטלית: המערכת הנור-סטריאטלית היא מערכת נוירונים דופמינרגיים היוצאת מהחומר השחור ומסתיימת בנאוסטריאטום. גופי התא הללו מצויים בחומר השחור ושולחים את האקסונים שלהם לנאוסטראטום לגרעין הזנבי ולפוטמן.
- במערכת המזולימבית: המערכת המזולימבית היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאזור הטגמנטום הגחוני ומסתיימת בגרעין האקומבנס באמיגדלה ובהיפוקמפוס. לנאוסטראטום יש תפקיד בבקרת התנועה של גופי התא שבמערכת המזולימבית. גרעין האקומבנס ממלא תפקיד חשוב בהשפעות המחזקות של כמה סוגי גירויים (סמים אסורים).
- במערכת המזו-קורטיקלית: המערכת המזו-קורטיקלית היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאזור הטגמנטום הגחוני ומסתיימת בקורטקס הקדם-מצחי. לנוירונים הללו יש השפעה מעוררת על קורטקס המצח, ולפיכך הם משפיעים על תפקודים כגון יצירת זכרונות קצרי-טווח ועל תכנון והכנת אסטרטגיות לפתרון בעיות.
- במערכת הניגרו-סטראיטלית: התנוונות נוירונים דופמינרגיים במערכת הניגרו-סטראיטלית נמצאה כקשורה למחלת פרקינסון. המחלה מאופיינת ברעד, קשיות איברים, שיווי משקל לקוי וקושי בהתחלת תנועות.
סם הAMTP נקשר לאנזים ההופך טירוזין לאל-דופה וכך משבש את פעולתו ולפיכך נחשב לאנטגוניסט של קטכול-אמינים.
הסם רזפין מונע אגירת מונואמינים בשלפוחיות הסינפטיות ולכן הוא אנטגוניסט של מונואמינים.
5 סוגים של קולטני דופמין זוהו עד כה, השניים הנפוצים הם קולטני D1 וקולטני D2. קולטני D1 הינם בתר-סינפטיים וקולטני D2 יכולים להיות בתר-סינפטיים ויכולים להיות בעמדות קדם-סיפנטיות. גירוי קולטני D1 יהיה אגוניסט לדופמין (מגביר את ייצור השליח השניוני לדופמין) ואילו גירוי קולטני D2, D3, D4 מפחית תהליך זה. קולטנים עצמיים מצויים בדנדריטים, בגופי התא ובכפתורים הסופיים של נוירונים דופמינרגיים. הפעלתם גורמת היפר-פולריזציה ומפחיתה את הירי העציב. הם דומים ל D2.
הסם אפומרפין הוא אגוניסט אם הוא נקשר לקולטני D2 בתר-סינפטיים, ואנטגוניסט כאשר הוא ניתן במנות קטנות ונקשר לקולטני D2 קדם-סינפטיים.
אמפטמין, קוקאין ומתילפנידאט (האחרון מוכר יותר בשם המסחרי ריטלין) מעכבים את הקליטה החוזרת ולכן משמשים כאגוניסטים רבי-עוצמה. אמפטמין גורם פליטה של נוראדרנלין ודופמין ביחד, משום שהוא גורם לנשאים שלהם לפעול בכיוון הפוך מהרגיל. קוקאין חוסם גם תעלות נתרן תלויות מתח.
[עריכה] ראו גם
| הורמונים | ||
|---|---|---|
| היפותלמוס ובלוטת יותרת המוח |
TRH - CRH - GnRH - GHRH - סומאטוסטאטין - דופאמין - וזופרסין - אוקסיטוצין - TSH - LH - FSH - הורמון הגדילה - פרולקטין - ACTH |
|
| ציר בלוטת יותרת הכליה |
אפינפרין - נוראפינפרין - אלדוסטרון - קורטיזול - DHEA |
|
| ציר בלוטת התריס |
בלוטת התריס: תירוקסין - תריודוטירונין - קלציטונין - בלוטת יותרת התריס: PTH |
|
| ציר בלוטות המין |
אשכים: טסטוסטרון - AMH - אינהיבין. שחלות: אסטרדיול - פרוגסטרון - אינהיבין\אקטיבין - רלאקסין |
|
| בלוטות אנדוקריניות אחרות |
לבלב: גלוקגון - אינסולין - סומאטוסטאטין. בלוטת האיצטרובל: מלטונין |
|
| בלוטות לא אנדוקריניות |
שליה: hCG - HPL - אסטרוגן (אסטריול, אסטרדיול, אסטרון) - פרוגסטרון. כליה: רנין - EPO - קלציטריול - פרוסטגלנדין. חדרי הלב: ANP. קיבה: גסטרין - גרלין. תריסריון: CCK - GIP - סקרטין - מוטילין - VIP. המעי העקום: אנטרוגלוקגון. רקמות שומן: לפטין - אדיפונקטין - רסיסטין. בלוטת התימוס: תימוסין - תימופואיטין - תימולין. שלד: אוסטאוקלצין. כבד: IGF-1 - IGF-2 |
|
| נוצרים באתר המטרה | ||
| פנתילאמינים | ||
|---|---|---|
|
