אוטונומיה

אוטונומיה (ביוונית: αυτονομία "שלטון עצמי"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו - הקובע חוק לעצמו) הוא מושג בסיסי בתאוריה מוסרית, פוליטית וביואתית. בכל המסגרות הללו אוטונומיה היא יכולתו של הגוף או היחיד לקבל החלטה מושכלת ללא כפייה לגבי עצמו.

בפוליטיקה

בפוליטיקה, אוטונומיה היא מצב בו לאזור מסוים במדינה, או לקבוצה מסוימת בתוך מדינה, יש זכות לקבוע את חוקיה וסדרי השלטון בתוכה, למרות כפיפותה לשלטון זר.

קיומה של טריטוריה אוטונומית בתוך שלטון מרכזי מעיד לרוב על חולשת השלטון המרכזי כיוון שעצם הענקת זכויות והכרה בעצמאותה החלקית של אוכלוסייה מסוימת מהווה ויתור של הגורם השולט על שליטתו באותה אוכלוסייה.

אוטונומיה מלאה היא בדרך-כלל דרישת קדם לעצמאות מדינית, אולם אוטונומיה לא תמיד מובילה לעצמאות. באוטונומיה קשרי הפנים מנוהלים על ידי התושבים של המתחם האוטונומי אך אין להם רשות לנהל קשרי חוץ.

דוגמאות לאוטונומיות הן כורדיסטן, גרינלנד והונג קונג. בישראל הרשות הפלסטינית מתקיימת באוטונומיה חלקית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה.

בדרך כלל באזורים המוגדרים כאוטונומיה מועלית דרישה לקבלת עצמאות מלאה, כמו במקרים של קטלוניה וחבל הבסקים בספרד, וכן בצ'צ'ניה שתחת שלטון רוסיה ועוד.

בפילוסופיה

באתיקה, אוטונומיה היא בראש ובראשונה יכולתו של האדם לקבל החלטות ללא אילוץ חיצוני לגבי דילמות מוסריות.

ראו גם

• מערכת העצבים האוטונומית

קישורים חיצוניים

• אוטונומיה באנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.