משתמשת:Mnm2023/עבדות במשפט הבינלאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

העבדות מוזכרת במספר אמנות והצהרות בינלאומיות, בראשן ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם (1948) הקובעת בסעיף 4: "אין להחזיק אדם בעבדות או בעבודה בכפיה, יש לחסל את העבדות על כל צורותיה". [1]

הגנות בחוק הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגנה מפני עבדות מעוגנת באמנת העבדות [2] אשר מושפעת מהפרוטוקול האופציונלי לביטול העבדות [3] ומהאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR). [4] וועדת זכויות האדם מיישמת את ה-ICCPR [5] ואחראית לפיקוח בינלאומי על תנאי העבדות הנוכחיים.

היסטוריה של ביטול העבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים רואים את ביטול העבדות החל ב-1807 בבריטניה הגדולה כתחילת תהליך הביטול של צורת העבדות המסורתית: עבדות מיטלטלין. במאה ה-19 שלטה בריטניה ברוב העולם באמצעות הקולוניות שלה ולכן כאשר העבירה את החוק לביטול עבדות היא למעשה ביטלה את העבדות ברוב המוחלט של הקולוניות.

לפני המאה ה-19 חופש מעבדות כונה גם "חופש מדיכוי ועריצות". מכיוון שעבדות היא מצב של כניעה מוחלטת של אדם לאדם אחר, לרוב תוך הפעלת כוח, הביטוי "חופש מדיכוי ועריצות" מכיל גם את הזכות לחופש מעבדות.

הכרזת העצמאות של ארצות הברית, [6] ההכרזה הצרפתית על זכויות האדם והאזרח, [7] מגילת זכויות האדם האפריקאית, [8] וחוקת דרום אפריקה [9] כולן מציינות שבני אדם צריכים להיות חופשיים מעריצות ודיכוי. אולם עבדות המשיכה להתקיים בארצות הברית לאחר כתיבת מסמכים אלו - עד לאימוץ התיקון ה-13 ב-1865.

אמנת עבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעד הגדול הראשון לביטול העבדות על ידי הקהילה הבינלאומית היה פרסום אמנת העבדות ב-1926 ופרסום האמנה המשלימה ב-1957.

אמנת העבדות משנת 1926 הגדירה עבדות כ:

"מעמדו או מצבו של אדם שעליו מופעלת סמכות של בעלות זכות...[כולל] פעולות הכרוכות בלכידת, רכישה או סילוקו של אדם בכוונה להכפיפו לעבדות; פעולות הכרוכות ברכישת עבד במטרה למכור או להחליפו; כל פעולות מכירה או החלפה של עבד שנרכש למטרה זו, ובכלל, כל מעשה של מסחר או הובלה ב עבדים." [10]

למרות שמסמך זה מציג הגדרה קונקרטית של עבדות, הוא אינו כולל את כל סוגי העבדות ומתמקד בעיקר בעבדות המיטלטלין. עבדות המיטלטלין מוכרת בעיקר כעבדות המטעים בארצות הברית במאות ה-18 וה-19, למרות שהייתה נפוצה בעוד מקומות. האמנה המשלימה על עבדות אשר נחתמה בשנת 1956 מרחיבה את ההגדרה של עבדות וכוללת שעבוד חוב, צמיתות, הבטחת אישה לנישואין תמורת תשלום כסף כאשר אין לה זכות לסרב לנישואין, מתן זכות לבעל האישה להעבירה לאדם אחר, העברת אישה בירושה לאחר מות בעלה, או כל מנהג שבו ילד מתחת לגיל 18 מנוצל לעבודתו. [11] האמנה המשלימה על עבדות נכנסה לתוקפה ב-30 באפריל 1957 ומשנת 2002 היו 97 מדינות שהשתתפו באמנה.

אמנת העבדות והאמנה המשלימה סייעו לביסוס הגדרה בינלאומית של עבדות אולם אינן תורמות לאכיפה של איסור העבדות. הן מהוות הצהרת כוונות והתחייבות של המדינות החתומות עליהן לשנות את החוקים הלאומיים בהתאם לאמנה, בסיוע האו"ם במידת הצורך; יחד עם זאת, לא מפורטות בהן סנקציות אשר מספקות תמריץ לחותמים לציית לאמנה.

ועדת זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת זכויות האדם מתבססת על האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR), מ-23 במרץ 1976. סעיף 8 באמנה קובע: "לא יוחזק איש כעבד; עבדות וסחר עבדים על כל צורותיהם יהיו אסורים. אף אחד לא יוחזק בעבדות. לא יידרש איש לבצע עבודת כפיה" [4] ה-ICCPR מתאר, בחלק 4, את חובתן של מדינות לקיים את החופש מעבדות. כל המדינות מחוייבות לדווח באופן סדיר לוועדה על אופן יישום האמנה. דוח ראשוני של מדינה חייב להיות בתוך שנה מהצטרפותה לאמנה ולאחר מכן, בכל פעם שהוועדה מבקשת דוח (בדרך כלל כל ארבע שנים). [4] בנוסף להגשת דוחות, סעיף 41 באמנה מאפשר להגיש לוועדה תלונות בין מדינות, והפרוטוקול האופציונלי הראשון לאמנה מעניק לוועדה סמכות לחקור תלונות פרטניות בכל הנוגע להפרות של האמנה על ידי שלטונות המדינה. [12]

מקרי בוחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה, הוועדה לזכויות האדם העירה על תנאי העבדות במספר מדינות וסיפקה למדינות אלו המלצות כיצד עליהן לפעול לביטול העבדות. לגבי מאלי, הוועדה ציינה כי המדינה לא נקטה פעולה בתגובה לדיווחים על עבדות ועל שעבוד שעובר בירושה מדור לדור. הוועדה המליצה שהמדינה תחקור האם תנאי העבדות הללו עדיין קיימים, ותנקוט פעולות להפסקתם. [13] הוועדה גם ציינה את החשד לסחר בילדים לעבודות כפיה בחוף השנהב. הוועדה המליצה לממשלת מאלי להעמיד לדין את מבצעי הסחר בילדים, ולהציג לוועדה פרטים מדויקים יותר לגבי תופעה זו. [13]

סרביה תחת משלחת המינהל הזמני של האו"ם בקוסובו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה זיהתה מקרים של סחר בבני אדם (נשים וילדים) בסרביה קוסובו תחת הממשל המקומי של קוסובו אלבניה ושל משלחת המינהל הזמני של האו"ם בקוסובו. התקבלו דיווחים לפיהם מבצעי המעשים הללו לא נענשו. הוועדה המליצה כי משלחת המינהל הזמני בקוסובו (UNMIK) בשיתוף עם המוסדות הזמניים לממשל עצמי (PISG) תחקור פשעים אלו ותאפשר לקורבנות ייצוג משפטי, שירותי בריאות וצורות אחרות של סִיוּעַ. [14]

נורווגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת זכויות האדם עקבה אחר סחר בנורבגיה . הוועדה הכירה בכך שנורווגיה נקטה צעדים נגד עבדות; עם זאת, עדיין יש דיווחים על סחר בבני אדם, במיוחד נשים, ועל מום באיברי המין . הוועדה ממליצה לנקוט צעדים נוספים למיגור פרקטיקות אלה ולהגנה על קורבנות ועדים. [15]

עבדות מודרנית התואמת לחוק הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעבוד חוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעבוד חובות הוא הצורה הנפוצה ביותר של עבדות כיום. זהו מצב שבו אדם "משכן את עצמו כנגד הלוואת כסף, אך אופי השירות שהתחייב לתת ומשך הזמן אינם מוגדרים, והעבודה שהוא מבצע לא מפחיתה מהחוב המקורי". [16] שעבוד חוב הוגדר כצורה של עבדות במסגרת האמנה המשלימה על עבדות משנת 1956. עם זאת, הוא עדיין קיים בצורתו המודרנית במשכון,וחובות עובדים. [17] בהודו, שעבוד חובות אינו חוקי מאז 1976; אולם בשל העוני הנרחב במדינה שעבוד חובות עדיין קיים, מכיוון שאנשים נזקקים לעתים להלוואה למימון חתונה, הלוויה, תרופות, דשן או קנס. [17] מכיוון ששיעורי הריבית על החובות הללו כה גבוהים, חובות עוברים בירושה לילדים, אבות או אחים. שעבוד חוב מתקיים גם בתעשיות אשר בהן העובד עצמו נושא בעלות הציוד והאספקה ולעתים זקוק להלוואה כדי לשלם עבורם, לדוגמה תעשיות של חציבה, ייצור שטיחים, חקלאות ודיג . [17]

זנות בכפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנות בכפיה ועבדות מינית קיימות בכל מקום בעולם. נשים נלכדות בכפייה או מקבלות הבטחה שקרית לחיים טובים יותר, ונלכדות בכוח או משועבדות לחוב.[18]

נישואים בכפייה יכולים להיחשב גם כסוג של עבדות כאשר לכלה אין יכולת לסרב לנישואין. צורת נישואים זו קשורה לעתים לחטיפת בנות במטרה למכור אותן ככלות, תופעה רווחת בסין. [19] שם נערות מוחזקות לעתים קרובות, לאחר שהתחתנו ונאנסו, במקום נעול עד שיילדו תינוק, ואז יהיה סיכוי נמוך יותר שיעזבו כי הן לא רוצות לנטוש את ילדן. [19]

עבדות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העסקת ילדים נחשבת לסוג של עבדות, אולם קיימת מחלוקת לגבי ההגדרה "עבדות ילדים". זנות ילדים נחשבת לסוג של עבדות שבה ילדים, בעיקר מדרום מזרח אסיה, דרום אסיה ואמריקה הלטינית, "נמכרים על ידי הוריהם בגלל שהם חסרי כל, או יש להם יותר מדי פיות להאכיל, או שהם פשוט רודפי בצע". [20] במקרים מסוימים של זנות ילדים, כאשר הורים מוסרים את ילדיהם לסוחרים, הם מתפתים להאמין שילדם ירוויח כסף טוב, יקבל השכלה או ילמד מקצוע. [21]

עבודת כפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת כפייה יכולה להגרם גם על ידי ממשלות אשר "מגייסות את נתיניהן לשירות החובה ומוציאות אותם לעבודה בשכר מינימלי או ללא שכר ולפרקי זמן משתנים". [22] עבודת כפייה יכולה להיות צעד שננקט לצמצום עלויות הייצור בתעשיות פרטיות וציבוריות (למשל מטעי קקאו) או להיות סוג של עבדות בלתי רצונית במגזר הפרטי - סדנאות יזע . [23] ביילס מתייחס לסוג זה של עבדות כאל עבדות חוזה, כאשר "מוצעים לעובדים חוזים המבטיחים תעסוקה בבית מלאכה או במפעל, אך בהגיעם למקום העבודה העובדים מגלים שנלקחו לעבדות. .זו דרך לגרום לעבדות להיראות לגיטימית והכרחית". [24]

ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוקי סחר עבדים, עם רשימה של חוקי עבדות בינלאומיים, בריטניה וארה"ב
  • עבדות בחוק המקובל

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ United Nations. "Universal Declaration on Human Rights." General Assembly of the United Nations. 1948.
  2. ^ "Slavery Convention." Geneva: Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, September 25, 1926: 1.
  3. ^ "Supplementary Convention on the Abolition of Slavery, the Slave Trade, and Institutions and Practices." Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, September 7, 1956.
  4. ^ 1 2 3 General Assembly. "International Covenant on Civil and Political Rights." 2200A (XXI). Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, 1966.
  5. ^ General Assembly. "International Covenant on Civil and Political Rights." 2200A (XXI) while the Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, 1966.
  6. ^ "Declaration of Independence." United States of America, July 4, 1776
  7. ^ Declaration of the Rights of Man and of the Citizen." National Assembly of France, August 26, 1789
  8. ^ "African Charter on Human and Peoples' Rights." African Union, June 27, 1981
  9. ^ "Constitution of South Africa." South Africa, May 6, 1996
  10. ^ "Slavery Convention." Geneva: Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, September 25, 1926: 1
  11. ^ "Supplementary Convention on the Abolition of Slavery, the Slave Trade, and Institutions and Practices." Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, September 7, 1956.
  12. ^ "Optional Protocol to the International Covenant on Civil and Political Rights." New York: United Nations, 1966.
  13. ^ 1 2 "Concluding observations of the Human Rights Committee: Mali. 04/16/2003." CCPR/CO/77/MLI. Human Rights Committee, 2003: 16
  14. ^ "Consideration of Reports Submitted by States Parties Under Article 40 of the Covenant, Concluding Observations of the Human Rights Committee: Kosovo (Serbia)." CCPR/C/UNK/CO/1. Human Rights Committee, 2006: 16
  15. ^ "Consideration of Reports Submitted by States Parties Under article 40 of the Covenant, Concluding Observations of the Human Rights Committee: Norway." CCPR/C/NOR/CO/5. Human Rights Committee, 2006: 12
  16. ^ Bales, Kevin. "Expendable People: Slavery in the Age of Globalization." Journal of International Affairs 53, no. 2 (2000): 463.
  17. ^ 1 2 3 Miers, Suzanne. "Contemporary Forms of Slavery." Canadian Journal of African Studies 34, no. 3 (2000): 724.
  18. ^ Miers, Suzanne. "Contemporary Forms of Slavery." Canadian Journal of African Studies 34, no. 3 (2000): 729.
  19. ^ 1 2 Miers, Suzanne. "Contemporary Forms of Slavery." Canadian Journal of African Studies 34, no. 3 (2000): 737.
  20. ^ Miers, Suzanne. "Contemporary Forms of Slavery." Canadian Journal of African Studies 34, no. 3 (2000): 731.
  21. ^ Miers, Suzanne. "Contemporary Forms of Slavery." Canadian Journal of African Studies 34, no. 3 (2000): 732.
  22. ^ Miers, Suzanne. "Contemporary Forms of Slavery". Canadian Journal of African Studies 34, no. 3 (2000): 733.
  23. ^ Miers, Suzanne. "Contemporary Forms of Slavery". Canadian Journal of African Studies 34, no. 3 (2000): 734.
  24. ^ Bales, Kevin. "Expendable People: Slavery in the Age of Globalization." Journal of International Affairs 53, no. 2 (2000): 464.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמשת:Mnm2023/עבדות_במשפט_הבינלאומי&oldid=36886062"