ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (The Universal Declaration of Human Rights) היא מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח. ההכרזה אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם, ומאז מצוין ה-10 בדצמבר כיום זכויות האדם ברחבי העולם. עקרונות ההכרזה הן בסיס חשוב במשפט הבינלאומי, ותשתית לחוקות של מדינות רבות. סעיפי ההכרזה אומצו על ידי ארגונים רבים לזכויות האדם ברחבי העולם, כבסיס לפעילותם, כמו אמנסטי אינטרנשיונל והאגודה לזכויות האזרח בישראל.
ההכרזה נערכה על ידי ג'ון המפרי, ובעיצובה השתתפו בין השאר אלינור רוזוולט ורנה קאסן.
נוסח ההכרזה אושר על ידי ממשלת ישראל.
ההכרזה עצמה בהיותה החלטה של העצרת הכללית של האו"ם הינה בגדר המלצה בלבד, ואין לה תוקף משפטי. אולם למרות זאת, תוכן ההכרזה משמש בסיס לעקרונות משפטיים מחייבים במישור הבינלאומי.
[עריכה] הרקע להכרזה בדבר זכויות האדם
הוועדה לזכויות האדם הוקמה בשנת 1947 במטרה לנסח הכרזה אוניברסלית בדבר זכויות האדם, שנתקבלה בעצרת האו"ם שנה לאחר מכן. שורשיה הרעיוניים של ההכרזה נובעים מאחת מתקופות השפל החמורות ביותר בהיסטוריה האנושית - מלחמת העולם השנייה והשואה. ההפרות המחרידות והנרחבות של זכויות האדם הבסיסיות בתקופה זו, הכשירו את דעת הקהל בעולם לרעיון, כי שיתוף פעולה בינלאומי להגנת זכויות האדם וחירויותיו הבסיסיות הוא צורך חיוני לבניית חברה בינלאומית חדשה ובריאה.
[עריכה] מבנה ההכרזה
בהכרזה שני חלקים עיקריים:
- מבוא: הרקע ההיסטורי והרעיוני להכרזה.
- גוף ההכרזה: הכולל שלושים סעיפים, שמפרטים מגוון רחב של זכויות וחירויות יסודיות של הפרט.
בסעיף הראשון יש התייחסות לשני עקרונות חשובים: חירות ושוויון, כזכויות הטבעיות של כל אדם: "כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה". הסעיף השני מצהיר על הזכאות לזכויות שוות ללא הפליה: "כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא הפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קנין, לידה או מעמד אחר". כמו כן, מפרטת ההכרזה זכויות וחירויות נוספות, ביניהן:
- זכויות אישיות (הזכות לחיים, לחופש, לביטחון ולפרטיות).
- זכות להליכים הוגנים בפני המשפט (הכרה אישית בפני הדין, זכות להליכים שיפוטיים הוגנים, זכות הפרט להיחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו כחוק).
- זכויות הקשורות לחיים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים של הפרט (חירות המחשבה והמצפון, חופש הדת, חופש הביטוי, חופש ההתקהלות וההתאגדות, הזכות ליטול חלק בשלטון, הזכות לעבוד בשירות הציבורי והזכות לאזרחות).
- זכויות כלכליות וחברתיות (הזכות לקנין פרטי, הזכות לרמת חיים הוגנת, הזכות לעבודה וכו'.)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הנוסח האנגלי - באתר האו"ם
- הנוסח העברי - באתר הכנסת
- חתמו מחדש על ההכרזה - אתר בשפה עברית של אמנסטי אינטרנשיונל לרגל ציון 60 שנה להכרזה
- ראיון עם פרופ' אדי קאופמן, על ההכרזה ועל זכויות האדם, ynet
