משתמש:אליזבט/מיזם צדאם/אנפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע אל-אנפאלערבית: حملة الأنفال, תעתיק: חַמְלַה אַלאַנְפַאל, פירוש: מסע מלחמת הביזה) היה שורה של מעשי טבח נגד אזרחים ומורדים כורדים בעיראק מצד המשטר בבגדאד עצמו. בראש המבצע עמד עלי חסן אל-מג'יד, בן דודו של נשיא עיראק דאז, צדאם חוסיין. במבצע, שנמשך בין השנים 1986-1989 הוחרבו כ-4,000 כפרים כורדיים בהוראת המשטר, מספר ההרוגים נע בין 50,000 - 200,000 אזרחים ומספר הפליטים גבוה ממיליון. המבצע כלל הריסה שיטתית של מרבית הכפרים הכורדיים בצפון עיראק וגירוש האוכלוסיה, הוצאות המוניות להורג, הפגזת ריכוזי אזרחים, בין היתר בחומרי לחימה כימיים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורת אל-אנפאל בקוראן מתארת את ניצחונם של 319 מוסלמים על 900 עובדי אלילים בקרב בדר ב-642. המשמעות המילולית של "אל-אנפאל" הוא ביזה או שלל מלחמה. שם זה תואם במידה רבה את התנהלות הצבא במבצע, לאור הוראת המפקד אל-מג'יד כי בזיזת בקר, כסף, נשק ונשים כורדיות היה מותר (חלאל). (Jonathan C. Randal, After Such Knowledge, What Forgiveness?: My Encounters with Kurdistan, 356 pp., Westview Press, 1998, ISBN 0813335809, p.231 )

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המשטר העיראקי לבין המיעוט הכורדי ששאף לעצמאות התנהל מאבק עוד לפני תקופת שלטון הבעת'. לאחר מרידות של ארגוני הכורדים, האיחוד הפטריוטי החופשי בראשות ג'לאל טבלאני ו[[]] בראשות מולא מוסטפא ברזאני בראשית שנות ה-70 החלה ערביזציה אקטיבית של איזורי הכורדים בצפון המדינה. במסגרת המאמץ ערבים עודדו להשתקע באזורים עשירי הנפט של צפון עיראק, וכורדים גורשו מבתיהם. במרס 1987, צדאם חוסיין מינה את בן דודו, עלי חסן אל-מג'יד, למנהל איזור צפון עיראק מטעם מפלגת הבעת', איזור הכולל בתוכו את מרבית הכורדים העיראקים. תחת שלטון אל-מג'יד, הועבר הטיפול ב"בעיה הכורדית" מצבא עיראק למיליציות המתנדבים של מפלגת הבעת'. תוך מספר חודשים, בחסות הכאוס של מלחמת איראן-עיראק החלו


Anfal, officially conducted between February 23 and September 6, 1988, would have eight stages altogether, seven of them targeting areas controlled by the Patriotic Union of Kurdistan. The Kurdish Democratic Party-controlled areas in the northwest of Iraqi Kurdistan, which the regime regarded as a lesser threat, were the target of the Final Anfal operation in late August and early September, 1988. For these assaults, the Iraqis mustered up to 200,000 soldiers with air support -- matched against Kurdish guerrilla forces that numbered no more than a few thousand.


התרחש במקביל למעורבות עיראק במלחמה עם איראן