ערבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערבים
ערבים
אל-ח'נסאא, אל-כנדי, יוחנן מדמשק, פיליפוס הערבי,
מאי זיאדה, אסמהאן, גמאל עבד אל נאצר, פייסל הראשון
אוכלוסייה
420 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
מדינות ערב
חלק ממדינות אפריקה
שפות
ערבית
דת
אסלאם
נצרות
הדת הדרוזית
קבוצות אתניות קשורות
עמים שמיים
מלטזים, יהודים, שומרונים ואשורים
תפוצת השפה הערבית - בירוק מדינות בהן הערבית היא השפה הרשמית היחידה, בכחול מדינות בהן הערבית שפה רשמית לצד שפות אחרות

ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב. ערבים התיישבו באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה בסדרה של גלי נדידה וכיבוש, בייחוד לאחר התהוותה של דת האסלאם במאה ה-7, והם מהווים רוב באוכלוסיית ארצות ערב. כיום משמש השם ככינוי לילידי הארצות הללו, אשר שפת האם שלהם היא ערבית ורובם הגדול מוסלמים.

ההגדרות השכיחות לשם ערבים בהגות ובספרות, במחקר האקדמי ובתקשורת, הן:

  • פוליטית: בני אדם שהם אזרחים במדינות אשר חברות בליגה הערבית (או בהכללה רחבה יותר, העולם הערבי). הגדרה זו כוללת מעל ל-300 מיליון בני אדם. בליגה הערבית חברות כמה מדינות אפריקאיות, כגון ג'יבוטי וסומליה, שתושביהן אינם ערבים כלל. וקיימים ערבים שאינם אזרחי מדינות אלו (למשל בארצות הברית, ישראל, במדינות אירופה).
  • לשונית: בני אדם אשר שפת האם שלהם היא ערבית. הגדרה זו כוללת מעל ל-200 מיליון בני אדם. לא בכל אזור מדברים אותה ערבית. במצרים, למשל, מדברים ערבית שונה מזו שמדברים בסוריה, משום שבמצרים הושפעה הערבית מן השפה המצרית העתיקה, ובסוריה הערבית הושפעה מהשפות הפיניקית והארמית. בדרך כלל לא מוכללים בהגדרה מיעוטים כגון יהודים, קופטים ומארונים, שחיים בארצות ערב או מוצאם מארצות ערב ושפת אמם היא ערבית, ועל פי רוב לא רואים עצמם כערבים.
  • גנאלוגית: בני אדם אשר מתגוררים, או שאבותיהם התגוררו בחצי האי ערב.
  • אתנית-תרבותית: בני אדם אשר מחשיבים עצמם כערבים (ללא קשר למקורות אתניים), שתרבותם היא ערבית ומוכרים כערבים בעיני אחרים.

רוב הערבים הם מוסלמים סונים או שיעים, ומיעוטם נוצרים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה ערבי מוזכרת בתנ"ך מספר פעמים, בהן ספר ישעיהו: "ולא יהל שם ערבי, ורעים לא ירביצו שם".‏[1] וספר נחמיה המזכיר את "וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי"‏[2]. מקובל להתייחס למילה ערבי כאל שוכן הערבה ולא כאל העם המכונה כיום העם הערבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני בוא מוחמד והאסלאם, תושבי חצי האי ערב היו עובדי אלילים, נוצרים או יהודים. התקופה שלפני מוחמד נקראת בספרות האיסלמית: "תקופת הבערות", או הג'אהיליה. בתקופה זו היו תושבי חצי האי ערב מחולקים לשבטים הצפוניים והשבטים הדרומיים. המסורת השבטית טענה כי אנשי הצפון הם צאצאיו של ישמעאל (איסמאיל) בעוד אנשי הדרום הם צאצאיו של יקטן בן עבר (קחטאן) [דרוש מקור]. בחצי האי ערב, חיו שבטים נודדים (בדואים) ושבטים קבועים. השבטים הקבועים גרו בערים או בנוות מדבר ועסקו בחקלאות או מסחר. בניגוד אליהם, השבטים הנודדים עסקו בליווי שיירות שעברו בחצי האי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברנרד לואיס, הערבים בהיסטוריה, תל אביב: הוצאת דביר, 1995.
  • אלברט חוראני, היסטוריה של העמים הערביים, תל אביב: הוצאת דביר, 1996.
  • פייר וידאל-נאקה (עורך), מן הכיבוש הערבי אל האסלאם האימפריאלי, בתוך: תולדות העולם משחר האנושות טעד ימינו, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 10-7.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]