משתמש:אלי הרשקוביץ

אלברט אנסטסיה

אלברט אנסטסיה (Albert Anastasia; נולד תחת השם אומברטו אנסטסיו) נולד ב26 בספטמבר, 1902 - 25 באוקטובר, 1957.

היה אחד מהמאפיונרים הכי מפחידים וחסרי רחמים בהיסטוריה של ארה"ב. ממייסדי המאפיה האמריקאית, אנסטסיה ניהל את "רצח בע"מ" בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה והיה הבוס של משפחת הפשע - "גאמבינו", ברוב שנות ה50'.

שנים מוקדמות

אלברט אנסטסיה נולד בטרופיאה, שבמחוז קאלאבריה באיטליה.

הוריו היו רפאלו אנסטסיו ולואיסה נומינה דה פיליפי. אלברט שינה את שמו לאנסטסיה ב1921.

רפאלו אנסטסיו היה עובד רכבת שנפטר באחרי מלחמת העולם הראשונה והותיר אחריו 9 בנים ו-3 בנות. בין אחיו של אלברט היו סלבטורה, פרנק ג'וזף, ג'רארדו ואנטוני אנסטסיו.

אנסטסיה היה נשוי לאלסה בארנזי, לזוג היה בן יחיד - אנטוני אנסטסיה ג'וניור. בשנת 1919, אנסטסיה ושלושת אחיו הגיעו לניו יורק כשעבדו על אוניית משא. האחים נטשו את הספינה ונכנסו בצורה לא חוקית לארה"ב. האחים מצאו עבודה כסוורים בחוף של ברוקלין.

ב21 למרץ, 1921, אנסטסיה הורשע ברצח סוור אחר, ג'ורג' טורינו, כתוצאה ממריבה בין השניים. אנסטסיה נידון למוות ונשלח לכלא סינג סינג בניו יורק, שם חיכה לגזר הדין. בעקבות בעיות משפטיות טכניות, אנסטסיה זכה במשפט חוזר ב1922 ויחד עם היעלמותם של כל ארבעת עדי המפתח, אנסטסיה שוחרר ממעצר באותה שנה. ב6 ליוני, 1923, אנסטסיה הורשע שוב, הפעם באחזקה לא חוקית של נשק ונשפט לשנתיים מאסר בכלא העירוני.

עלייתו לשלטון

בשלהי שנות העשרים, אנסטסיה הפך להיות המנהיג של "התאגדות הסוורים העולמית" (ILA), כשבשליטתו היו שישה התאגדויות מקומיות בברוקלין. בשל מעמדו החשוב, הפך אנסטסיה לבעל בריתו של ג'וזפה "ג'ו הבוס" מאסריה, שהיה ראש כנופיית פשע בברוקלין. תוך זמן קצר, אנסטסיה הפך להיות מקורב עם הבוסים לעתיד לבוא של ה"קוזה נוסטרה" - ג'ו אדוניס, צ'ארלי "לאקי" לוצ'יאנו, ויטו ג'נובסה ופרנק קוסטלו.

ב1928, הואשם אנסטסיה ברצח בברוקלין, אך העדים נעלמו או שסירבו להעיד נגדו.

מלחמת הקאסטלאמרזה

ב-1930, לוצ'אנו השלים את תוכניותיו להשתלט על הפשע המאורגן בכך שהשמיד את 2 פלגי הפשע המרכזיים בראשותם של מאסריה וסלבטורה מארנזאנו שבינתיים נלחמים אחד בשני, לזכות בשלטון אבסולוטי על שכונות ניו יורק.

לוצ'יאנו שיתף את אנסטסיה ואת "באגסי" סיגל בתוכניתו ואלה הצטרפו אליו. אנסטסיה הבטיח שיהרוג את כולם כדי לעזור ללוצ'יאנו להגיע לפסגה. הוא ידע שאם לוצ'יאנו יצליח וינהל את "ארגון הפשע הלאומי", הוא גם יזכה לחלק מהכח וההשפעה. בינתיים, לוצ'יאנו צידד במארנזאנו.

ב-15 באפריל, 1931, אנסטסיה לוקח חלק ברצח מאסריה, לכאורה. לוצ'יאנו קבע עם מאסריה לאכול במסעדה בקוני איילנד שבברוקלין. בזמן הארוחה, לוצ'יאנו מבקש להתפנות לשירותים. ברגע שלוצי'אנו נעלם, אנסטסיה, ויטו ג'נובסה, ג'ו אדוניס ובאגסי סיגל נכנסו לתוך החדר וריססו את מאסריה בכדורים. המלחמה נגמרה בניצחונו של מארנזאנו. הרצח של מאסריה לעולם לא פוענח.

בארגון מחדש של המאפיה בניו יורק תחת מארנזאנו, אנסטסיה מונה לסגן של וינסנט מנגאנו, הבוס של משפחת הפשע על שמו, מנגאנו אז - גאמבינו של היום. ב-1931, מארנזאנו נרצח, גם הוא בניצוחו של לוצ'יאנו, שהופך להיות המאפיונר הכי דגול בארה"ב. כדי למנוע ויכוחים ומלחמות עתידיות בתוך משפחות הפשע השונות, לוצ'יאנו מייסד את "ארגון הפשע הלאומי", בשיתופם של כל משפחות הפשע המאורגן בארה"ב ויחד עם זה, משפחות הפשע האיטלקיות-אמריקאיות מייסדות את "המועצה" (מין מועצה המורכבת מכל ראשי משפחות הפשע בארה"ב, שמחליטים החלטות מרכזיות יחדיו בנוגע לאירועים מרכזיים או שינויים בארגוני הפשע המאורגן למיניהם).

ב-1932, אנסטסיה מואשם ברצח, אך בשל חוסר ראיות, התיק הוסר. ב-1933, שוב, אנסטסיה נמצא חשוד ברצח, אך שוב, לא נמצאו עדים המסכימים להעיד.

רצח בע"מ

על שירותו הנאמן, לוצ'יאנו הציב את אנסטסיה ואת לואיס "לפקה" בוכהלטר בראשות הזרוע המבצעת של "ארגון הפשע הלאומי" - "רצח בע"מ. בעשור של קיום, "רצח בע"מ מוערך כאחראי על 75 ועד 200 רציחות, שהרבה מהם לעולם לא פוענחו. אנסטסיה כונה "הכובען המטורף" (The Mad Hatter) או "הלורד המוציא לפועל" (The Lord High Executioner). בניגוד ל"לפקה", אנסטסיה מעולם לא הועמד לדין בגין הרציחות הללו. בתקופה הזאת, על כרטיס ביקורו של אנסטסיה היה כתוב שהוא "נציג מכירות" מטעם חברת מזרונים בברוקלין.

ב-7 ביוני, 1936, לוצ'יאנו הורשע בשידול לזנות וב-18 ביולי הוא קיבל את פסק הדין: 30 עד 50 שנה בכלא. ויטו ג'נובסה הפך לבוס תחתיו אך לאחר זמן קצר מאוד הוא נאלץ לברוח לאיטליה אחרי שהואשם ברצח שהתרחש ב-1934. עם כל זה, פרנק קוסטלו התמנה לבוס המשפחה.

ב-1941, ראש כנופייה בברוקלין בשם אייב רלס שהיה מספק במשך עשור לאנסטסיה רוצחים שכירים, נעצר. רלס בתגובה למעצרו החליט לשתף פעולה עם הרשויות ומסר מידע על שבעה מאפיונרים שהועמדו לדין זמן קצר אחר כך. אנסטסיה ידע שלרלס מספיק מידע שיכול להפליל אותו ולהכניס אותו לכלא אז הוא הציע $100,000 בתמורה לראשו. ב-12 בנובמבר, 1942, גופתו של רלס נמצאה זרוקה על רצפת רחוב תחת הבניין בו שהה בברוקלין. רלס אובטח על ידי שוטרים בקומה השישית בזמן משפט שהתמשך. בחקירות שנעשו ב-1951, חבר מושבעים קבע כי רלס מת כתוצאה מתאונת נפילה שבו רלס ניסה לרדת למטה בעזרת קשירת הסדינים בחדרו. לעומת זאת, הרבה חוששים שהוא נזרק למטה ואנסטסיה הוא זה שגרם לכך בעקיפין.

מלחמת העולם השנייה

בזמן מלחמת העולם השנייה, אנסטסיה כביכול רקם תוכנית שתעזור ללוצ'יאנו להשתחרר מוקדם מהכלא, בכך שלוצ'יאנו יספק עזרה במציאת בעלי ברית באיטליה, כדי שהאמריקאים יוכלו לפלוש לאיטליה הפאשיסטית. ב-1942, אנסטסיה מתגייס לצבא האמריקאי (יש אומרים במטרה לנסות להתחמק מהליכים משפטיים נגדו) ובתמורה לתרומתו, אנסטסיה קיבל אזרחות אמריקאית ב-1943, וב-1944 אנסטסיה שוחרר מהצבא בכבוד ועבר עם משפחתו לניו ג'רזי.

ב-1946 לוצ'יאנו מגורש לאיטליה על ידי מושל ניו יורק, תומאס אי. דיוואי ותוכניתו של אנסטסיה נכשלת.

בוס

ב-1951, הסנאט האמריקאי זימן את אנסטסיה לענות על שאלות במסגרת שימועים הנערכים לראשי פשע מאורגן של "ועדת קיפאובר". אנסטסיה הגיע לשימוע, אךסירב לענות על שאלות. אנסטסיה אמנם כבר דמות חזקה במאפיה ושימש כסגן במשפחת הפשע של וינסטנט מנגאנו, אבל מנגאנו לא אהב את הנאמנות הכפולה של אנסטסיה; מצד אחד הוא נאמן לקשריו החזקים עם לוצ'יאנו וקוסטלו ומצד שני הוא נאמן לו. העיניינים התחממו עד כדי כך שכמעט היה עימות פיזי בין השניים. ב-1951, וינסנט מנגאנו הוכרז כנעדר וגופתו לא נמצאת לעולם. ב-19 באפריל באותה שנה, גופתו של פיליפ מנגאנו, אחיו של וינסנט, התגלתה בברוקלין. לא נמצאו אשמים ברציחות של האחים מנגאנו אך אנסטסיה תמיד הואשם בכך.

לאחר מותם של האחים מנגאנו, אנסטסיה פנה ל"מועצה" וביקש אישור להשתלט על המשפחה של מנגאנו ולהיות הבוס העומד בראשה. פרנק קוסטלו אישר את המהלך, בעיקר כדי שאנסטסיה יהיה בצד שלו כשהעימות הקרוב בינו לבין ויטו ג'נובסה (שבינתיים חזר לארה"ב), יגיע. ב-9 לדצמבר הממשלה הפדרלית ביקשה לשלול לאנסטסיה את האזרחות כי הוא שיקר במסמכים שלו.

קונספירציה

על מנת להשתלט על משפחת הפשע של לוצ'יאנו, ג'נובסה היה חייב להיפטר מקוסטלו. ג'נובסה לא יכול היה להעיף את קוסטלו מבלי להיפטר מאנסטסיה, בעל בריתו בעל יכולת כח בלתי מוגבל. במשך השנים הבאות, ג'נובסה השתמש בכל הטכניקות שאנסטסיה השתמש בהם כדי להיפטר ממנגאנו, כדי להעביר לצד שלו את כל בעלי הברית של אנסטסיה - שיקר למאפיונרים בעלי כח והמציא סיפורים שאנסטסיה מהמר כפייתי ושהוא מפסיד אלפי דולרים בהימורים. ג'נובסה עם הזמן, צבר כח ואף הצליח להעביר לצד שלו את הסגן של אנסטסיה, קרלו גאמבינו, בתמורה שג'נובסה יעזור לגאמבינו להשתלט על המשפחה בראשות אנסטסיה. בנוסף, ג'נובסה קיבל את אישורו של מאיר לנסקי, המאפיונר הוותיק שחלש על כל אימפריית ההימורים בארה"ב וניהל את עסקיו של לוצ'יאנו שגורש לאיטליה. ג'נובסה לא יכול היה להתקדם מבלי לקבל את אישורו של לנסקי בעל כח הרב בארגון הפשע המאורגן. תאוות הבצע של אנסטסיה היא שגרמה ללנסקי לעבור לצד של ג'נובסה; לנסקי שלט בכל ההימורים בקובה וחילק בין שאר המאפיונרים אחוזים שווים בהתאם להכנסותיו. אנסטסיה דרש יותר אחוזים מלנסקי, שסירב וחודל בתמיכתו של אנסטסיה.

ב-23 במאי, 1955, אנסטסיה הורשע בהעלמת מס במשך כל שנות הארבעים. ב-3 ביוני, אנסטסיה קיבל שנת מאסר ונקנס ב-20,000$. לאחר הרשעתו, שוב היה ניסיון לבטל את אזרחותו על מנת לגרשו, אך בית המשפט דחה את הבקשה.

ב-1957, ג'נובסה התחיל את המהלך נגד קוסטלו והורה על ההתנקשות בו. ב-2 למאי, 1957, וינסנט ג'יגאנטה הפתיע את קוסטלו בלובי של בניין מגוריו וירה בו ופצע אותו. למרות שקוסטלו נפצע באורח קל מאוד, הוא הבין את הרמז ונכנע והכריז על פרישתו. ג'נובסה בלי לבזבז זמן השתלט מיד על המשפחה הנושאת את שמו עד היום. ג'ו בונאנו, הבוס של משפחת בונאנו, ייקח קרדיט כעבור שנים על כך שהוא זה ששיכנע את אנסטסיה לא לפעול כנגד ג'נובסה על ניסיון ההתנקשות בקוסטלו.

התנקשות

בבוקר של ה-25 באוקטובר, 1957, אנסטסיה נכנס למספרה במלון פארק שרתון במנהטן. נהגו של אנסטסיה חנה בחניון תת קרקרעי ויצא לטייל ברחובות העיר ובכך השאיר את אנסטסיה ללא איבטוח. בזמן שאנסטסיה ישב על כיסא הספר בנוחות, 2 אנשים רעולי פנים נכנסו בריצה לתוך המספרה ושחררו צרורות של כדורים לעבר אנסטסיה, שמתוך הלם קופץ לעבר השתקפות היורים במראה ונופל על הרצפה, מת. הרצח הפך להיות סיפור מרכזי בחדשות ומעולם לא פוענח. ההאשמות המרכזיות הופנו כלפיי מאפיונר בשם ג'ו "המשוגע" גאלו ואף יוחס לג'נובסה וגאמבינו שתיכננו את הכל ושלחו את גאלו לבצע את הרצח באנסטסיה.

תוצאה

קרלו גאמבינו, היה עתיד לרשת את משפחת הפשע של אנסטסיה וזה היה אמור להיות מוכרז בהתכנסות של כל המאפיונרים בארה"ב ב"פסגת אפלאקין" ביוזמתו של ויטו ג'נובסה. הפגישה המתוכננת הפכה למפלה מוחלטת כשהשוטרים פשוט על הפגישה ועצרו מאפיונרים רבים. ההשתלטות של גאמבינו היתה צריכה להידחות קצת. תחת שלטון גאמבינו, אחיו של אנסטסיה, אנטוני, שהיה חסר שביעות רצון מכל מהלך ההשתלטות, הפך להיות מוסר מידע של האפ בי איי עד מותו ב-1963. תקופתו של ג'נובסה כבוס המשפחה לא נמשך הרבה זמן לאור כישלון "פסגת האפלאקין" ולוצ'יאנו (אולי כנקמה על אנסטסיה), לנסקי, קוסטלו וגאמבינו קשרו קשר נגד ג'נובסה בכך ששיחדו סוחר סמים להעיד שהוא וג'נובסה שיתפו פעולה בסחר בסמים וב-1959 הוא קיבל 15 שנות מאסר.

הלוויתו של אנסטסיה נערכה בברוקלין והשתתפו בה מעט חברים ובני משפחה.

תרבות פופולרית

• לאחר הרצח של אנסטסיה, כיסאות המספרה במלון פארק שרתון שונו לכיוון ההפוך, כנגד המראה. הכיסא עצמו השתתף במכירה פומבית ונמכר בשווי 7,000$. הכיסא היום מוצג במוזיאון המאפיה בלאס וגאס.
• רצח אנסטסיה וההתייחסות ל"פסגת אפלאקין" יוחסו בסרט "בואו נדבר על זה" בכיכובו של רוברט דה נירו.
• הרומן של מיירה מונטרו, "לרקוד לאלמנדרה" מבוסס על הרצח של אנסטסיה.
• בתוכנית הטלוויזיה "הבית הלבן", בעונה 4, אביו של טובי זיגלר מגיע לבקר אותו ומזכיר את הרצח של אנסטסיה בזמן שיחה עם בנו.
• בפרק בסדרה "הסופרנוס" הדוד ג'וניור מזכיר את שנות החמישים כימים רגועים למאפיה וטוני בתגובה מזכיר לו את הרצח של אנסטסיה.
• הראפר ריק רוס קרא למיקסטייפ שלו - "האלברט אנסטסיה EP"