רוברט דה נירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט דה נירו
Robert De Niro KVIFF portrait.jpg
רוברט דה נירו
תאריך לידה: 17 באוגוסט 1943 בן 70
מקום לידה: ניו יורק, ארצות הברית
פרסים: 2 פרסי אוסקר
2 פרסי גלובוס הזהב
דמות ידועה: ג'ק למוטה (השור הזועם)
מייקל ורונסקי (צייד הצבאים)
אל קפונה (הבלתי משוחדים)
סם רות'סטין (קזינו)
ויטו קורליאונה (הסנדק 2)
פרופיל ב-IMDb

רוברט דה נירו (Robert De Niro; נולד ב-17 באוגוסט 1943 בניו יורק) הוא שחקן קולנוע אמריקאי זוכה שני פרסי אוסקר ושני פרסי גלובוס הזהב.

במהלך שנותיו הראשונות בעולם הקולנוע דה נירו כיכב בחמישה סרטים שכיום נמנים מהגדולים בכל הזמנים:

  • "רחובות זועמים" (1973) - דרמת פשע בו דה נירו מגלם מאפיונר מתחיל בשוק ההימורים הניו-יורקי שמצפצף על חוקי העולם התחתון. הסרט מהווה את שיתוף הפעולה הראשון של דה נירו עם הבמאי מרטין סקורסזה.
  • "הסנדק 2" (1974) בבימוי של פרנסיס פורד קופולה. דה נירו, שדיבר איטלקית במהלך כל הסצנות שלו, משחק את אותה הדמות שמרלון ברנדו גילם בחלק הראשון של הטרילוגיה.
  • "נהג מונית" (1976) - בשיתוף הפעולה השני שלו עם סקורסזה, דה נירו מגלם יוצא צבא מתוסכל שמתקשה להתאקלם לניכור שבחיים העירוניים.
  • "צייד הצבאים" (1978) - אפוס אלים ובלתי מתפשר בן 3 שעות אודות מלחמת וייטנאם וההשפעה שלה על קהילת מהגרים קטנה בארצות הברית.
  • "השור הזועם" (1980) - דרמת ספורט בשחור-לבן המספרת את הסיפור של ג'ייק למוטה, מתאגרף מצליח שההתנהגות האלימה שלו באה לידי ביטוי גם מחוץ לזירה. סקורסזה ביים ודה נירו עזר בהפקה ובכתיבת התסריט, ואף זכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

מאז תקופה פורצת-דרך זו השתתף דה-נירו במספר גדול של סרטים, חלקם זכו להצלחה כגון "החבר'ה הטובים" והקומדיה "פגוש את ההורים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה נירו נולד לאב ממוצא איטלקי ואירי ולאם שמקורות משפחתה בגרמניה, צרפת והולנד. שני הוריו עסקו באמנות, אמו בציור ואביו בציור ופיסול. הוריו התגרשו כשהיה בן 3 ולמרות שאימו גידלה אותו, בילה זמן רב גם עם אביו, שגר בקרבת מקום. דה נירו הצעיר פקד בתי ספר רבים, ציבוריים ופרטיים, עד שבגיל 16, עזב לבלי שוב, כדי ללמוד משחק. דה נירו הוקסם מסרטי הקולנוע והמשחק היווה עבורו מעין מפלט מביישנותו. את הופעתו הראשונה על במה ערך כבר בגיל עשר בהצגת "הקוסם מארץ עוץ" בבית הספר בו למד.

דה נירו למד במחיצת שניים מגדולי המורים האמריקאיים למשחק, סטלה אדלר ולי סטרסברג.

בשנת 1963, כשהיה בן 20, הצטלם לסרטו הראשון "The Wedding Party", של הבמאי בריאן דה פלמה, אך הסרט יצא לאקרנים רק שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1969.

שני סרטיו הבאים היו אף הם בבימוי דה פלמה, אך הפריצה לתודעת הקהל התרחשה רק ב-1973, בהופעה שזיכתה אותו בפרס השחקן הטוב ביותר של איגוד המבקרים של ניו יורק, על תפקידו בסרט "פעימות לב" (Bang the Drum Slowly). באותה שנה שיתף פעולה לראשונה עם הבמאי מרטין סקורסזה בסרט "רחובות זועמים". שותפות זו עם סקורסזה הביאה ברבות השנים לכמה מהופעותיו הבלתי נשכחות של דה נירו בסרטים: נהג מונית, ניו-יורק, ניו-יורק, השור הזועם, מלך הקומדיה, החבר'ה הטובים ופסגת הפחד. לפרס האוסקר היה מועמד שש פעמים וזכה פעמיים. בפעם הראשונה בשנת 1974 בקטגוריית 'שחקן משנה' על תפקידו ב- "הסנדק 2" של פרנסיס פורד קופולה, ובפעם השנייה בשנת 1980 בתואר 'השחקן הטוב ביותר' על תפקידו ב-"השור הזועם", עליו גם זכה בפרס 'גלובוס הזהב'. מועמדויות נוספות לפרס האוסקר הם על תפקידיו ב"נהג מונית" (1976), "צייד הצבאים" (1978), "התעוררות" (1990) ו"פסגת הפחד" (1991). בשנת 1993 פנה לראשונה לבימוי, בסרט "סיפור מרובע ברונקס" בו גם כיכב, וב-2006 ביים את הסרט שומר המדינה. בשנים האחרונות השתתף דה נירו, למורת רוחם של המבקרים, בשורת קומדיות בינוניות ("בואו נדבר על זה", "שואוטיים" ואחרים).

בינואר 2011 הוענק לדה נירו פרס גלובוס הזהב על מפעל חיים.

דה נירו ידוע כסרבן ראיונות עקבי ופרטים מועטים ידועים על חייו הפרטיים. בין היתר ידוע כי בין השנים 1976 - 1988 היה נשוי לדיאן אבוט, ממנה נולד בשנת 1978 בנם רפאל. בשנת 1995 נולדו לדה נירו, תאומים (בעזרת אם פונדקאית) מחברתו לחיים אז טוקי סמית'. ביוני 1997 התחתן עם גרייס הייטאואר ממנה נולד לו בן במרץ 1998. רומנים אחרים מפורסמים של דה נירו כללו את הדוגמניות נעמי קמפבל וסינדי קרופורד, הזמרת ויטני יוסטון והשחקניות אשלי ג'אד ואומה תורמן.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]