משתמש:מוכני/שאלת מהימנות נוסח המקרא
שאלת מהימנות נוסח המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוק בעלי המסורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככלל, נמנע האבן עזרא להתעסק בשאלות של מהימנות הנוסח שלפניו, גישה זו נבעה משתי סיבות עקרוניות:
א. אמינותו של נוסח המסורה בעיניו. את דעתו על מפעלם של בעלי המסורה הוא כותב בפתיחה לספר מאזנים[1], ע"פ דבריו שם בעלי המסורה עשו שני דברים בכדי לדאוג לדיוקו של הנוסח: בראש ובראשונה הרחיקו נוסחים זרים מעל הנוסח האמיתי, כלומר, ביררו בכל המקרים המסופקים מהו הנוסח הנכון. לאחר מכן, כדי למנוע שיבושים נוספים הם ספרו את כל המילים בתורה בכדי למנוע שיבושים נוספים[2]. בנוסף על הסתמכותו על מפעלם של בעלי המסורה, הוא סובר כעיקרון שבענייני לשון יש להסתמך על המסורת, ובדיוק כפי שלא ניתן לדעת איך קוראים את אותיות הניקוד ללא המסורת כך לא ניתן לדעת את נוסח התורה ללא המסורת[3]. תפיסה זו הביאה אותו למסקנה הבאה: "ועינים היו לעיור, על כן נצא בעקבותיהם ונרדוף אחריהם ונשען עליהם בכל פירושי המקרא"[4].
ב. תפיסתו העקרונית לפיה לצורת הכתיבה המדויקת יש חשיבות מועטה ביחס לתוכנה. תפיסה המתבטאת באמירתו "ודע, כי המלות הם כגופות, והטעמים הם כנשמות"[5], שמשמעותה שכמו שהגוף משמש כלי לנשמה והוא איננו העיקר, כך גם המילים משמשות רק ככלי עבור התוכן שלהן (טעמים בלשונו), ואינן מהוות עיקר. תפיסה זו הביאה אותו הן להימנע מלייחס משמעות לשינוים לשוניים בין טקסטים מקבילים[6], והן לשלילת ביאור ע"פ הכתיב המלא או החסר ואף ללגלוג על המפרשים כך[7].
כתיב וקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב נמנע האבן עזרא מלהתעסק בענייני קרי וכתיב[8], כאשר הוא כן מפרש פסוקים בהם יש שוני בין הקרי והכתיב לרוב הוא מפרש אותם ע"פ הקרי. היצמדותו לקרי באה לידי ביטוי בכך שגם כאשר הקרי והכתיב מתחלפים[9] הוא מפרש בשני המקומות ע"פ הקרי[10].
דבריו המפורשים ביותר בנושא מופיעים בספר צחות: ”יש כתיב וקרי והטעם אחד, כמו 'לבז' - 'לבג'[11], כי הוא כמו 'פת־בג המלך'[12], ו־'לא' עם 'לו'[13]. שני הטעמים להם כמו 'הוא עשנו ולא אנחנו'[14], רק העיקר שהוא וו בטעם”. כלומר, לשיטתו הקרי והכתיב הם שני צורות לשוניות קבילות לאותה המשמעות, אלא שהוא מעדיף את הקרי בגלל בהירותו הלשונית.
לעיתים חורג האבן עזרא מהיצמדותו לקרי ומפרש ע"פ הכתיב. פרופסור אוריאל סימון מסביר שפעולה זו נובעת מכך שלפי האבן עזרא הערות הקרי הן פירושים שבעלי המסורה הוסיפו למילים מוקשות. כיוון שכך, כאשר הוא חושב שפירושם לא תואם את כוונת הכתוב הוא לא טורח להיצמד אליו ומפרש את הכתוב מעצמו[15].
תיקוני סופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שכתב על דקדוק מקראי.
- ^ כלומר, יצרו את המסורה.
- ^ ספר צחות, ו', עמוד ב'
- ^ המשך הפתיחה לספר מאזנים.
- ^ פירושו על שמות פרק כ', פסוק א'. ומופיע בניסוח מעט שונה גם בספרו יסוד מורא בשער הראשון.
- ^ כעשרת הדיברות בפרשות יתרו ו-ואתחנן.
- ^ כפי שהוא כותב בהקדמתו לפירוש התורה הקצר: "ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם, כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה, ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים - יורונו איך יוכלו לכתוב הספרים".
- ^ במאמרה 'קרי וכתיב בפירושי ר' אברהם אבן־עזרא' (בתוך בית מקרא מ"ב, תשנ"ז עמ' 239 – 256) לובה חרל"פ סוקרת את פירושי האבן עזרא על התורה, ישעיהו, הושע ותהילים. וממצאיה הם שמתוך 174 הערות קרי שיש בספרים הללו האבן עזרא מתייחס ל־58 מתוכם. אמנם פרופ' אוריאל סימון מציין שממצאיה מטעים, כיוון שהיא התייחסה גם למקרים בהם האבן עזרא מפרש ע"פ הקרי בלבד ללא התייחסות לכך שהכתיב שונה (אוריאל סימון, אזן מלין תבחן, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, עמ' 159, הערה 46).
- ^ כלומר, כאשר קרי במקום אחד הופך להיות כתיב במקום אחר והכתיב הראשון הופך לקרי.
- ^ כך לדוגמא בפירוש המילה וילונו/וילינו המופיעה בשמות ט"ז, ב' ('וילינו' כתיב, 'וילונו' קרי), ובבמדבר י"ד, ל"ו ('וילונו' כתיב, 'וילינו' קרי).
- ^ יחזקאל כ"ה, ז'.
- ^ דניאל א', ה'.
- ^ ויקרא י"א, כ"א.
- ^ תהילים ק', ג'.
- ^ אוריאל סימון, אזן מלין תבחן, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, עמ' 159 – 162.