ספר ישעיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקטע מספר ישעיהו במגילות הגנוזות
מקטע מספר ישעיהו במגילות הגנוזות

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ. חוקרי המקרא מייחסים את מחבר הספר לשניים או לשלושה מחברים מתקופות שונות.

על פי ברייתא המובאת בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא, הועלה הספר על גבי הכתב על ידי חזקיה מלך יהודה וסיעתו (המאה השמינית - שביעית לפני הספירה, על פי הכרונולוגיה המקובלת במחקר). אולם לדעת חוקרי המקרא חלקו השני של הספר חובר רק בתקופת שיבת ציון, במאה החמישית לפני הספירה.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הכתוב בפסוקים הפותחים את הספר, התנבא מחברו ישעיהו בתקופת מלכי יהודה - עוזיהו (כנראה רק משנת מותו - 757 לפנה"ס), דרך מלכות יותם, אחז, ועד סוף ימי חזקיהו. פרשנים מסוימים מרחיבים את ימי נבואתו גם לימי מנשה[1].

למרות זאת, מפרק מ' עוסקת הנבואה, ככל הנראה, בתקופת העלייה מבבל והצהרת כורש, קרי כ-200 שנה לאחר הזמן הכתוב בתחילת הספר מה שהוביל את חוקרי ביקורת המקרא לחלק את הספר לשני חלקים - ישעיהו הראשון וישעיהו השני.

נבואותיו של ישעיהו עוסקות בין היתר בתפיסה שהחזרה בתשובה יכולה לכפר על החטאים, במלחמה בעוולות החברתיים, בהתנגדות לתפיסה הפולחנית של הדת שרווחה אז - שהקורבנות מכפרים גם ללא שינוי במעשים, ובעבודה זרה. בניגוד לתפיסות רבות ביהדות שלעגו לעבודת הפסילים כלא מועילה וכחסרת הגיון‏[2] ישעיהו תפס את העבודה הזרה כביטוי לגאווה של האדם עצמו - שמשתחווה למעשי ידיו כלומר לעצמו, ובהתאם, כדי לתקן את הבעיה יש לשבור את גאוות האדם‏[3].

ישעיהו השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האמור לעיל בדבר חלקו של הספר המתנבא על מאורעות שהתרחשו רק מאתיים שנה לאחר מכן, הסיקו חוקרי ביקורת המקרא כי הספר מחולק לשניים, ונכתב על ידי שני נביאים שונים לפחות, שספרם נאסף לספר אחד, המכונים "ישעיהו הראשון" ו"ישעיהו השני", למעשה קדם להם פרשן המקרא הספרדי בן המאה ה-11, משה אבן ג'יקטילה, אשר את דבריו מביא האבן עזרא בפירושו לישעיהו‏[4] "ואלה הנחמות הראשונות, מחצי הספר על דעת רבי משה הכהן נוחו עדן, על בית שני"[5]. מבחינת הפרקים הם מחולקים מפרק א'-ל"ט ומפרק מ' עד הסוף. חלוקה זו מקובלת כמעט ללא עוררין בקרב חוקרי ביקורת המקרא בימינו. חוקרים נוספים חילקו את הספר לשלושה חלקים (א' - ל"ט, מ' - נ"ה, נ"ו-ס"ו) על בסיס הרקע ההיסטורי בו מתרחשים כנראה פרקים אלו, אך חלוקה זו פחות מקובלת.

חלוקת הספר מתבססת, בנוסף לרקע ההיסטורי של הנבואה, גם על המוטיבים השונים של הנבואות. כך למשל, רק בפרקי ישעיהו השני מופיע תיאור של האל כבורא העולם.

התפיסה המסורתית רואה בכל הספר חיבור אחיד שחובר על ידי נביא אחד. תפיסה זו מסתמכת על ראיית הספר כחיבור אחיד בברייתא המובאת בתלמוד הבבלי. למעשה תפיסה זו רווחה כבר מאז שלהי ימי בית שני לפחות. כך למשל אנו למדים מדברי בן סירא, בן המאה ה-3 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס, אשר בחיבורו הוא כותב על ישעיהו כי "בעוז רוחו ראה מראשית אחרית, וינחם אבלי ציון" (ספר בן סירא, מח לג), כאשר כוונתו ככל הנראה לנבואה הכתובה בחלק השני של הספר, ולמרות זאת בן סירא מייחס זאת לישעיהו הנביא עצמו. גם יוסף בן מתתיהו, בן המאה ה-1 לספירה, מתאר בספרו כי יהודי בבל הראו לכורש כי הנביא ישעיהו ניבא לפני כמאתיים שנה על ניצחונותיו, וכי דבר זה השפיעה לטובה על יחסו של כורש ליהודים. כמו כן במגילות ים המלח, המתוארכות החל מהמאה ה-3 לפנה"ס, אנו רואים כי מגילת ישעיהו כללה את שני החלקים כחיבור אחד.

על טענות ביקורת המקרא ענו פרשנים מסורתיים, כגון שד"ל, אשר טען שאם מקבלים את אפשרות הנבואה אין צורך להגיע לפרשנות זו. ד"ר אהרן קמינקא[6], רחל מרגליות[7], וזאב יעבץ[8] טוענים כי מטבעות לשון ייחודיות לישעיהו קיימות בשני הספרים כאחד, ולפיכך לדעתם הספר אחד הוא. אחת הדוגמאות למטבע לשון כזו היא המילה "אנוש" ככינוי לאדם, המופיעה פעמים רבות לאורך כל ספר ישעיהו על שני חלקיו, אך לא מופיעה ברוב יתר ספרי הנביאים והכתובים. אראל סגל‏[9] טוען שישעיהו עצמו מסביר בספרו מדוע חילקו לשניים.

על דמותו של ישעיהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישעיהו

ישעיהו היה מעורה במדיניות יהודה ומקורב לבית המלכות. עמדתו הייתה כי כיבושי האימפריה האשורית ואיומה על ממלכת יהודה אינה רק מאבקי כוח בין אימפריות אלא גם מהווה שליחת ה' להעניש את ממלכת יהודה הפושעת, ולכן אם יהודה רוצה להינצל עליה לפנות אל ה' ולא אל ממלכות האזור. מן העמדה הזאת נבע העידוד שהעניק ישעיהו לחזקיהו, שלא להיכנע למלך אשור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל מרגליות, אחד היה ישעיהו, הוצאת יהושע צ'צ'יק, תל אביב תש"ד (1944).
  • שלום מ' פאול, ישעיה, פרקים מ-סו, מבוא ופירוש "מקרא לישראל", תל אביב וירושלים (עם עובד ומאגנס) תשס"ח; כרך ראשון: פרקים מ-מח; כרך שני: פרקים מט-סו, 2008
  • שמואל שרירא, מבוא לכתבי הקודש, פרק שביעי - ספרי נבואה, ג' - ישעיהו, עמ' 127 - 131, 1967
  • משה צבי סגל, מבוא המקרא, ספר שני, פרק שנים עשר - ישעיה, ב' - ספר ישעיה, עמ' 289 - 341. 1977

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • George Buchanan Gray, Isaiah 1-27[10]‏ (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1912. Online copy at the Internet Archive

ישעיהו השני

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חז"ל פירשו שכיוון שהיה מנשה מלך רשע הוא לא נכלל ברשימת המלכים שבתחילת ספר ישעיהו, ראו סדר עולם רבה פרק כ'. מדרש נוסף טוען שמנשה הרג את ישעיהו
  2. ^ ראו לדוגמה ספר תהלים, פרק קט"ו, פסוקים ד'-ז'
  3. ^ ספר ישעיהו, פרק ב', פסוקים ה'-כ"ב
  4. ^ מ, א
  5. ^ פרופ' זאב וייסמן, מבוא למקרא, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1, עמ' 34
  6. ^ מחקרים במקרא ובתלמוד, תל אביב תרצ"ח
  7. ^ בספרה, אחד היה ישעיהו, תל אביב תשי"ד
  8. ^ תולדות ישראל, כרך ב'
  9. ^ אראל סגל, מדוע כתב ישעיהו שני ספרים?
  10. ^ כמבואר בהקדמה, כרך זה תוכנן להיות הראשון בשני כרכי ביאור על ספר ישעיהו בסדרת ICC. הכרך השני תוכנן לכלול את המשך ביאורו של ביוקנן על פרקים 28-‏39, ואת ביאורו של פיק (Arthur S. Peake) על פרקים 40-‏66. אך הדבר לא נסתייע: הכרך השני לא הושלם בשל מותו של פיק בטרם עת, וביאורו של ביוקנן על פרקים 28-‏39, אף על פי שהושלם, לא ראה אור מעולם.
    מאז יצאו לאור בסדרה ביאורם של גולדינגיי ופיין (John Goldingay & David Payne) על פרקים 40-‏55 (2006, בשלושה כרכים), ביאורו של ויליאמסון (Hugh Williamson) על פרקים 1-‏27 (2006, בשלושה כרכים, מהם ראה אור עד כה הכרך הראשון, המקיף את הפרקים 1-‏5), וביאורו של גולדינגיי על פרקים 56-‏66 (2013).
ספרי הברית הישנה

החומש (Pentateuch): בראשיתשמותויקראבמדברדברים
ספרות ההיסטוריה: יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזרא - נחמיהטוביהיהודיתאסתרספר מקבים א'-ב-ג-ד
ספרות החכמה: איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים: ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל נביאים קטנים: הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי


ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
Targum.jpg
הברית החדשה