משתמש:פלוני אלמוני/ארגז חול
מגיפת הסדקים בשמשות של סיאטל הייתה תופעה שאירעה במספר ערים בקרבת העיר סיאטל במדינת וושינגטון בארצות הברית, בחודש אפריל של שנת 1954. תושבים רבים גילו לפתע סדקים, חורים או צלקות קטנות בשמשה הקדמית של רכביהם.
בהתחלה ייחסו את הנזקים לונדליזם, אבל אחרי שקצב הדיווחים גדל, הובן כי ונדליסטים לא יכולים להיות אחראים לכל כך הרבה מקרים בבת אחת ולכן אנשים התלו לייחס את התופעה לגורמים שונים ומשונים, מביצי פרעושי חול ועד ניסויים בנשק אטומי.
התופעה הופיע לראשונה בעיר בלינגהם בחודש מרץ, והמשטרה המקומית ייחסה אותה לרובי אויר. לאחר שהתופעה נצפתה בערים אחרות הבינו שיש לחפש הסבר אחר. תוך שבוע, החדשות על המגיפה הגיעו לעיר סיאטל. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. נוסעים עצרו ניידות משטרה כדי לדווח על נזקים ומגרשי חנייה דיווחו על התקפות חמורות בשטחיהם.
מספר תיאוריות הוצגו כדי להסביר את מקור התופעה: היו שחשבו כי מקור הבעיה נמצא במשדר רדין חדש של חיל הים האמריקני, בעוצמה של מיליון ואטהמייצר גלים שמזעזעים את הזכוכית בשמשות. היו שייחסו את התופעה לקרינה קוסמית. היו שטענו שראו יצירת בועיות קטנות בזכוכית מול עיניהם, וייחסו אותם לפרעושי חול. היו שייחסו את התופעה לשינויים בשדה המגנטי של כדור הארץ. והיו שייחסו את התופעה לגורמים על-טבעיים כמו "גרמלינים".
עד ה-15 באפריל התקבלו כ-3,000 דיווחים על שמשות שניזוקו.
לבסוף, סמל מקס אליסון מהמעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל הכריז כי הדיווחים מורכבים מחמישה אחוז ונדליזם ו-95% היסטריה המונית. ב-17 לאפריל הדיווחים הפסיקו כמעט בפתאומיות.
מגיפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלסית למחשבות שווא (ולא היסטריה המונית, כמו שדווח). למרות שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן, מגורמים טבעיים שונים, לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא אנשים רבים התחילו להסתכל בעיון רב בשמשות שלהם והם שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.
מקורות חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Diffusion and Belief in a Collective Delusion: The Seattle Windshield Pitting Epidemic
Nahum Z. Medalia and Otto N. Larsen American Sociological Review, Vol. 23, No. 2 (Apr., 1958), pp. 180-186