משתמש:צביקה פ./ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יתרונות וחסרונות של שאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשאלון מקוון ישנם מספר יתרונות וחסרונות, להלן העיקרים שבהם:

יתרונות השאלון המקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות: הפצה וקבלת תגובה מהירה למספר בלתי מוגבל של גולשים בלחיצת כפתור אחת, בהשוואה לסקרים באמצעות הדואר [1].
  • כמות: איסוף כמות גדולה של נתונים בזמן קצר.
  • עלויות נמוכות: עלות ביצוע סקר באמצעות שאלונים מקוונים נמוכה בהשוואה לעלות באמצעות שיטות מסורתיות אחרות. העלות הנמוכה מתבטאת בחסכון בזמן, בהפקת השאלון (שכפול דפים) ובעלויות כוח אדם (תפעול השאלון בשטח).
  • תפוצה פוטנציאלית גבוהה ביותר: האינטרנט הינו כלי המאפשר שליחה של שאלונים ללא גבולות גיאוגרפים, בתפוצה כלל עולמית. בנוסף ליתרון הכמותי, האינטרנט מאפשר גישה לאוכלוסיות סגורות, שלא היה ניתן להגיע אליהם באמצעות מאגר טלפוני [1].
  • גמישות ביצוב השאלון: שאלון המופץ ברשת יכול להיות מותאם משתמש - אותו שאלון יכול להיות מוצג באופנים שונים, המתאימים לאוכלוסיות שונות. בנוסף לכך, לעורך הסקר ישנה גמישות בהצגת השאלונים המקוונים. אפשרויות ההצגה יכולות להיות : כפתורי רדיו, תפריט גלילה תחתון, תפריט קופץ, מסכי עזרה ושילוב גרפיקות שונות.
  • דיוק בהזנת הנתונים: תוצאות השאלון המקוון נשמרות ישירות לתוך בסיסי נתונים, גליונות אלקטרוניים או תוכנות סטטיסטיות. מלבד היתרון הבולט של חסכון בעלויות ובזמן, ישנו יתרון נוסף והוא דיוק הנתונים המוזנים. תהליך זה נעשה באופן אוטומטי, ללא התערבות אנושית, וכך נמנעות טעויות אנוש בהזנת הנתונים וקידודם. כמו כן, ניתן לוודא את תקינות הנתונים המוזנים על ידי המשיב ולהציג בפניו הודעת שגיאה במידה והנתונים אינם תואמים את פורמט התשובה [2].

חסרונות השאלון המקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעית גישה: ישנן אוכלוסיות, אשר אין להן גישה לרשת האינטרנט (למשל עקב בעיות פיננסיות, השתייכות לקבוצות אתניות מסוימות). אי לכך, טווח ההיענות לשאלונים מוגבל מראש לחתך אוכלוסיה מסוים. הסוקר אמור להכיר בחסרון זה, ובמיוחד כאשר השאלון מיועד למדגם, אשר אמור לייצג את כלל האוכלוסייה.
  • היענות לשאלונים מקוונים: ההיענות למילוי שאלונים מקוונים קשורה, בין השאר, למידת הפתיחות של המשתמש כלפי מסירת פרטים באמצעות רשת האינטרנט. הרשת נתפסת כמקום פתוח, בו כל נתון חשוף לכל ולכן לעיתים, העניין מוביל לכך שהמשיב ממלא תשובות שאינן משקפות את דעותיו האמיתיות.
  • מדגם מוטה: שאלונים מוטים בשל שלוש סיבות מרכזיות:
    • דגימה: מחקרים מצביעים על כך שמבחינה דמוגרפית, ההיענות לשאלונים מקוונים הינה בעיקר בקרב הדור הצעיר ולכן קיימת אפשרות שהמדגם יהיה מוטה ולא ייצג את כל פלחי האוכלוסיה [3].
    • תכנון הדגימה: הבעייתיות של דגימת המשתמשים באמצעות שיטות דגימה הסתברותיות נובעת מהיעדר מאגר נתונים מרכזי לגבי כלל משתמשי האינטרנט [4].
    • כפילויות: סקרים באינטרנט רגישים מאוד לכפילויות (מצב בו אותו אדם משיב מספר פעמים על אותו שאלון) בין אם בטעות או במזיד. לסוקרים אין שליטה על המדגם / האוכלוסיה, ולכן יכול להיות מצב שאותו נבדק עונה על השאלון מכמה מחשבים או אפילו מאותו מחשב [3].
  • בעיות טכניות: יכולות להיות בעיות טכניות מגוונות, הן לגבי מילוי השאלון המקוון (במקרה שהשאלון ארוך מדי) והן לגבי בעיות טכניות במחשב עצמו [2].


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבי, א' ובסר, א'. (2006). עריכת סקרים באינטרנט: יתרונות חסרונות והטיות. משאבי אנוש, ירחון 225, ספטמבר – אוקטובר.

הפצת שאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-90 המאוחרות ולנוכח העלייה המתמדת במספר המשתמשים ברשת האינטרנט, גבר העניין וגברה המודעות לשימוש באינטרנט ובדואר האלקטרוני לצרכי מחקר. חוקרים החלו לעשות שימוש באינטרנט לצורך הפצת שאלונים ואיסוף נתונים במקביל, בנוסף לשיטות המחקר המסורתיות הנפוצות, אשר בין המקובלות שבהן ניתן לציין את השאלונים המדוורים (קרי, באמצעות הדואר) ואת הראיונות הטלפוניים [5].

שאלונים מקוונים מופצים בשתי שיטות מרכזיות [6] :

  • שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב פרטים.
  • שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב קבוצות וארגונים.

סוגי שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג השאלון דואר אלקטרוני באמצעות פורום אתר אינטרנט שאלון אינטראקטיבי חכם
יתרונות קל ומהיר + + + -
עלות נמוכה + + - -
עיצוב גמיש - - + -
אחסון מקומי - - - +
חסרונות נבדק יכול לשנות תשובותיו + + - -
שליטה הדדית בין סוקר לנסקר + + - -
שיתוף פעולה בין המשתתפים - + - -
טווח אפשרויות מוגבל - - - +



  1. אימייל (טקסט) : אחת השיטות הראשונות, שבהן נעשה שימוש הינה טקסט מבוסס דואר אלקטרוני. בשיטה זו, הנבדק מקבל קובץ (הסקר עצמו) לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ולאחר המילוי משיבו לסוקר.

  2. הפצת קבצים באמצעות פורומים ובקשתם לשליחה במייל: בשיטה זו הסוקר נכנס לפורומים שונים ברשת האינטרנט ומבקש ממשתתפי הפורום לענות על הקובץ המצורף ולהחזירו אליו.

  3. אתר אינטרנט : שאלון הנפתח כדף אינטרנט, הכולל לחצנים ותיבות מילוי. הנשאל ממלא את התשובות ושולח לסוקר. סוג שאלון זה מתאים לאוכלוסיית נשאלים כמשתמשים רשומים או במסגרת ביצוע מחקרים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בתחום השאלונים המקוונים.

  4. שאלון אינטראקטיבי חכם : שאלון המבוסס על תבנית שאלון משתנה. השאלות מוצגות לנשאל ומותאמות אליו אישית לאור תשובותיו על שאלות קודמות. השאלון מאפשר לסוקר להגדיר תחומי בדיקה משתנים בהתאם לתשובות הנשאל.




סוגי שאלונים המוכוונים לאיתור מגמות וחקר נתונים בקרב קבוצות וארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג השאלון שאלון רב משתתפים שאלון מאוחזר
יתרונות קל ומהיר + -
עלות נמוכה + -
שליטה במילוי השאלון - +
מתאים לסקר כמותי + -
חסרונות מיומנות מילוי + +
פורמט לא גמיש לסוקר + -
איבוד נתוני סקר באחזור שאלון - +



  1. שאלון רב משתתפים : בשיטה זו מזמנים נבדקים לדף אינטרנט ספציפי שבו פורסם דיון. הנבדקים עונים על השאלות ולאחר מכן לנבדקים אחרים ניתנת האפשרות להגיב לתשובותיהם. מתאים בעיקר למחקר אכותני.

  2. שאלונים מאוחזרים  : שאלונים אלו מורדים מהאינטרנט וניתן לפתוח אותם רק באמצעות תוכנה שמספק הסוקר, כאשר המידע מוזן למערכת של הסוקר בפעם הבאה שהנבדק מתחבר לרשת אינטרנט. סוג נוסף של סקר כזה הוא לסקרים שמתוכנתים להיות סקרים חד פעמיים. מתאים בעיקר לקבוצות או ארגונים, אשר מקושרים לחברה העורכת את הסקר [7].





גורמים מרכזיים לשיעורי היענות לשאלונים מקוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים מרכזיים, העשויים לשפר את שיעורי ההיענות בשאלונים מקוונים [5] :

  • עצמת הקשר עם קהל היעד (יצירת מחויבות).
  • מעקב ותמריצים כלכליים.
  • האנשה ומתן חסות.
  • מידת העניין של משתתפים פוטנציאלים בנושא השאלון עשוי אף הוא להוות תמריץ להשתתפות.

נמצא כי שאלונים שהופצו ברשת האינטרנט זכו לאחוזי היענות גבוהים ובתוך פרק זמן קצר יותר בהשוואה לשיעורי החזר של שאלונים בדואר. את אחוזי ההיענות הגבוהים ניתן להסביר באמצעות תיאורית החליפין, הטוענת כי פעולותיהם של נחקרים פוטנציאלים מונעות ע"י הרווחים אותם הם עשויים לקבל כתוצאה מהשתתפותם . כך עולה כי כאשר יתקיימו שלושה מרכיבים הכוללים: תגמולים, רווחים ואמון, יעלו אלה את הסיכוי להשתתף בסקר [5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Kent, R., & Lee, M. (1999). Using the Internet for market research: a study of private trading on the Internet. Jornal of Market Research Society, 41 (4), 377-385.
  2. ^ 1 2 יתרונות וחסרונות בשאלונים מקוונים (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008)
  3. ^ 1 2 חסרונות של שאלונים מקוונים (אוחזר בתאריך 24 במרץ 2008)
  4. ^ Kaye, B. K., & Johnson T. J. (1999). Research Methodology: Taming the Cyber Frontier Techniques for Improving Online Surveys. Social Science Computer Review 17, 323-337.
  5. ^ 1 2 3 בן ברוך, ד' והרפז, י'. לדוג נתונים ברשת. (קובץ PDF) (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008)
  6. ^ השוואת שבעה סוגים של שאלונים מקוונים (אוחזר בתאריך 6 בינואר 2008)
  7. ^ להרחבה בנושא: דוגמא לאתר מסחרי, המשתמש בשאלונים מאוחזרים לתעשיה (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008)