סקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סקר הוא מדידה של תכונה במדגם והכללת הממצאים לכלל האוכלוסייה באמצעים סטיטסטיים. סקרים נעשים כאשר מדידת האוכלוסייה (מפקד) כולה, או עריכת ניסויי מעבדה אינם אפשריים, אינם מעשיים או אינם מועדפים. סקר יכול להתבצע באוכלוסייה של פרטים דוממים (בדיקה אם מדגם של גפרורים המיוצרים במפעל מסוים אכן נדלקים), בחיות בר (לכידת מדגם עופות בר ומדידת הכולסטרול בדמן), בחיות חקלאיות (בדיקת תנובת החלב של מדגם פרות) ובאוכלוסייה אנושית.

חלק מהסקרים הנעשים באוכלוסייה אנושית נעזרים במדידות רפואיות (כגון סקר על השמנת יתר) וחלק בדיווחים של הנשאלים. חלק מהסקרים הנעזרים בדיווחי הנשאלים הם סקרי דעת קהל - סקרים הבוחנים את דעות הנשאלים. סקרים אלה נערכים בתחומי מדע המדינה והפרסום. אולם, סקרים אחרים בתחום מדעי החברה ומדעי הטבע הנעזרים בדיווחי המשתתפים עשויים לבדוק עניינים אחרים. סקרים עשויים לשאול על הרגלי הבריאות של האוכלוסייה (כמה פעמים בשבוע הנבדקים אוכלים פירות, כמה שעות בשבוע הם משקיעים בספורט) על משפחותיהם (כמה אחים ואחיות יש להם), על פשיעה (כמה פעמים בחודש האחרון ראית אדם גונב) או על כל נושא אחר.

סקר דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר דעת קהל הינו כלי מדידה פורמלי במדעי החברה, בו נשאלת קבוצה גדולה ומדגמית של פרטים שאלות מסוימות.

בניגוד למפקד, בסקר אין בוחנים את כלל האוכלוסייה אלא רק חלק (מדגם) ממנה, ומנסים להכליל מהמדגם אל כלל האוכלוסייה באמצעים סטיטסטיים.

מאפייני הסקרים:

  • איסוף עמדות ודעות מוּדעוֹת של אנשים.
  • ייתכן פער בין הדיווח של המשתתף להתנהגות בפועל (פער בין כוונה לביצוע, פרשנות שונה של החוקר והמשתתף של אופי ההתנהגות וכו').
  • דיווח על התנהגות בעבר מושפע לעתים מעיוותי זיכרון (השפעה לא רצויה על הנתונים).
  • חשיבות רבה לניסוח השאלות, שיהיו מובנות לקהל היעד גם מבחינת אוצר מילים וגם מבחינת הניסוח והתחביר.
  • ניסוח שאלות שאינן מנחות (המשתתף מונחה לכיוון מסוים שמועדף על ידי החוקר).

שיטות איסוף נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ראיון מקוון

ניתן לערוך סקרים במגוון דרכים, ולכל אחת מדרכים אלו יתרונות וחסרונות בתחומים שונים.

השיטה מהירות משאבים נדרשים אחוז היענות אופי השאלון הערות
ראיון טלפוני מהירה רבים - סוקרים, עלות טלפון גבוה נדרשות שאלות קצרות ושאלון קצר
ראיון פנים מול פנים מהירה רבים מאוד - סוקרים גבוה מאוד אין הגבלות
שאלון למילוי עצמי בדואר איטית - עד חודשים מעטים נמוך שאלות מובנות מאליהן
שאלון למילוי עצמי - חלוקה ידנית מהיר בינוני גבוה מאוד שאלות פשוטות יחסית בעייתי לרוב סוגי המדגמים
שאלון מקווןאינטרנט או בדואר אלקטרוני) מהיר מעטים בינוני שאלות מובנות מאליהן מתאים לאוכלוסיות מסוימות בלבד
שאלון סלולרי מהיר מעטים לא ידוע שאלות קצרות דורש טלפון נייד

בחירת מדגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת אוכלוסיית המדגם היא צעד חשוב ביצירתו של סקר אמין. רק לעתים רחוקות נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה שאת עמדותיה עליו לשקף (מפקד האוכלוסין והדיור, שאותו עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך ברורה, עלותו של סקר כזה גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא תורה בפני עצמה (פעולה זו מודגמת בקיצוניות בסיפור מדע בדיוני של הסופר אייזק אסימוב, המתרחש בתקופה שבה הטכניקה של בחירת המדגם משוכללת עד כדי כך שדי במדגם בן אדם אחד בלבד כדי לשקף את התוצאות של הבחירות לנשיאות ארצות הברית).

דוגמאות של סקרי דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם מרכזי העורך סקרים אודות האוכלוסייה בישראל הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף לו נערכים סקרים על ידי מכוני מחקר פרטיים כמו חברת "דיאלוג", ובהם סקרי דעת קהל, סקרי שוק ועוד. במסגרת האוניברסיטאות נערכים סקרים ככלי מחקר במדעי החברה.

סקר שזוכה לתהודה רבה הוא המדגם הנערך ביום הבחירות לכנסת על ידי ערוצי הטלוויזיה, ומטרתו לספק תחזית על תוצאות הבחירות ברגע שבו מסתיימת ההצבעה (הסקר הראשון נערך על ידי חנוך סמית בשנת 1977). זהו סקר פשוט מאוד מבחינת השאלות שהוא מציג, משום שיש בו שאלה אחת בלבד. הסקר פשוט פחות מבחינת קביעת אוכלוסיית המדגם, כך שהתוצאה שתתקבל בסקר תשקף בצורה המדויקת ביותר את תוצאות האמת. קודמים לסקר זה סקרים שנערכים בתקופה הסמוכה לבחירות, ומטרתם לשקף את התוצאות הצפויות ואת הלך הרוח של הבוחרים. יש טוענים שסקרים אלה לא רק משקפים את תוצאות הבחירות אלא אף משפיעים עליהן, משום שיש בוחרים המשנים את דעתם בהתאם לתוצאות המתפרסמות (ובוודאי שיש מועמדים המסירים מועמדותם ברגע האחרון לאחר שמתברר להם שאפסו סיכוייהם לזכות).

כללי אתיקה בסקרי דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות מוצגות בפני הנשאלים שאלות החודרות לפרטיותם. כדי להסיר חשש מקרב הנשאלים מובטחת להם שמירה קפדנית על הנתונים האישיים הנאספים, כך שרק תוצאות העיבוד הסטטיסטי של הנתונים ייחשפו לציבור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]