מחקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע או ניתוחו. ניתן לחלק את סוגי המחקר לשניים: מחקר ממוסד ומחקר אישי. מחקרים ממוסדים נעשים על פי כללים מוגדרים של אמינות, סדר, שקיפות ונאמנות לחוקי המדינה.

מחקר עשוי להיות מחקר מדעי. מטרת המחקר המדעי יכולה להיות זהוי חוקי טבע (הסבר כולל למגוון אירועים ואף יאפשרו, בחלק מהמקרים, חיזוי התנהגויות עתידיות) הסברים מדעיים לעניינים מצומצמים ופיתוח כלים ליעול המחקר המדעי. ישנם גם מחקרים לא מדעיים. מחקרים אלה כוללים חקירה של מודיעין צבאי, חקירה משטרתית-משפטית, תחקיר עיתונאי וכיוצא בזה.

[עריכה] מחקר מדעי

המחקרים המדעיים מתחלקים לשניים: ניסוי ותצפית מדעית. ניסוי הוא מחקר שבמהלכו אנשי המדע מתערבים באופן משמעותי במערכת הנחקרת ואילו תצפית היא מחקר שבמהלכו אנשי המדע משתדלים שלא להתערב באופן משמעותי במערכת הנחקרת. הסוג המפורסם ביותר של ניסוי הוא ניסוי מבוקר - ניסוי בו אנשי המדע מקימים שתי מערכות מחקר דומות מאוד, מתערבים רק בנעשה באחת מהן ומשווים את התוצאות.

היתרון הבולט של הניסוי על התצפית הוא יכולתו של הניסוי לברר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים במערכת הנחקרת. למעט מקרים יוצאי דופן, תצפיות אינן יכולות לברר קשר כזה. היכולת לברר קשר סיבה ומסובב נובע מהעובדה שמסובב ההתערבות של המדען במערכת הנחקרת ידוע. לדוגמה: בניסוי המברר קשר בין אכילה של מואכל מסוים לבין השמנה המדען יכול לשלוט במזון שבוחרים המשתתפים בניסוי (לרוב חיות מעבדה) לאכול ולדעת שברירת המזון נעשתה רק בשל התערבותו. לכן במקרה כזה ברור שהבדלי ההשמנה נובעים מהבדלי האכילה ולא, למשל להפך.

החיסרון הבולט של הניסוי על התצפית הוא בזה שנסויים נעשים במודל שמייצג את מה שמתרחש בטבע ולא בטבע עצמו. הדבר נכון גם לניסויים שנעשים במערכת שעל פניה נראת כחלק מהטבע עצמו משום שההתערבות של המדען בנעשה במערכת אינה התערבות טבעית. בשל חיסרון זה יש צורך לבדוק את תקפות התוצאות שלהם בטבע עצמו. תקפות זו נבדקת פעמים רבות בעזרת תצפית. חיסרון זה בולט במיוחד בענפי מדע צעירים שבהם מסורת הניסוי טרם גובשה. במקרה כזה כל שיטות הניסוי בענף הן חדשות ויש לנמק היטב, קודם כל, את תקפות כלי הניסוי.

בכל תחום מדעי מתגבשות שיטות ניסויי ותצפית ספציפיות משלו המשקפות את יכולת המחקר באותו תחום, צרכי המחקר באותו תחום ומסורת המחקר באותו תחום. בכל תחום מדעי יש תצפיות מדעיות. ניסויים מדעיים הם יחסית נדירים בשטחי מדע צעירים, אולם עם התבססותם של רוב תחמי המדע, ניצפת גם התבססות של המחקר הניסויי ברוב התחומים האלה. ככל שהשיטות הניסוייות מפותחות יותר בתחום מדע מסוים, מושם עליהן דגש רב יותר.

סיווג נוסף של שיטות מחקר נוגע למידת הכימות של המידע. במחקר כמותי, החוקר מכניס את המידע הנאסף לתוך מערכת נוקשה של כללים המאפשרת השוואה יותר קלה, בעוד במחקר איכותי החוקר משתמש בדרכי ביטוי רבות יותר לייצוג המידע הנאסף, במחיר קושי גדול יותר בהשוואה. במדעי הטבע שיטות למחקר כמותי הן מפותחות יותר מאשר במדעי החברה ובמדעי החברה הן מפותחות יותר מאשר במדעי הרוח. גם בתוך שלוש קבוצות אלה אפשר למצוא הבדלים בין תפוצת המחקרים הכמותיים: בפיזיקה המחקר כמותי יותר מאשר בביולוגיה. בכלכלה המחקר כמותי יותר מאשר בחינוך. אולם במרבית שטחי המדע משמשים מחקר כמותי ואיכותי זה בצד זה.

הבדל נוסף בין שיטות מחקר הוא מקור המידע שלהן. עבור ניסויים מדעיים ועבור חלק מהתצפיות המדעיות אוספים אנשי המדע מידע חדש. לעומת זאת, חלק אחר מהתצפיות נעשה על מידע שנאסף כבר עבור מחקרים אחרים (כמו ניתוח נוסף לתוצאות ניסויים שפורסמו כבר) או מידע שנאסף לצרכים לא מחקריים (כמו המידע בתיקים רפואיים של אנשים).

מחקר מדעי מתבצע מטעם אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות מסחריות. לרוב, המחקר מטעם חברות מסחריות יותר ממוקד בהשגת מטרה ספציפית.

[עריכה] לקריאה נוספת

• רות לנדאו, גבי שפלר, אתיקה במחקר, הוצאת מאגנס, 2007.