משתמש:ArielKo3008/איוון וטניה קצרובסקי
איוון וטניה קצ'רובסקי (באנגלית: Ivan and Tania kaczerowski), זוג איכרים עשירים מקוסטניו (באוקראינית: Kosteniw), מחוז טרנופול (באוקראינית: Tarnopil) באוקראינה, מחסידי אומות העולם שהצילו את חייו של קלמן כץ (באנגלית: Kalman Katz, נולד ב-1921.8.1), בנו של אחד מלקוחותיהם מהכפר הסמוך בריוחוביצ'י (בפולנית: Brzuchowice) שבמחוז פרזמישלני (בפולנית: Przemyslany), פולין של אותה התקופה (אוקראינה כיום).
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאיוון וטניה קצ'רובסקי היה לקוח יהודי, מכל כץ, שהתגורר בכפר הסמוך לקוסטניו, בריוחוביצ'י. מכל נהג לקנות מהם מצרכים חקלאיים לגידול בקר. היחסים העסקיים בין משפחת קצ'רובסקי למשפחת כץ, הפכו ליחסי ידידות. ב-1942, כאשר הגרמנים הורו לכל יהודי בריוחוביצ'י לעזוב את בתיהם ורכושם ולעבור לגטו בעיר הסמוכה פרזמישלני, איוון הציע למכל להחביא את אחד מארבעת ילדיו. קלמן בן העשרים היה הבן שנבחר. מכל ושתי אחיותיו של קלמן עברו לגטו בעוד שאם המשפחה והאח הבכור ליבר, הוסתרו אצל איכרים אחרים בקוסטניו ולאחר מכן עברו להסתתר ביער הסמוך. קצ'רובסקי וקלמן ניצלו את הלילה על מנת לחפור בור מתחת לדיר החזירים הסמוך לבית המשפחה וכיסו אותו בקש, עצים וצואה. קלמן הועבר למחסה זה ושם התגורר במשך שנתיים וחצי. איוון, טניה וארבעת ילדיהם, דאגו לצרכיו של קלמן. במשך שעות היום התחבא קלמן בבור בדיר החזירים או בילה את זמנו באסם, כשטניה מביאה לו שלוש ארוחות ביום. בלילות, קלמן יכל לצאת מן הבור. לפעמים יצא לחצר הבית לרכב על סוסים ולעתים נכנס לבית המשפחה שם שיחק עם ליאון - הצעיר מבין ארבעת הילדים של משפחת מציליו והאזין לרדיו. קצ'רובסקי הכין לקלמן מקום מסתור ולינה נוסף בעליית הגג של האורווה בתוך ערימות הקש, מקום נוח יותר מהבור הקטן מתחת לדיר החזירים.
מאוחר יותר, מכל אביו של קלמן ואחיותיו, ברחו מהגטו. מכל מצא מסתור אצל אחד האיכרים והאחיות ברחו ליער. אמו ואחיו של קלמן, הצטרפו גם הם אליהן. ביער מצאה משפחת כץ בונקר ושם הסתתרו ארבעתם. בחורף הקר, אחת האחיות - שרה, לא יכלה לשהות בבונקר וליבר ליווה אותה לדיר החזירים בו התחבא קלמן, שם שהתה ללא ידיעת בני משפחת קצ'רובסקי, כשקלמן חולק עימה את מזונו. כעבור שישה חודשים שרה חזרה לבונקר ביער. במשך התקופה הזו יכלה משפחת כץ להישאר בקשר שבועי בעזרת איוון קצ'רובסקי. מדי שבוע קצ'רובסקי נהג ללכת לפרזמישלני, על מנת להתעדכן על המצב באזור. באותן הזדמנויות נהג לקחת מעט אוכל למכל.
בתקופה בה התחבא קלמן בבית קצרובסקי, ביקרה המיליציה האוקראינית בבתי האזור בקביעות וערכה בדיקות במטרה למצוא יהודים. בכל חיפוש, איוון השיב לראש המיליציה שאינו מסתיר יהודים ואף העמיד פנים שלא ראה יהודים כבר זמן רב.
לקראת יולי 1943, כאשר כל היהודים שלא מצאו מקום מסתור כבר חוסלו על ידי הגרמנים או בידי המיליציות האוקראיניות, בני הכפר קוסטניו התחילו לחשוד במשפחת קצ'רובסקי שהם מחביאים מישהו. קצ'רובסקי הכחיש כמובן את החשד מכל וכל אך בשבוע הראשון של אוגוסט 1943 הגיע הסולטיס- ראש הכפר, לקצ'רובסקי על מנת להזהירו כי למחרת המשטרה האוקראינית מתכוונת לבצע חיפוש אחר יהודים בכל בית בכפר כולל בביתו. ראש הכפר ביקש מקצ'רובסקי לוודא שאין בביתו יהודים, על מנת לא לסכן את חייו ואת חיי בני משפחתו. קצ'רובסקי סיפר לקלמן על השיחה וביקש ממנו לקבל החלטה - האם להישאר בדיר החזירים או לברוח למשך מספר ימים ליער. בעדותו סיפר קלמן על השיחה כך: "הוא (קצ'רובסקי) היה מאוד לחוץ, מעשן סיגריה אחרי סיגריה, והוא אמר לי: 'תראה, אני לא אגיד לך מה לעשות, כי אם משהו יקרה לך זה יהיה על מצפוני למשך כל חיי.', כץ הוסיף: "הוא (קצ'רובסקי) ידע בבירור כי אם אני אתפס אז משפחתו וחייו יהרסו וכל רכושם יישרף".
קלמן החליט להישאר. קצ'רובסקי שלח את משפחתו לשדה מוקדם בבוקר, על מנת שלא ייפגעו במידה וקלמן ימצא במהלך החיפושים. שני סוכני גסטפו ומספר שוטרים אוקראינים אכן הגיעו ביום המחרת וערכו חיפוש בכפר כולו ובמתחם המגורים של משפחת קצ'רובסקי, שכלל חמישה מבנים. קלמן הסתתר בערימת הקש באורווה כאשר הוא שמע צעקות באוקראינית ובגרמנית ואף ראה מהחלון את הסוכנים מדברים עם אחד השכנים. שלושה אוקראינים פרצו לאורווה בשעה שהגרמנים חיפשו בבית. קלמן תיאר את החיפוש של האוקראינים באורווה כך: "האוקראינים חיפשו בכל מקום. כאשר הם התחילו להוריד את הקש ממקום המסתור שלי באורווה, חשבתי שהם כבר ראו אותי. אחד מהם התקרב אליי כל כך שיכולתי לראות את ידו מול עיניי. קברתי את ראשי בקש ועצרתי את נשמתי אבל האוקראיני עצר מסיבה כלשהי. מספר רגעים מאוחר יותר קרא אחד האוקראינים לחבריו 'Tut Zydiw nema' (אין כאן יהודים) והם יצאו". קלמן לא נמצא אך אחד עשר יהודים שהתחבאו בבתי הכפר נמצאו והוצאו להורג ביער יחד עם מי שניסו להחביאם. בספטמבר 1943 הגיע מכל - אביו של קלמן לבקר אותו. מכל שהתחבא אצל איכר פולני בקוסטניו, נאלץ לברוח ממקום מסתורו מפני שהפולנים נרדפו גם הם ע"י האוקראינים. איוון הציע למכל להצטרף למקום המסתור של קלמן. במרץ 1944 גיטל - אמו של קלמן התדפקה אף היא על דלת ביתה של משפחת קצ'רובסקי. גיטל, נשארה השורדת האחרונה מקבוצה של 74 יהודים שהתחבאו בבונקרים ביער הסמוך לאחר פשיטה של המיליציות האוקראיניות. בין הנספים היו אחיו ואחיותיו של קלמן. מכל, גיטל וקלמן כץ המשיכו להסתתר אצל משפחת קצ'רובסקי עד שחרורם בידי הצבא האדום ביולי 1944.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת כץ עברה לצ'כוסלובקיה ואז לאוסטרליה ב-1948/49 אך שמרה על קשר הדוק עם מצילהם, ילדיהם ונכדיהם. קלמן כץ המשיך בקביעות לשלוח למשפחת מציליו מתנות וחבילות. בתחילת שנות ה-60 הציע קלמן למשפחת קצ'רובסקי להגר לאוסטרליה ואף קנה להם כרטיסי טיסה וחווה חדשה. איוון סירב בטענה כי הוא כבר זקן ואין ביכולתו ללמוד את השפה האנגלית ולהשתלב בחברה.
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 במרץ, 1983, יד ושם הכירו באיוון וטניה קצ'רובסקי כחסידי אומות העולם. עם זאת, בשל חוסר הקשרים הדיפלומטיים בין מדינת ישראל לברית המועצות באותן השנים, המדליה והתעודה הוענקו לנכדם של איוון וטניה שגם שמו הוא איוון, לאחר פטירתם רק ב-1994 בקייב.