משתמש:Doreen A Y/שחזור שד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלושים אחוז מכלל הנשים העוברות כריתת שד בישראל עוברות שחזור שד. חלקן בו זמנית עם הכריתה וחלקן בשלב מאוחר יותר. הבחירה בניתוח לשחזור שד מתקיימת בעקבות ניתוח כריתת שד להסרת גידול סרטני או כניתוח מניעתי, בשל סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. הדבר עשוי להוביל להבדלים בשיטת הניתוח ובתהליך הטיפולי שלאחריו. ניתוחים לשחזור שד הינם נפוצים מאוד בישראל ודומים בשכיחותם לניתוחים לשחזור שד בארצות הברית ובארצות המערב. עליה בשכיחות ניתוחי השחזור נובעת גם מההתפתחות ברפואה הגנטית בנשים נשאיות של המוטציה בגן ה- BRCA[1] המצויות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן.

שחזור שד מוצג כדרך יעילה להתמודד עם ההשלכות הפסיכולוגיות של הסרת שד לא רק במחקר[2] , אלא גם בקרב אנשים העוסקים במקצועות הרפואה וארגונים התומכים בנשים המתמודדות עם סרטן השד, הממליצים על שחזור שד כהליך טיפולי שנועד להקל על האישה ולמנוע ממנה את הצורך להתמודד עם אובדן השד והשפעותיו על דימוי גוף, דימוי עצמי ופגיעה בזוגיות. למרות תפיסה רווחת זו, מופנית כלפי הליך שחזור שד ביקורת רבה. יש הטוענים כי פרוצדורה זו משרתת את האינטרסים של בעלי הכוח ולא את טובת הנשים. כלומר, ששחזור שד משקף את רצון המערכת הרפואית להגדיל את כוחה ואת השפעתה[3]. יש הטוענים כי מדובר בניתוח הטומן בחובו סכנות וסיבוכים רבים, שאינו חיוני לבריאות האישה. עוד נטען, כי שחזור שד מונע מנשים להתמודד עם המציאות של גופן ושל המחלה[4].

בעשור האחרון מספר מחקרים העלו ממצאים סותרים לגבי תרומתו של שחזור שד להתמודדות עם ההשלכות הפסיכולוגיות של הסרת שד[5]. חלק מהמחקרים לא הצליחו להראות את יתרונות השחזור. כלומר, לא מצאו הבדלים במדדי דיכאון, חרדה, הערכה עצמית, דימוי גוף[6], תחושת מושכות ותפקוד מיני[7] בין נשים שעברו שחזור שד לעומת אלו שעברו הסרת שד ללא שחזור. ממצא נוסף מעיד על כך שהפגיעה בדימוי הגוף, תחושת האטרקטיביות והתפקוד המיני נשארת יציבה בקרב נשים שעברו שחזור, אך לא בקרב אלו שלא עברו שחזור, גם לאחר שלוש שנים מהכריתה[8]. כלומר, ממצאי מחקרים אלו לא רק מטילים ספק בתועלת של השחזור, אלא גם מעלים שאלות לגבי חסרונותיו.

ניתוח לשחזור שד מומלץ מאוד על ידי מכלול גורמים במערכת הבריאות, כהליך משלים לניתוח כריתת שד. לצד אלו, כאמור, מתקבלת מהספרות המחקרית בתחום תמונה מורכבת ובה ביקורת רבה כלפי ההליך ואף הטלת ספק בתרומתו להתמודדות עם ההשלכות הפסיכולוגיות של כריתת שד. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה בקבלת ההחלטה בנושא על בסיס מידע מקיף, תוך הבנה מעמיקה של ההשלכות האפשריות של ההליך ושל הסיכונים הכרוכים בו.

קיימות מספר דרכים לביצוע שחזור שד, אשר לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. הבחירה בשיטת השחזור מותאמת לצרכיה הייחודיים של כל אישה ומבוססת על המבנה והמאפיינים הפיזיים של גופה, מצבה הבריאותי ועוד. השיטות העיקריות לשחזור שד הן: שחזור בעזרת שתל, שחזור בעזרת מתלה רקמות (tissue flap) מחלקי גוף שונים – הבטן והגב (ולעתים נדירות גם מהישבן), שילוב שתי השיטות – שחזור באמצעות רקמות שריר מחלק גוף אחר והכנסת שתל וכריתה משמרת עור ועיצוב מידי של השד – הטכניקה האונקופלסטית.

שחזור שד בכל השיטות הקיימות הוא תהליך ארוך, הכרוך בכאבים ובתקופת החלמה ממושכת שבסופה התוצאה המתקבלת אינה זהה לגמרי למבנה של שד ביולוגי, אך עם זאת שואפת לדמות לשד מראה טבעי עד כמה שניתן. ראוי לציין כי בעקבות הניתוח חל שינוי בתחושת עור מעטפת השד בהשוואה לתחושה שלפני הניתוח; עם הזמן ייתכן שתחזור תחושה חלקית, אך היא לא תשתווה לזו שהייתה טרם ההתערבות הכירורגית[9]. ואכן, נשים רבות מדווחות על אובדן תחושה חלקית או מלאה בעור העוטף את השד- תופעה המכונה אובדן סומטו- סנסורי. מדובר בחוסר יכולת לחוש מגע, חום, קור או כאב. לאובדן התחושה ישנן השלכות רפואיות ארוכות טווח, משום הפגיעה ביכולת לזהות מצבים מסכנים כגון כוויות שמש, כוויות קור, חתכים ונגעים באזור המנותח[10].

תקופת ההחלמה המשוערת מהניתוח היא ארבעה עד שישה שבועות על פי רוב, אך עשויה להתארך במידה ומתפתחים סיבוכים. במהלך תקופה זו עשויים להופיע כאבים בהם ניתן לטפל באמצעות תרופות משככות כאבים. לאחר הניתוח יש לבצע תרגילי נשימה בהדרכת פיזיותרפיסטית בכדי להימנע מפגיעה בעבודת הריאות. במהלך ההליך הניתוחי יחובר נקז אחד או יותר, שתפקידו להוציא את ההפרשות מפצע הניתוח. הנקז נשלף על-ידי הרופאה כאשר כמות ההפרשות פוחתת , בפרק זמן של שבוע עד שלושה שבועות מתום הניתוח. צלקות הניתוח על השד מיטשטשות עם הזמן (בתוך כשנה-שנתיים) אך אינן נעלמות לחלוטין[11].

קיימים מקרים בהם ההליך הכירורגי לא מאפשר שימור של הפטמה. במצב כזה ישנה אפשרות לבחור בשחזור פטמה, כשלב אחרון בתהליך השחזור. ניתן לבחור מבין מספר אופני שחזור פטמה: שימוש בעור השד המשוחזר, יצירת קעקוע או הדבקת פטמות מסיליקון בדבק רפואי זמני או קבוע[9].

בקרב נשים העוברות שחזור שד[12], קיים סיכון לפתח מגבלות תפקודיות באזור בית החזה, הכתפיים, הזרועות ו/או כפות הידיים. מגבלות אלו כוללות פגיעה בטווח התנועה, כאב, תחושת גרד פנימית, אובדן תחושה ו/או היחלשות שרירים. על פי פרסום אחרון של FDA, ארבעים עד שבעים אחוזים מהנשים שבוחרות לעבור שחזור שד על ידי שתל, זקוקות להתערבות כירורגית נוספת במהלך 8-10 השנים הראשונות לאחר הניתוח, עקב סיבוך הקשור לשחזור על ידי השתל[13] (קרע בשתל או תזוזה ממיקומו, זיהום, אסימטריה ועוד). בחמישה אחוז מניתוחי שחזור השד, ההליך הכירורגי נכשל[14] ועשוי להוביל להוצאת השתל מהגוף.

לעישון יש השפעה הרסנית על שחזור שד. העישון פוגע באספקת הדם לרקמות השד המשוחזר ולעור מעטפת השד המנותח ועלול לגרום לנמק של הרקמות ולקשיים של ממש בריפוי פצעי הניתוח. סיבוכים כגון אלה מחייבים לעיתים התערבויות כירורגיות נוספות. על כן, נדרשת הפסקת עישון  במשך שישה שבועות לפני מועד הניתוח ועד חודשיים לפחות לאחריו[11].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ חנה זוהר וורדה שוגר-סוכי, היארעות סיבוכים לאחר ניתוחי שחזור שד - ציפיות מול תוצאות, ביטאון הסיעוד האונקולוגי בישראל 3, 2008, עמ' 10-17
  2. ^ Malata, C. M., McIntosh, S. A., & Purushotham, A. D., Immediate breast reconstruction after mastectomy for cancer, British Journal of Surgery 87, 2000, עמ' 1455-1472 doi: 10.1046/j.1365-2168.2000.01593.x
  3. ^ .Riessman, C. K, R. Weitz (ע), The politics of women’s bodies- sexuality, appearance and behavior, New York: Oxford University Press, 2003, עמ' 43-46
  4. ^ Thorne, S. E & Murray, C., Social construction of breast cancer, Health Care for Women International 21, 2000, עמ' 141-159 doi: DOI:10.1080/073993300245221
  5. ^ .Guyomard, V., Leinster, S. & Wilkinson, M, Systematic review of studies of patients’ satisfaction with breast reconstruction after mastectomy., The Breast 16, 2007, עמ' 547-567 doi: 10.1016/j.breast.2007.04.004
  6. ^ Holly, P., Kennedy, P., Taylor, A. & Beedie, A., Immediate breast reconstruction and psychological adjustment in women who have undergone surgery for breast cancer: a preliminary study, Psychology Health & Medicine 8, 2003, עמ' 441-452 doi: DOI:10.1080/1354850310001604586
  7. ^ Janz, N. K., Mujahid, M., Lantz, P. M., Fagerlin, A., Salem, B., Morrow, M., Deapen, D. & Katz, S., Population-based study of the relationship of treatment and sociodemographics on quality of life for early stage breast cancer., Quality of Life Research 14, 2005, עמ' 1467-1479
  8. ^ Fallbjörk, U., Rasmussen, B. H., Karlsson, S., & Salander, P, Aspects of body image after mastectomy due to breast cancer–A two-year follow-up study, European Journal of Oncology Nursing 17, 2013, עמ' 340-345
  9. ^ 1 2 ניתוחים לשחזור שד, באתר עמותת "אחת מתשע"
  10. ^ Rony Caryn Rabin, "After Mastectomies, an Unexpected Blow: Numb New Breasts, The New York Times, 2017
  11. ^ 1 2 שחזור שד- מדריך למנותחות, באתר קופת החולים "כללית"
  12. ^ McNeely, Margaret L.; Binkley, Jill M.; Pusic, Andrea L.; Campbell, Kristin L.; Gabram, Sheryl; Soballe, Peter W, A prospective model of care for breast cancer rehabilitation: postoperative and postreconstructive issues, Cancer 8, 2012, עמ' 118 doi: 10.1002/cncr.27468. ISSN 1097-0142. [[PubMed|PMID]] [[pmid:22488697|22488697]]
  13. ^ Center for Devices and Radiological Health U.S. Food and Drug Administration, FDA Update on the Safety of Silicone Gel-Filled Breast Implants, FDA, ‏2011
  14. ^ Roni Caryn Rabin, One in Three Women Undergoing Breast Reconstruction Have Complications, The New York Times, ‏June 20, 2018