עישון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיגריות

עישון היא שאיפה של עשן לפה ו/או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה, מאדה, צ'ילום או באנג. החומר העיקרי המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים, כגון קנאביס. מבין הגורמים הניתנים למניעה, עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות‏[1].

המשמעות הנפוצה של המושג "עישון" היא עישון טבק, ובה עוסק ערך זה. על עישון חומרים אחרים ראו בערכים העוסקים בחומרים אלה.

היסטוריה של העישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז גברים מעשני טבק במדינות שונות
אחוז נשים מעשנות טבק במדינות שונות

עישון הטבק החל כמעין טקס מסורתי על ידי האינדיאנים בצפון אמריקה, שם מקורו של הטבק. כבר צוותו של כריסטופר קולומבוס למד את טכניקת העישון אותה הביא עמו בשובו לספרד, משם התפשט הנוהג לאירופה ולשאר העולם.

השפעות בריאותיות של העישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות סרטן הריאה והיקף העישון בקרב גברים אמריקאים במרוצת המאה העשרים. שיעור התמותה עוקב אחר שיעור המעשנים, בהשהיה של כעשרים שנים.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של עישון טבק

עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ומוות, אשר ניתן למניעה‏[2].

העישון מחדיר לריאות עשן וזפת המכילים עשרות מרכיבים מסרטנים, ועוד חומרים רעילים שונים. העשן והזפת גורמים להרס תפקוד הריאות, חודרים למערכת הדם, גורמים לסתימות, מכווצים את העורקים, פוגעים בהובלת החמצן ובתהליכים נוספים במערכות הגוף, ולכן עלולים לתרום להיווצרות מחלות רבות. מבין המחלות הרבות העישון גורם לסוגים רבים של סרטן כגון: סרטן ריאות, סרטן שלפוחית השתן, ולנשים בהריון השפעות רבות על הלידה וסרטן הרחם שעלול לפגוע בעובר. בממוצע, מעשנים מקצרים את חייהם ב-13.8 שנים‏[3]. שכיחות המוות בגיל צעיר היא פי 3 גדולה יותר בקרב המעשנים‏[4]. במדינות מפותחות, שני שלישים מן הגברים המעשנים מתים טרם זמנם כתוצאה מעישון‏[5].

לפי נתוני משרד הבריאות, 8,600 בני אדם מתים בישראל כל שנה כתוצאה מנזקי עישון פעיל‏[6], פי 23 ממספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2009. ההערכה היא שמנזקי עישון סביל מתים כ-1,000 בני אדם בכל שנה. בישראל מתים מהעישון במשך שנה אחת יותר אנשים מאשר נהרגו ממלחמות ומטרור במשך חמישים השנים האחרונות גם יחד‏[7].

העישון ידוע כגורם למחלות שונות:

מיליוני אנשים בעולם מתים כל שנה מנזקי העישון.

עישון פסיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושגים "עישון פסיבי", "עישון כפוי" או "עישון מיד שנייה" (Secondhand smoking) מתייחסים לאנשים הנמצאים במחיצת אנשים מעשנים, וכתוצאה מכך שואפים אל ריאותיהם עשן סיגריות.

יש מחקרים הטוענים כי עישון פסיבי עלול להגביר את הסיכון למחלת לב כללית בכ-30%, להגביר את חמצון ה-LDL, להגביר את היספחותם של תאי טסיות הדם אל דפנות כלי הדם להגברת הטרשת, ולעקה-חמצונית המזיקה לשכבת האנדותל של העורקים.[דרוש מקור] הדו"ח הכוללני של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, שפורסם עוד בשנת 1999, קבע שמדי שנה מתים במדינה זו 53,000 מעשנים פסיביים מסרטן הריאה וסוגי סרטן נוספים וכן ממחלות ריאה כנפחת ואחרות. מספר זה מהווה כ-15% מהתמותה כתוצאה מעישון בארצות הברית.[דרוש מקור]

עם זאת מחקרים אחרים, ובהם מחקר מקיף‏‏‏[8] שנעשה בבית הספר לבריאות הציבור בקליפורניה לא מצאו קשר ישיר בין מחלות הקשורות לעישון לבין עישון פסיבי.

חקיקה להגבלת העישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכנות הבריאותיות שבעישון הביאו, בחצי השני של המאה העשרים, לחקיקה, במדינות רבות, המטילה מגבלות שונות על העישון. באופן אירוני, גרמניה הנאצית הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה המודרנית בה התקיימה מערכה ציבורית אפקטיבית נגד צריכת טבק. בישראל משמש לכך חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. בנוסף נחקקו חוקים המגביל את הפרסום והמכירה של מוצרי טבק:

  • איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים (עד גיל 18).
  • חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון.
  • חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון על כל פרסומת לסיגריות, או איסור מוחלט של פרסומת כזו.

בישראל משמש למטרות אלה חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ה'תשמ"ג-1983.

העישון בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות לעישון. לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו הנורמה, למרות שבתנאים אחרים לא היה מעשן.

עישון בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' בן עמי סלע מביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון‏[9]. הברית בין תעשיות הטבק והסרטים, קיימת למעשה משנות ה-30. חברות הטבק נהגו לתגמל משך שנים חברות סרטים וכוכבים: פיליפ מוריס שילמה 350 אלף דולר עבור הכנסת סצנה אחת בסרט "רישיון להרוג" בסדרת ג'יימס בונד, בה מעשן כוכב הסרט טימותי דלטון סיגריה מתוצרתה. סילבסטר סטלון קיבל 500 אלף דולר מחברת בראון וויליאמסון כדי שיעשן סיגריות מתוצרתה בחמישה מסרטיו. מחקר אחר אותו מצטט סלע באותו מאמר, הראה קשר ישיר בין צפייה בסרטים הכוללים סצנות עישון לבין התחלת העישון אצל בני נוער.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ BMJ 1984;288:831-34
  2. ^ BMJ 1984;288:831-34
  3. ^ MMWR (Morbidity and Mortality Weekly Report) April 12, 2002 / 51(14);300-3
  4. ^ Am J Public Health 1995:1223-
  5. ^ Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male British doctors. BMJ doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE (published 22 June 2004)
  6. ^ http://www.health.gov.il/download/pages/smoke18052009.pdf
  7. ^ מלחמת ששת הימים: 779; ההתשה: 721; יום הכיפורים: 2,656; שלום הגליל עד שנת 2000: כ-1,216; לבנון השנייה: 165; האינתיפאדה הראשונה: 161; האינתיפאדה השנייה: 1,115 סה"כ: 6,813
  8. ^ ‏James E Enstrom, Environmental tobacco smoke and tobacco related mortality in a prospective study of Californians, 1960-98 ‏, 2003
  9. ^ ‏פרופ' בן-עמי סלע, ‏על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער, באתר "הידען", 25 ביולי 2005‏