משתמש:Edanking/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Edanking.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Edanking.
דגלה הרשמי של ברזיל

המוזיקה הברזילאית כוללת בתוכה סגנונות מוזיקה רבים המושפעים מאפריקה, אירופה וברזיל המסורתית. אחרי 500 שנים, המוזיקה הברזילאית פיתחה כמה סגנונות מקוריים וייחודיים כמו הסמבה,בוסה נובה, סרטנג'ו ועוד. הסמבה היא הסגנון המוכר ביותר מהמוזיקה הברזילאית בעולם, בעיקר בזכות הקרנבל הברזילאי. גם מוזיקה אינסטרומנטלית מנוגנת רבות בברזיל, עם סגנונות הנעים בטווח שבין קלאסי לפופולר לג'אז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרים [ פרק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

סגנונות מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמבה היא ללא ספק סגנון המוזיקה המוכר ביותר שברזיל המציאה. הסמבה שאבה את השראתה ממקצבים דתיים מאנגולה והטביעה את חותמה כמעט על כל היצירות המוזיקליות שבאו בעקבותיה. הסגנון התבסס בראשיתו בריו, סאו פאולו ובבאהיה ופשט ברחבי המדינה בשנות ה-30 של המאה ה-20.

בוסה נובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסה נובה היא ערבוב של מקצבים ברזילאיים עם ג'אז מארצות הברית, הפך לייצוא הפופולרי ביותר של ברזיל מאז יציאת התקליט גץ/ז'ילברטו, שיצא ב-1964. שלושת יוצריו, ז'ילברו, ז'ובים וויניסיוס דה מוראיס - הוכתרו כ"שילוש הקדוש" של הבוסה נובה.

שורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורו, בפורטוגזית Choro (בכי) או שורינו (בכי קטן) הוא ז'אנר מוזיקלי שמקורו במאה ה-19. בדרך כלל, חליל, מנדולינה, וקווקיניו (כלי מיתר) מבצעים את הסולו. הקצב שמח ודורש מיומנות גבוהה.

טרופיקליזמו ומוזיקה פופולר ברזיליירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרופיקליזמו (tropicalismo) הוא סגנון מוזיקלי שנוצר במשך שנות ה-60 של המאה ה-20 משילוב של בוסה נובה, רוק'נ'רול, מוזיקה עממית מבאהיה ומוזיקה מאפריקה. אמנים רבים של הטרופיקליזמו הפגינו מעורבות פוליטית פעילה בעקבות ההפיכה הצבאית ב-1964. הזרם שנקרא "פופולר ברזיליירה", כלומר, מוזיקה פופולרית ברזילאית, הושפע גם מהטרופיקליזמו וכולל עוד מגוון סגנונות רבים. זוהי המוזיקה המושמעת ביותר ברדיו, בדיסקוטקים ובברים שבברזיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרנבל ברזילאי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John Patrick Murphy, Music in Brazil: experiencing music, expressing culture, Oxford University Press, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]