משתמש:Eddau/גרסה ראשונית להרחבת סעיף מהערך מנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Eddau.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Eddau.


ניסוי מנדל הוא הניסוי הבולט הראשון במדע הגנטיקה, שבמהלכו התגלו חוקיה הבסיסיים של דיספלינה זו – חוקי התורשה של מנדל. זהו אחד הניסויים החשובים ביותר והמפורסמים ביותר שנעשו אי פעם בתחום הביולוגיה וניסוי בעל חשיבות רבה גם מחוץ לתחום זה.

לבד מלמידת תוצאות הניסוי, למידת מהלך ניסוי זה היא בגדר חובה לכל תלמיד המתמחה בביולוגיה, הן בבית הספר התיכון והן באוניברסיטה. לבד מהעובדה שהניסוי היה עבודת המחקר הבולטת בהתהוות חקר התורשה, זהו אחד הניסויים הראשונים שנעשו באורגניזם מודל והוא הדגים בחירה יעילה של אורגניזם כזה ושימוש יעיל בו.

מבחינת המתודה המדעית הכללית, זהו אחד הניסויים הראשונים והבולטים שנעשו בעזרת מדגם סטטיסטי. מבחינת עיצובו של ניסוי זה, הוא מהווה גם דוגמה קלאסית לשימוש בחזרות מגוונות בשיטת הניסוי כדי להוכיח את תקפות התוצאות. עיצובו מהווה גם דוגמה טובה לניסוי שקל לאנשים רבים לנתח ולהבין את תוצאותיו וקל לאנשים רבים לחזור עליו הן במתקונתו המקורית והן במתקונות מגוונות משלהם שפרסום תוצאותיהן מחזק את תקפות מסקנותיו עוד יותר.

מערך הניסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדל ניהל את מחקרו במנזר אוגוסטיני בברין (כיום ברנו) באזור שלזיה המורביתצ'כיה של היום).

אורגניזם מודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע התכונות הבינאריות של האפונה שמנדל אסף עליהן מידע בניסיונותיו

בתור אורגניזם מודל מנדל בחר באפונה, אשר היו לה מספר תכונות חשובות שסייעו להצלחתו של המחקר:

  • אברי הרבייה חבויים בעלים - מה שמונע הפריה זרה ספונטנית, ומבטיח זנים טהורים בטבע. בטבע, לאפונה יש כמעט ורק האבקה עצמית. אולם, מבנה האפונה אינו מונע הפריה זרה מכוונת, במסגרת הניסוי, באמצעים פשוטים למדי.
  • הזמינות הגבוהה של פנוטיפים קלים לזיהוי ולניתוח. דהיינו, לאפונה יש הרבה תכונות שקל למתצפת בה להחליט אם הן במצב אחד או במצב שני. למשל, פרח לבן או פרח סגול.
  • תכונות המאפשרות מדגם גדול בהשקעה נמוכה:
    • מחיר נמוך.
    • זמן דור קצר יחסית. דבר המאפשר להשלים את הניסוי בפרק זמן סביר
    • המקום המצומצם יחסית שדרוש לגידול הצמח.

סדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהלך ניסוי אחיד וקבוע: כל קבוצה גדולה של אורגניזמים עברה בניסוי של מנדל אותו הטיפול בדיוק. מנדל ערך הכלאות מבוקרות שבהן יצר קבוצה של צמחים שבה אביו של כל פרט ופרט הוא מזן מוגדר ואמו מזן מסוים.
  • בידוד משתנים- בכל ניסוי מנדל התייחס לתכונה אחת בלבד, והתעלם מתכונות אחרות.
  • פשטות - מנדל תיעד רק תכונות של אורגניזם המודל שקל להגדירן וקל לנתחן. הוא בחר רק תכונות בינריות של הצמח שיכולות להיות או במצב ברור אחד, או במצב ברור שני.
  • סימול תמציתי ובהיר של מערך הניסוי ותוצאותיו: מנדל סימל כל תכונה באות - תכונה דומיננטית באות גדולה ותכונה רצסיבית באות קטנה. באופן זה קל לעקוב אחר המשתנים, ולהגיע למסקנות.

תיעוד וניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתוב תמונה
  • איסוף כמות רבה של נתונים, והתייחסות לכל מכלול הנתונים של הכלאות זהות כאל הכלאה אחת. מנדל סבר, שכאשר מקור הנתונים הוא בזן טהור, אפשר להתייחס לתוצאות של מספר הכלאות זהות כאילו היו תוצאה של אותה הכלאה עצמה, ולהגדיל בכך את גודלה של האוכלוסייה עליה מתבסס הניתוח הסטטיסטי.
  • הצעת מודל מספרי פשוט. במקרה של מנדל - נוסחאות הכפל המקוצר.
  • שימוש בניתוח סטטיסטי כדי לבחון את ההתאמה בין התוצאות להשערה שלו. כלומר, הצורך לערוך מספר רב של ניסויים ולהגיע למסקנה על סמך הממוצע של תוצאות הניסויים כדי להימנע מהתייחסות למקרים קיצוניים כאל יוצאי דופן.
  • חזרתיות מגוונת לשיפות תקפות המסקנות - מנדל לא מיהר להסיק מסקנות ולפרסם את מחקרו אלא ערך שורה של ניסויים שנועדו לאמת את השערותיו.

עם זאת, יש הטוענים שתוצאותיו הסטטיסטיות של מנדל "מושלמות מידי", כלומר: ההסתברות שניסוי אמתי יניב התפלגות כה מושלמת הוא קטן. לכן נראה שמנדל שיפץ את תוצאות ניסוייו או לא ביצע את ניסויו עד תומם.[דרוש מקור]


[[קטגוריה:גנטיקה]] [[קטגוריה:אורגניזם מודל]] [[קטגוריה:ניסוי]] [[קטגוריה:סטטיסטיקה]]