משתמש:Mayaof/מחלקות לטיפול בגברים אלימים במשפחה בשב"ס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול בגברים אלימים במשפחה בשירות בתי הסוהר, הוא מרכיב מתחום העבודה סוציאלית בשירות בתי הסוהר.

בשירות בתי הסוהר קיימות שלוש מחלקות לטיפול בגברים אלימים במשפחה. המחלקות קיימות בשלושה מחוזות. מחלקת "בית התקווה" הנמצאת בבית הסוהר חרמון באזור הצפון, מחלקת "קשת" בבית הסוהר רימונים באזור המרכז ומחלקה נוספת בבית הסוהר "דקל" באזור הדרום.

מבנה המחלקה הטיפולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלקות לטיפול בגברים אלימים במשפחה, בשירות בתי הסוהר, מונות עד 40 אסירים.

צוות המחלקה: מנהל מחלקה שהוא עובד סוציאלי, שני מטפלים עובדים סוציאליים, קצין חינוך ותשומות של רב ופסיכולוג יחידה.

אוכלוסיית הייעד: אסירים שפוטים אשר נהגו באלימות כלפי בני משפחתם הכוללת אלימות אינטימית, אלימות כלפי ילדים, הורים ובני משפחה נוספים (בהתאם לאבחון שהעבירה בוצעה על רקע מערכת היחסים המשפחתית). כמו כן אסירים על רקע רצח בני משפחה ורצח על רקע תרבותי (במגזר הערבי).

תפקיד מנהל מנהל המחלקה: מנהל המחלקה כפוף מנהלית למפקד ביס"ר ומקצועית לר"ת טו"ש. בכפוף לפקודת שב"ס למפקדי אגפים יהיה אחראי לאכיפת נוהלי בית הסוהר, נוהלי המחלקה, הפעלת סדר יום, משטר ומשמעת במחלקה, ניהול אסירים תוך שמירה על זכויות וחובות האסיר. תפקיד מנהל מחלקה נושא שני חלקים עיקריים ניהול מחלקה בהיבט הטיפולי הטיפולי הכולל טיפול פרטני וקבוצתי בחלק מהמטופלים במחלק, הובלת וקביעת דרכי טיפול, התווית מדיניות טיפולית והדרכת הצוות הטיפולי והשני, ניהול מחלקה במרכיבי ביטחון וניהול אסירים.

תפיסת הטיפול על פי המודל הקהילתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול במחלקות הטיפוליות מושתת על מודל קהילתי, המאפשר אימון ביחסים בין אישיים ורכישת מיומנויות תקשורת במרחב השונה מזה המוכר לאסירים משהותם באגפי הכליאה. בחיי הקהילה המשותפים, המטופל לומד באמצעות קבוצת השווים את מאפייני בעייתו ומתרגל באמצעות תפקידים בקהילה עזרה הדדית, אמון, התמודדות במסגרת עם כללים ברורים, גבולות, ניהול עצמי, היררכיה וקבלת סמכות. בנוסף, באמצעות חברי הקהילה וגורמי הטיפול במחלקה, המטופל מזהה את הדפוסים התורמים להתנהגותו האלימה ומתרגל מיומנויות אישיות ובין אישיות על מנת לשנות דפוסים אלו. כמו כן, הטיפול במחלקות מאפשר למטופל למידה על דפוסי ההתנהגות שלו, חשיפה עצמית של חוויות חיים, התפתחות אישית וצמיחה נפשית. כל אלו הבאים לידי ביטוי במישור התנהגותי, קוגניטיבי, רגשי ובינאישי.

מטרת הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מתן טיפול סוציאלי וכלים, בהתאם לצרכיו ויכולותיו תוך בדיקת מוטיבציה לשינוי.
  2. הפסקת ההתנהגות האלימה ואימוץ אורך חיים מכבד.
  3. צמצום נזקי המאסר וניצול תקופת המאסר לקידום האסיר וחשיפתו לתהליכי שינוי קוגניטיביים, רגשיים ותפקודיים
  4. עזרה למטופל לקראת השתלבותו במשפחה ובקהילה לאחר שחרורו ממאסר באמצעות הסתגלות לסגנון חיים מיטיב.

דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המענה הטיפולי הוא פרטני, קבוצתי וקהילתי. מחלקה לטיפול באלימות במשפחה רואה לנגד עיניה את טובת המטופל, הקורבנות וכלל בני המשפחה. במסגרת התהליך הטיפולי מושם דגש על:

  • העלאת המודעות לדפוסים האלימים של המטופל ולמצבי סיכון התורמים להתפרצות של התנהגות אלימה.
  • הבנת תהליך ההתפרצות האלימה הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה הרגשית ( המניעים לעבירה).
  • פיתוח וטיפוח יכולת אמפתית.
  • רכישת מיומנויות אישיות ובין אישיות הכוללות בין היתר תקשורת בינאישית מקדמת, שינוי דפוסי חשיבה, שיום רגשות, תקשורת אסרטיבית, זיהוי סימנים מקדימים, התמודדות בזמן הסלמה ועוד.

המענה הטיפולי לאסירים השפוטים בגין אלימות במשפחה על רקע תרבותי כולל גם:

  • פיתוח תובנות לגבי המתח בין הזהות האישית לבין הזהות הקולקטיביסטית. 
  • פיתוח תובנה לעמדות תרבותיות תוך התייחסות לרגשות השייכות, גאווה, סליחה ונקמה.