משתמש:Naama.kan
ראובן קשאני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגיל צעיר היה מעורב בעשייה ציבורית, חברתית וחינוכית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראובן קשאני נולד בהראת באפגניסטאן, כ"ו ניסן תרפ"ו (10.4.1926) לאביו יעקב קשאני ולאמו רבקה בת יוסף סימן טוב. כשהיה בן 9 עזבה משפחתו את אפגניסטאן בדרכה לירושלים, המסע ארך 6 חודשים דרך הודו, עיראק ודמשק. לירושלים הגיעו בשבעה באדר ב' בשנת תרצ"ה (1935).
ב- 1950 נישא ראובן קשאני למיכל לבית אהרונוב, ולהם 4 בנות, 10 נכדים ו-11 נינים.
פעילות ציבורית, חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1943 יסד ועמד בראש ארגון הנוער האפגני "אגודת צעירי אפגניסטן"- אצ"א, לחינוך ואירגון העולים שכלל שיעורי ערב לנשים והרצאות לבני הנוער.
בגיל 17 הצטרף כלוחם וכחבר בתנועת המחתרת אצ"ל (אירגון צבאי לאומי). במקביל עבד לפרנסתו במפעל יהלומים שם נעצר ע"י הבולשת הבריטית ולאחר עשרה ימי חקירה שוחרר.
לאחר הקמת מדינת ישראל ופירוק האצ"ל התגייס לצה"ל. עם שחרורו הצטרף לצוות עובדי בניני האומה בירושלים, גייס תרומות להקמת המוסד ולתערוכת "כיבוש השממה". אח"כ גייס תרומות למפעל "קרן ילדינו"- להצלת ילדי ישראל מהמיסיון. בהמשך עבד בקופ"ח לאומית, שימש מנהל לשכת המס והסנטוריום, כיהן כחבר הנהלת קופ"ח, חבר במרכז קופ"ח לאומית ובוועד הפועל של הסתדרות העובדים הלאומית- הע"ל.
היה פעיל בתנועת החירות וחבר ההנהלה בירושלים ושימש כציר בוועידות תנועת החירות ולאחר מכן ב"מרכז החופשי". פעל בהנהלת ועד העדה הספרדית בירושלים, בין היתר, לשיקום בתי הכנסת ע"ש ריב"ז ולשיקום הר הזיתים. שימש חבר בפדרציה הספרדית העולמית ובקונגרס היהודי העולמי.
כיהן כמנכ"ל ביה"ח משגב לדך בירושלים במשך 26 שנה.
פעילות ספרותית ועיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך כל השנים עסק גם בעבודה עיתונאית וספרותית, בעיקר עסק בקורות יהדות אפגניסטן, פרס ובוכרה ובשבטי ישראל בארצות המזרח ,בתחום ההיסטורי והפולקלורי ובמנהגי חגים בעדות בישראל.
פרסם מאמרים ורשימות בעתונים, בשבועונים ובירחונים :"הארץ", "ידיעות אחרונות"; "מעריב" , "רבעון שבט ועם" (בהוצאת הפדרציה העולמית הספרדית); "במערכה" (בטאון הציבור הספרדי); בעתון היומי "חרות", "מחברת - בטאון כל ישראל חברים"; "חזית העובד הלאומי", "בתפוצות הגולה"; "מחניים"; "פאלק און ציון"; "אריאל" ; "גשר"; "קול סיני"; "היום", "ג'ואיש כרוניקל" בלונדון; "ג'ואיש אפיירס" בדרום אפריקה; "עולם חדש" בארצות הברית; "היינט" באורוגוואי.
כתב 70 ספרים וספרונים על קהילות ישראל, המורשת היהודית ומנהגי העדות. פעל להכרת הספרות היהודית- פרסית כזרם רביעי לצד האידיש הלדינו והערבית. ערך ביטאונים וכתבי יד שונים, בהם הדו-שנתון "משואה" למורשת יהדות אפגניסטן. פעל להצלת המורשת המוסיקלית של העדה שהונצחה ע"י האוניברסיטה העברית, מכון רננות ומכון פרטי לחקר יהדות אפגניסטן.
קיים תערוכות תמונות של יהודי אפגניסטן בארץ ובפינלנד. ערך סרט תיעודי על מנהגי חתונה באפגניסטן עבור הטלוויזיה הישראלית. הקים קרן מלגות לבני העדה האפגנית בשם אפ"ק.
נבחר לכהן כיו"ר ועד העדה הספרדית ונשיא העדה האפגנית. התארח במכון ללימודים מתקדמים ביארינטון- אוקספורד- אנגליה. קיבל את פרס "יצחק בן צבי" מטעם המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלות. עירית ירושלים העניקה לו את התואר "יקיר ירושלים".