משתמש:Urbanwabisabi/טנשין שודן קאטורי שינטו ריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טנשין שודן קטורי שינטו ריו (תבנית:Nihongo (天真正伝香取神道流) [notes 1] היא בין אמנויות הלחימה היפניות העתיקות ביותר. השיטה נוסדה בידי איאזאסה איאנאנו, שחי ליד מקדש קטורי (הממוקם בעיר סווארה במחוז צ' יבה, יפן). בית הספר עצמו טוען ששנת היווסדו היא 1477, אבל כמה חוקרים טוענים ששנת 1480 יותר מדויקת מבחינה היסטורית.[1][notes 2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגבשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איאזאסה איאנאנו (飯篠 長威斎 家直 c.1387 – c.1488) היה סיף ומומחה חניתות נודע.

איאזאסה נולד בכפר איאזאסה במחוז שימושה. בצעירותו, איאזאסה עבר להתגורר בקרבת מקדש קאטורי המפורסם, מקדש שינטו מוכר הממקום מזרחית לטוקיו, במה שמוגדר כיום כמחוז צ'יבה. מקדש קטורי נודע  כמוקד אומנויות לחימה יפני; קאמי המקדש, פוטסונושי (פוטסונושי נו קאמי 経津主神) נחשב כאל החרב במיתולוגיה היפנית.

לאחר שהתמחה בחרב, איאזאסה עבר לקיוטו, שם, על פי רוב המקורות, הועסק  בידי השוגון השמיני מורומאצ'י אשיקאגה יושימאסה (1436-1490), שנחשב כחסיד של אומנויות לחימה. איאזאסה נודע בהמשך תחת השם יאשימרו נו קאמי (מושל מחוז יאשימרו). בהמשך חייו, איאזאסה הפך לנזיר בודהיסטי והיה ידוע בתור צ'ואי-סאי (סאי היא סיומת שאנשי חרב רבים בחרו לעצמם בתקופה).

כאשר צ'ואי-סאי חזר הביתה, הוא הציע תפילות לאלים של שני מקדשים - קטורי וקשימה, השני הממוקם במחוז איבארקה, ומושך עד היום מתאמני קנדו מרחבי העולם. צ'ואי-סאי התמחה במוסו ג'יקידן ריו יאוואראגי והיה ראש בית הספר השביעי בהיסטוריה.[דרוש מקור] [notes 3]

האגדה מספרת שבגיל 60 צ'ואי-סאי בילה 1000 ימים במקדש קאטורי והתאמן באומנויות לחימה יומם וליל, כשלפתע קאמי המקדש, פוטסונושי (経津), הופיע לו בחלומו, והעניק לו את סודות הלחימה תחת מגילה הנקראת מוקורוקו הייהו נו שינשו. בהשראת הקאמי, צ'ואי-סאי קרא לשיטה שלו קטורי שינטו ריו או "בית הספר של דרך גן העדן של אל הקטורי, המועברת בדיוק".

אגדה זו טיפוסית לבתי ספר לאומנויות לחימה עתיקות. המייסדים לעתים קרובות נוטים לייחס את הידע שלהם להורשה אלוהית קסומה של אלי שינטו, אלים בודהיסטים, דמויות היסטוריות אגדיות כמו מינאמוטו נו יושיטסונה, או  יצורים על-טבעיים כגון טנגו, גובלינים יפנים שבדרך כלל מתוארים עם אף אדום ארוך.

ראשי השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Iizasa Yamashiro-no-Kami (later Iga-no-Kami) Ienao Choisai, died April 15, 1488 
  2. Iizasa Wakasa-no-Kami Morichika
  3. Iizasa Wakasa-no-Kami Morinobu
  4. Iizasa Yamashiro-no-Kami Moritsuna 
  5. Iizasa Saemon-no-Jo Morihide
  6. Iizasa Oi-no-Kami Morishige
  7. Iizasa Shuri-no-Suke Morinobu 
  8. Iizasa Shuri-no-Suke Morinaga 
  9. Iizasa Shuri-no-Suke Morihisa 
  10. Iizasa Shuri-no-Suke Morisada 
  11. Iizasa Shuri-no-Suke Morishige 
  12. Iizasa Shuri-no-Suke Moritsugu 
  13. Iizasa Shuri-no-Suke Morikiyo 
  14. Iizasa Shuri-no-Suke Nagateru 
  15. Iizasa Shuri-no-Suke Moriteru 
  16. Iizasa Shuri-no-Suke Morishige (Kan-Rikusai), died July 11, 1853, at 78 years of age 
  17. Iizasa Shuri-no-Suke Morifusa, died January 4, 1854, at 51 years of age 
  18. Iizasa Shuri-no-Suke Morisada, participated in the Mito Rebellion against the shogunate, died June 2, 1896, at 56 years of age 
  19. Iizasa Shuri-no-Suke Kinjiro, died in 1943 
  20. Iizasa Shuri-no-Suke Yasusada (current) 

ב1896, הסוקה ה18 נפטר בלי יורש זכר. שיהאן יאמאגוצ'י איקאן ניהל את בית הספר עד מותו במרץ 14, 1917. עד שאיזאסה קינג'ירו התחתן והצטרף לבית, השיהאן הבאים ניהלו את בית הספר:

  • Tamai Kisaburo
  • Shiina Ichizo 
  • Ito Tanekichi 
  • Kuboki Sazaemon 
  • Isobe Kohei
  • Motomiya (Hongu) Toranosuke 
  • Hayashi Yazaemon (1882-1964) 
  • Kamagata Minosuke

בית הספר בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנשין שודן קטורי שינטו ריו הוא אב לאמנויות לחימה יפניות רבות.

בשל כך ב-1960, הוא היה לבית הספר הראשון לאומנויות לחימה שהוקר כאתר מורשת בידי רשויות יפן.[2] בית הספר טוען שמעולם לא תמך במחוז או פלג בהיסטוריה של יפן. עובדה זו אפשרה לבית הספר לשמור על עצמאותו ועל היושרה שלו.

השיטה התפרסמה במערב אודות המחקר הנרחב של דון פ. דרגר (1922–1982) שהיה גם למערבי הראשון שהתקבל לשיטה.

ראש השיטה הנוכחי הוא יאשוסאדה איאזאסה (飯篠 修理亮 快貞 Iizasa Shūri-no-suke Yasusada). מסיבות בריאותיות הוא אינו מלמד את השיטה של משפחתו ובמקומו מונה לתפקיד הנציג ריסוקה אוטאקה שבבעלותו דוג'ו פרטי בקירבה (העיר נאריטה, צ' יבה).

איאזאסה פיתח שיטה ייחודית כדי להבטיח שלוחמים יוכלו לתרגל ללא פגיעה רצינית ועדיין לשמור על 'ריאאי' (riai, שלמות של עיקרון), ומציאות לחימתית. אימוני הנשק נעשים בצורה של קאטה (תרגילים מוכתבים מראש) של שני יריבים, אחד מבצע את תפקיד התוקף (אוקה) והשני את תפקיד הנתקף (קירי קומי). ההתקפות בקאטה לרוב מסומנות על החרב ונראות לצופה חיצוני כחסימות. בכך, ניתן לתרגל בעצימות מלאה בלי לפגוע במתרגל. 

ייחודו של קטורי שינטו ריו ניכר עד היום באחיזת הנשק, העמידה, תנועת הרגליים ותנועות הגוף אשר נובעים מהעובדה שלוחמי התקופה בה השיטה נוצרה עטו יורואי (שריון) במשקל של כ-35 ק " ג, ונהגו להילחם בשטח מחוספס. גורמים אלה נוטים לקרקע את רגליי התוקף ולהאט אותו במידה ניכרת. השיטה מנצלת ומפנה את מתקפותיה לרוב אל ה'סוקי' (פתחים) של השריון של התקופה. בעיקר באזורים כמו: תחת הזרועות; בירכיים; השטח בין הקאבוטו (קסדה) והדו (החזה מגן) ואזור הצוואר. 

תכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטורי שינטו ריו היא שיטה רחבה מאד המכילה שימוש בכלים רבים, בניגוד לשיטות מודרניות כגון קנדו או איאיידו, אשר מתרכזות בתחום מסויים של עבודה.

הדגש העיקרי של בית הספר הוא קן ג'וטצו (טכניקות חרב). מגוון רחב של כלי נשק אחרים נלמדים במסגרת תכנית הלימודים, אך החרב נשארת מרכז הלימודים.

עיקר תוכנית הלימודים כוללת:[3]

אמנויות צורות
אומנות החרב

(tachijutsu)

טכניקות לחימה בחרב (קן ג'וטצו)


 4 צורות: תבנית:Nihongo (表之太刀, Omote לא Tachi)
5 צורות: תבנית:Nihongo (五教之太刀, Gogyō לא Tachi)
3 צורות: תבנית:Nihongo (極意七条之太刀, Gokui Shichijo לא Tachi)
טכניקות שליפה (באטו ג'וטצו) 6 צורות: תבנית:Nihongo (表之居合, Omote לא-התע " א)
5 צורות: תבנית:Nihongo (立合抜刀術, Tachiai Battōjutsu)
5 צורות: תבנית:Nihongo (極意之居合, Gokui לא התעשייה האווירית)
שתי חרבות

(両刀術 ryōtōjutsu)

4 צורות: תבנית:Nihongo (両刀, Ryōtō)
חרב קצרה (kodachi) 3 צורות: תבנית:Nihongo (極意之小太刀, Gokui לא Kodachi)
אומנות המקל הארוך (bōjutsu) 6 צורות: תבנית:Nihongo (表之棒, Omote לא Bō)
6 צורות: תבנית:Nihongo (五教之棒, Gogyō לא Bō)
אומנות הנאגינאטה (naginatajutsu) 4 צורות: תבנית:Nihongo (表之長刀, Omote לא Naginata)
3 צורות: תבנית:Nihongo (極意七条之長刀, Gokui Shichijo לא Naginata)
אמנות החנית (sōjutsu) 6 צורות: תבנית:Nihongo (表之槍, Omote לא יארי)
2 צורות: תבנית:Nihongo (Hiden לא יארי)
אומנות השוריקן (shurikenjutsu) 7 צורות: תבנית:Nihongo (表之手裏剣, Omote לא שוריקן)
8 צורות: תבנית:Nihongo (五教之手裏剣, Gogyō לא שוריקן)
9 צורות: תבנית:Nihongo (極意之手裏剣, Gokui לא שוריקן)
ג'ו ג'וטצו 36 צורות: תבנית:Nihongo (極意之柔術, Gokui לא Jūjutsu)

הגוגיו והגוקיו נלמדים רק אחרי שנים רבות של תרגול.

תחומים אחרים, יותר מתקדמים של לימוד בבית הספר כוללים:

  • שינובי (איסוף מודיעין וניתוח)
  • צ'יקוג'וג'וטצו (תורת מיגון מבצר)
  • גונבאי-הייהו (אסטרטגיה וטקטיקה)
  • טנמון צ'יריגאקו (אסטרולוגיה סינית וניבוי עתידות)
  • אין-יו קיגאקו (פילוסופיות ומיסטיקה הנגזרים ממיקיו, במיוחד השינגון בודהיזם)

קפאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית, לפני תחילת האימון בשיטה, כל תלמיד פוטנציאלי היה מחויב לחתום אמונים לבית הספר. נהוג היה לבצע קפאן (שבועת דם) תחת הקישו או הקישומון (ההתחייבות או החוזה). החבר היה צריך לחתום את שמו על המסמך בדם. החותם היה חותך את האצבע או לפעמים את החלק הפנימי של הזרוע, וחותם על ההתחייבות הבאה:[4]

בהצטרפותי כחבר לטנשין שודן קטורי שינטו ריו, אשר הועברה על-ידי האלוהות הגדולה של מקדש קטורי, אני בזאת מאשר את ההתחייבות הזאת:

  1. אני לא אדון או אדגים את הפרטים של בית הספר למי שאינו חבר או אף עם חברים, אפילו אם הם קרובי משפחה;
  2. אני לא אזום קרבות, או אנצל לרעה את האומנות נגד אחרים;
  3. אני לעולם לא לעסוק בכל סוג של משחק הימורים ולא אפנה לעיסוקים לא מכובדים.
  4. אני לא אצליב חרבות עם תלמידים של אומנויות לחימה אחרות ללא אישור.

בזאת אני מתחייב לדבוק בחוזקה בכל אחד מהסעיפים לעיל. במידה ואפר אחד הסעיפים, אקבל את העונש של אלוהות גדולה של קטורי והישות הגדולה מארישיטן. הריני נשבע ומצמיד את חותם הדם שלי לשבועה זו לאלוהויות גדולות אלו.

מארישיטן הוא הברהמן המקורי של דמותה של קרישנה. בכתבים מיתיים בודהיסטים עתיקים מסין, היא הפכה למלכה האלוהית שחיה באחד הכוכבים בדובה הגדולה. היא לרוב מתוארת עם שמונה זרועות, שתיים מהן הן הסמלים של השמש והירח.

רוב הזרמים של טנשין שודן קטורי שינטו ריו, מלבד זה של ריסוקה אוטאקה, לא מחייבים קפאן. עם זאת, ריסוקה אוטאקה מקפיד על ביצוע השבועה עבור כל המועמדים המבקשים כניסה לתוך בית הספר שלו על מנת לשמר את הסודיות ואת היושרה של של תורתו. אף על פי כן, תלמידים שלו בסניפים מחו"ל לרוב מקבלים הדרכה מקומית עד מגיע הזמן בו הם מסוגלים לנסוע ליפן ולבצע את הקפאן או כאשר הזדמנויות נוספות מתעוררות כאשר מדריך בכיר עם סמכות לביצוע קפאן מבקר בדוג'ו. מצב כזה קרה ב-2007, ושוב ב-2009 כאשר קיושו שיגטושי, בנו הצעיר של ריסוקה אוטאקה, ערך סמינר פתוח באירופה ותלמידים ברמות מגוונות הוזמנו לבצע קפאן.

ענפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרם המרכזי של קטורי שינטו ריו מיוצג בידי משפחת אוטאקה בשינבוקאן דוג'ו שבנריטה. הם שומרים על יחסים הדוקים עם הסוקה, איאזאסה יסוסאדה. ענפים נוספים קיימים לצידו, חלקם התפצלו מהמרכזי עם קשרים משתנים עם השינבוקאן ומשפחת איאזאסה.

  • סוגינו דוג'ו - סוגינו יושיאו, ג'ודוקא שהחל אימוניו בקטורי שינטו ריו כשג'יגורו קאנו הזמין ארבעה שיהאן להדגים עבודת חרב בקודוקאן דוג'ו. הוא המשיך להתאמן תחת שיאינה איצ'יזו. רבים מתלמידיו לימדו קטורי מחוץ ליפן. בנו, סוגינו יוקיהירו, המשיך ללמד וזכה להוקרה מאיאיזאסה יאסוסאדה, כמייצג רשמי של השיטה (אביו לא זכה להוקרה זו).
  • האטאקיאמא גורו - תלמיד בכיר של סוגינו שפתח מספר מועדונים. אלו החלו לפעול עצמאית לאחר מותו.
  • סוגאוורה בודו -סוגאוורה טטסוטאקה ערך ופירסם את הספר The Deity and The Sword דרך ההוצאה לאור שלו. הוא זכה למנקיו קיושי (תעודת הוראה) ב1986, ולאחר מכן התפצל מהזרם המרכזי. כיום הוא מלמד קטורי שינטו ריו כחלק מהסיליבוס של שיטה רחבה אותה הוא מלמד.
  • נודה הא - נודה שינזן (1848-1917) החל להתאמן בקטורי שינטו ריו בשנת 1853 תחת יאמאדה נאומונה, נציג של שבט הדאטה. חברים רבים של שבט הדאטה התאמנו בקטורי שינטו ריו ופיתחו סגנון ייחודי להם. לאחר המוות של נאומונה ב1912, שינזן רשם את הנכד שלו, סייזן תחת יאמאגוצ'י קומאג'ירו, השיהאן הבכיר ביותר באי הגדול של יפן בתקופה. בעקבות המוות של יאמאגוצ'י וסבו, נודה סייזן המשיך להתאמן תחת מוטומיאה טוראנוסוקה. לאחר מות מוטומיאה, נודה למד עם האיאשי יאזמון, שהחל רפורמה וסטנדרטיזציה של הסיליבוס של האי המרכזי. נודה, שחש כי השיטה של יאזמון לא תואמת את זו של מורו, החל בשקט ללמד באופן פרטי וקרא לענף שלו נודה הא קאטורי שינטו ריו. נודה-הא שימר חלק מהקאטות שנאבדו ביבשת המרכזית.[5]
  • איצ'יגידו - שיאיגי מונינורי החל להתאמן בקטרי שינטו ריו תחת אביו, שהתאמן עם מוטומייה טוראנוסוקה, לפני שהתאמן רשמית בדוג'ו של אוטאקה ריסוקה במשך שלושים שנה. הוא משלב קטורי שינטו ריו כחלק מהסיליבוס של ארגון איצ'יגידו ושומר על קשר חזק עם משפחת איאזאסה.
  • יוסייקאן בודו - מוצ'יזוקי מינורו, ג'ודוקא מהקודוקאן שהתאמן לצידו של סוגינו יושיאו, שילב קטורי שינטו ריו בסיליבוס של יוסייקן בודו. בנו, מוצ'יזוקי הירו, מנהל היום את יוסייקן.

דרגות ועמדות ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הענפים השונים מכירים בדרגות ועמדות שונות. הדרגות המסורתיות הן גירסה של שיטת המנקיו.[6] סגנונות קובודו עתיקים, קדם רסטורציית מייג'י (הנקראים קוריו), לא עבדו עם שיטת הדן והקיו, שפותחה בסוף המאה ה19 בידי ג'יגורו קאנו. כנראה לקראת תקופת האדו (אזור 1600), החלו להטמיע בשיטות קוריו את שיטת הדירוג של מנקיו.

אוטאקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ranks[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיריגאמי (切紙, "מסופח נייר", מתייחס לכך שהתלמיד הושבע לשיטה)
  • מוקורוקו (目録, "רשימה/קטלוג", מציין שהתלמיד מכיר את כל הסיליבוס)
  • מנקיו (免許, "הסמכה, רישיון", התלמיד מוסמך להציג את השיטה)
  • גוקואי קיידן (極意皆伝, "לימוד מעמיק")

מינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שידושה (指導者, "מאמן"; תעודת הוראה מחוץ לשינבוקן דוג'ו)
  • שיהאן (師範, 'מורה'; מורה ראשי)

סוגינו והאטאקיאמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגינו והאטאקיאמה משלבים את שיטת הדן עם השיטה המסורתית.[7]

  • דן ראשון - קיריקאמי שודן
  • דן שני- קיריקאמי צ'ודן
  • דן שלישי - מוקורוקו שודן
  • דן רביעי - מוקורוקו צ'ודן
  • דן חמישי - מנקיו מוקורוקו
  • דן שישי - מנקיו צ'ודן
  • דן שביעי - מנקיו אוקודן
  • דן שמיני - מנקיו קיידן

סוגווארה בודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגווארה מעניק דרגות מוקורו ומנקיו. דוברי אנגלית קוראים למנקיו 'הסמכת קיושי' או 'מנקיו קיושי'

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Watatani, Kiyoshi (1967). Zusetsu Kobudōshi, Tokyo
  2. ^ http://www.city.narita.chiba.jp/DAT/p16_5.pdf
  3. ^ Otake, Risuke (2007). Katori Shinto-ryu: Warrior Tradition. Koryu Books. p 61. ISBN 978-1-890536-21-3
  4. ^ Ōtake, Risuke (2007). Katori Shinto-ryu: Warrior Tradition, Koryu Books. ISBN 978-1-890536-20-6 (A total revamp of The Deity and the Sword, combining all 3 volumes into one re-translated and edited book with additional material. However, with far fewer photographs per kata as compared to the original 3 volumes. Similarly, all the original English explanatory notes and guidelines relating to each of the kata have been removed.)
  5. ^ Amdur, Ellis (2002). Old School: Essays on Japanese Martial Traditions, Edgework
  6. ^ http://judoinfo.com/ranks/
  7. ^ http://www.katsujinken.nl/2012/04/02/het-gradensysteem/

המלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "notes", אך לא נמצא תג <references group="notes"/> מתאים.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Urbanwabisabi/טנשין_שודן_קאטורי_שינטו_ריו&oldid=35399696"