משתמש:YaelFerry/זיוה ליבליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זיוה ליבליך היא ציירת ישראלית, נולדה בשנת 1930 בתל אביב. למדה אמנות במדרשה למורים לאמנות בתל אביב. בתחילת דרכה האמנותית היה סגנון עבודתה של ליבליך אקספרסיבי, ולאחר מכן החלה לעסוק גם בצילום.

ביוגרפיה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיוה ליבליך נולדה בתל אביב. בזמן שירותה הצבאי למדה אמנות במדרשה למורים לציור בתל אביב. לאחר לימודיה שימשה כמורה בבתי ספר בעיר חולון. בעקבות מחלה הפסיקה את עיסוקה בהוראה. בשנת 1960 נסעה לאירופה. עם שובה בין השנים 1961-1962 למדה אמנות ב"מכון אבני".

עבודותיה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 עסקה ליבליך בציור אקספרסיבי[1]. יצירותיה מאותה עת עשו שימוש בטקסטורות מגוונות ובחומרים חדשים כחול ים[2]. יצירתה של מבני חול גיאומטריים-מופשטים,[3] ציורי אדמה מופשטים-חומריים שאבו השראה עקיפה מספריו של הפילוסוף גסטון בשלאר, "האדמה וחלון הרצון" ו"האדמה וחלון השלווה". בכל מקרה האדמה נתפסה ככח סקסואלי, פרימיטיבי ונצחי, סובסטנציה חומרית הבולעת כל צורה.[4] בשנת 1965 השתתפה בתערוכת הסתיו - אמנים ישראלים, במוזיאון תל אביב לאמנות - ביתן הלנה רובינשטיין.

במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה להתנסות בעבודותיה בשימוש בצילום. בעבודות אלו, שנקראו "פסלי הדפס", בולט הניסון לערער על תפיסת המרחב באמצעות מבנים גיאומטריים המשלבים תצלומים או הקרנות על בדים, עבודות דומות נעשו על ידי משה פרופס ורפי לביא.[5] בשנת 1973 השתתפה בתערוכה "ההדפס האמנותי בישראל כיום" במוזיאון תל אביב לאמנות, בה 72 אמנים הציגו 118 הדפסים בטכניקות שונות.

בשנת 1964 נמנתה על קבוצת אמני "תצפית", רבים ראו בה את המשכו הסגנוני של "המופשט הלירי". "תצפית" היוותה נקודת מפגש של אנשי הדור הוותיק עם הדור הצעיר בציור הישראלי. "תצפית" ראתה עצמה כקבוצה אידיאולוגית, ובמניפסט, שהוצא לרגל התערוכה הראשונה (שהיתה אף האחרונה), מכריזים חברי הקבוצה:

"...אנו מתנגדים לביטוי פלסטי, הבנוי על אימפרסיות חיצוניות, על מסחר בתודעה יהודית, ושימוש בסמלים, אשר איבדו את משמעותם זה כבר".[5]

בשנת 1965 נפתחה תערוכת היחיד של ליבליך בגלריה צ'מדינסקי, תל אביב. במאמר בעיתון הארץ, כתב יואב בראל על יצירותיה של ליבליך כי אמנם היא בנתיב המופשט הלירי בדומה לזריצקי ושטרייכמן אולם מול ההקרבה בדרך העיצוב יש שוני בתוכן הרגשי המועבר. ציורה של זיוה ליבליך תוקפני יותר, שכלתני יותר, ויש בו חד משמעיות שאינה מופיעה אצל אחרים. [6]

השכלה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמינר למורות ע"ש לוינסקי, תל אביב

1956 אדריכלות פנים

1959 קורס רישום, אגודת האמנים והפסלים בישראל, תל אביב-יפו

1962-1961 המכון לאמנות ע"ש אבני, תל אביב-יפו

תערוכות יחיד:[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיוה ליבליך - תערוכת יחיד, הגלריה לאמנות ע''ש צ'מירינסקי, תל-אביב, 1965.

קישורים חיצוניים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית אגוזי

מוזיאון חיפה

אתר הספרייה הלאומית

העולם הזה גליון 2155 מתאריך 20 בדצמבר 1978

נשים יוצרות בישראל, 1970-1920, (עורכת: רות מרכוס), סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיוה ליבליך באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
  2. ^ גדעון עפרת, המחסן של עפרת האמריקניזציה של האמנות הישראלית, פברואר 7, 2015, באתר המחסן של עפרת, ‏פברואר 2015
  3. ^ גדעון עפרת, המחסן של עפרת, אגדת סתיו, יולי 15, 2015, באתר המחסן של עפרת, ‏יולי 2015
  4. ^ גדעון עפרת, המחסן של עפרת, אהרון כהנא: מונוגרפיה (ז), ינואר 22, 2011, באתר המחסן של עפרת, ‏ינואר, 2011
  5. ^ 1 2 דורית לויטה, גדעון עפרת. ערך והקדים מבוא בנימין תמוז, סיפורה של אמנות ישראל: מימי "בצלאל" ב-1906 ועד ימינו / דורית לויטה, גדעון עפרת. ערך והקדים מבוא בנימין תמוז, 1980 (עמוד 260), גבעתיים: מסדה, 1980
  6. ^ יואב בראל, בין פיכחון לתמימות: על אמנות הפלסטית בשנות ה-60 בתל אביב, מוזיאון תל אביב, 2004