מוזיאון תל אביב לאמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°04′38″N 34°47′13″E / 32.07722°N 34.78694°E / 32.07722; 34.78694

מוזיאון תל אביב לאמנות
TelAvivMuesum.gif
מוזיאון תל אביב לאומנות
פרטים
סוג מוזיאון לאמנות ולעיצוב
אדריכל דן איתן ויצחק ישר
שנת פתיחה 1932
כתובת שד' שאול המלך 27, תל אביב-יפו
אוצר ראשי סוזן לנדאו
http://www.tamuseum.com/he/default.aspx
הסמליל הישן של המוזיאון
האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות
מראה כללי בתצוגת קבע של אמנות בת זמננו, 12/07
חזית בניין המוזיאון עם רחבת המוזיאון (שתוכננה בניפרד על ידי האדריכל יעקב רכטר)

מוזיאון תל אביב לאמנות נוסד בשנת 1932. הוא נחשב לאחד ממוזיאוני האמנות הגדולים והחשובים בישראל, ויש בו מחלקות לאמנות ישראלית, לאמנות מודרנית, לאמנות עכשווית, לצילום, לרישום, להדפסים, לעיצוב, לאדריכלות ולאמנות מהמאה ה-16 עד המאה ה-19. נוסף על כל אלה, במוזיאון גן פסלים ואגף נוער קטן.

בבית המוזיאון המקורי, "בית דיזנגוף", נערכה בשנת 1948 הכרזת העצמאות של ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון תל אביב לאמנות נוסד בשנת 1932 והחל לפעול ב"בית דיזנגוף", ביתו של ראש עיריית תל אביב הראשון מאיר דיזנגוף שבשדרות רוטשילד. לצדו מינה דיזנגוף "ועד מייעץ" שבו היו חברים ראובן רובין, אריה אלואיל, בתיה לישנסקי וחיים גליקסברג. את חזונו הציג דיזנגוף בנאום שנשא:

"כשתל אביב קיבלה פיקדון של עיר בנויה עם סיכויים לקריה גדולה ייחודית, עם נטייה להיות מרכז היהדות המודרנית של הארץ ושל התפוצות, החילונו להרגיש את הצורך בפיתוח היופי וכל האמנויות התלויות בו. הוברר לנו שאי-אפשר לבנות בתים, לסלול רחובות ולשכלל עיר מבלי שנדאג לאסתטיקה ולהרמוניה, ומבלי לפתח בתוך האוכלוסייה את הטעם הטוב לכל יצירת אנוש. תחת לחץ ההשקפה הזו נוסד מוזיאון תל אביב".‏[1]

המוזיאון הציג יצירות של אמנים מקומיים וזרים והיה למרכז תרבות פעיל בעיר הצעירה. במבנה זה הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל ב-14 במאי 1948.

הצלחתו של מוזיאון תל אביב בבית דיזנגוף והתרחבות אוספיו חייבו הקמת משכן-קבע בעל חללי תצוגה גדולים יותר. בשנת 1959 נחנך ביתן הלנה רובינשטיין בשדרות תרס"ט. בשנת 1971 נחנך המבנה המרכזי בשדרות שאול המלך והמוזיאון התפרס בשני המבנים.

בשנת 1938 הוקמה ספריית האמנות של המוזיאון ובה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי-עת וכ-7,000 צילומים. הספרייה פועלת במבנה המרכזי של המוזיאון. לצד המבנה פועל גם גן פסלים, ובשנים האחרונות הורחבו שטחי התצוגה במוזיאון והוצגו גלריות חדשות באגף חדש שבצדו המערבי.

התרחבות המוזיאון הביאה להתפתחות פעילותו, לעלייה ברמתן ובהיקפן של תערוכותיו ולפעילות תרבותית מקיפה, הכוללת אירועי מוזיקה קלאסית, ג'אז, קולנוע, סדרות הרצאות, הצגות ילדים ועוד.

מבני המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון שוכן במספר מבנים: המבנה המרכזי והאגף החדש ברחוב שאול המלך, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו בצמוד לתיאטרון הבימה ומרכז מאירהוף לחינוך לאמנות ברחוב דיזנגוף.

המבנה המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 השלים מנהל המוזיאון, ד"ר חיים גמזו, את הקמת המבנה המרכזי של המוזיאון בשדרות שאול המלך, בסמוך לספריית בית אריאלה ולבית המשפט המחוזי בתל אביב. את המבנה תיכנן האדריכל דן איתן בסגנון ברוטליזם. על תכנון המבנה זכו יצחק ישר ודן איתן בפרס רכטר.

האגף החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה באירוע פתיחת התערוכות באגף החדש, 1 בנובמבר 2011. הפסל המרכז החדר הוא כבשי הנגב

ב-2002 החלה תחרות לתכנון אגף חדש למוזיאון בצידו המערבי של המוזיאון ובצמוד אל גן הפסלים, שישמש גם כמבנה כניסה חדש. בתחרות עיצוב לאגף החדש זכה פרסטון סקוט כהן, עלות בנייתו של האגף החדש תהיה 45 מיליון דולר. תרומות רבות גויסו למטרה זו, המשמעותית ביותר הייתה תרומתם של סמי עופר ורעייתו, בסך 20 מיליון ש"ח. עופר התנה את תרומתו בקריאת המוזיאון על שמו ועל שם רעייתו. עקב התנגדות ציבורית רחבה לשינוי שמו של המוזיאון, ביטל עופר את תרומתו וגיוס הכספים נמשך. בפברואר 2007 פורסם כי זוג התורמים פול והרטה עמיר תרמו 10 מיליון דולר עבור הקמת האגף החדש.‏[2][3] באוקטובר 2011 נחנך האגף החדש, שבו חלל מרכזי המכונה מפל אור וסביבו עשרה אולמות תצוגה המכפילים את שטח התצוגה של המוזיאון.‏[4] הבניין נפתח ב-2 בנובמבר 2011. את החלק האומנותי בטקס ביצע הפרויקט הישראלי TYP, והופעתם כללה קטעי וידאו ארט שהוקרנו על המבנה כולו.‏[5] עלותו של הפרויקט הסתכמה בכ - 225 מיליון ש"ח. עיקרה של העלות (140 מיליון ש"ח) מומנה מתרומות ויתרתה (85 מיליון ש"ח) מומנה על ידי עיריית ת"א.

המבנה כולל חמישה מפלסים, אך נבנה בכוונה במראה שטוח מבחוץ באופן המשתלב באפור הבטון האורבני של אזור המוזיאון. החצר הפנימית המרכזית, מכניסה ביום תאורה טבעית מתקרה שקופה, המאירה מסביבה קירות לבנים, כאילו נופלים בתנועה סיבובית לכל עומק המוזיאון, ויוצרים דימוי של מפל אור. בשעות החשיכה התאורה המלאכותית יוצרת אפקט אחר דומה. סביב המפל זורמת תנועה המבקרים במוזיאון והוא כעין ציר מרכזי המחבר ומקשר בין כל חללי התצוגה‏[6].

בבניין החדש מעותד לקום הארכיון הישראלי לאדריכלות בשנת 2013, מוזיאון לצילום ואומנויות פלסטיות. ‏[7]

שלוחות המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביתן הלנה רובינשטיין שנחנך ב-1959 בצמוד לתיאטרון הבימה והיכל התרבות משמש כיום כביתן נפרד בן ארבע קומות לאמנות בת-זמננו. לביתן אוצרת ראשית עצמאית, הגב' אלן גינתון אשתו של האמן דוד גינתון, שפועלת לקידומם של אמנים עכשוויים צעירים רבים בשדה האמנות העכשווית בישראל. כרטיס הכניסה למוזיאון תל אביב מאפשר כניסה גם לביתן זה.

רשימת מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
ידיעות אחרונות שכונת מונטיפיורי נתיבי איילון תחנת הרכבת תל אביב השלום גשר עזריאלי דרך בגין רחוב דובנוב רחוב אבן גבירול קרית מאיר מכון תל אביב לחזנות התיאטרון הקאמרי המשכן לאמנויות הבמה ספריית בית אריאלה מוזיאון תל אביב לאמנות היכל המשפט רחוב ויצמן בית החולים איכילוב בית שלום עליכם בית אסיה בית אמריקה מגדל אמות השקעות בית הדר דפנה שדרות שאול המלך בית העיתונאים על שם סוקולוב מגדל הקריה בית אמות משפט לונדון מיניסטורס גינת דובנוב בית אירופה בית ציוני אמריקה מגדל דניאל פריש מגדל מרגנית מגדלי עזריאלי מגדל המטכ"ל הקריה שרונה רחוב קפלן בית הסופר מגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. בית ידיעות אחרונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצוטט בספרו של דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, עמ' 6.
  2. ^ חיים הנדוורקר, היפרבולות בין מלבנים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2007
  3. ^ חיים הנדוורקר, עוד ידברו על הבניין הזה, באתר הארץ, 9 במרץ 2007
  4. ^ דניאל ראוכוורגר, מוזיאון ת"א השיק את האגף החדש, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
  5. ^ The Young Professionals (TYP) - LIVE @ Museum of art Tel-aviv video, באתר NME
  6. ^ מוזיאון תל אביב, אתר מפה
  7. ^ נועם דביר, ותזרח השמש: הצצה ראשונה לאגף החדש של מוזיאון תל אביב, באתר הארץ, 12 באפריל 2011