רפי לביא
| רפי לביא | |
|---|---|
 רפי לביא (2003) |
|
| תאריך לידה | 1937 |
| מקום לידה | רמת גן |
| תאריך פטירה | 7 במאי 2007 |
| תחום יצירה | ציור, צילום |
| הושפע על ידי | אריה ארוך, אביבה אורי |
רפי לביא (1937 - 7 במאי 2007) היה אמן, צייר, צלם, מורה לאמנות, מבקר תקליטורים של מוזיקה קלאסית ומבקר אמנות במקומון "העיר".
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
רפי לביא נולד ברמת גן למשפחת לוי בעלת רשת בתי-הקפה "עטרה". הוא היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד.
הוא החל להציג בראשית שנות הששים את יצירותיו, שסגנונן מעיד על זיקתו לתמונותיהם של אריה ארוך ואביבה אורי. לציוריו אופייניים שרבוטים בעיפרון, בדרך כלל על פני רקע ורוד. הוא התבלט כמורה וכמחנך של דור אמנים צעירים במסגרת עבודתו במדרשה למורים לאמנות[1] ב-1966 ייסד את קבוצת "עשר פלוס".
רפי לביא יצר בראשית שנות השישים ציורים המבוססים על שרבוט ספונטאני, בהשפעת אביבה אורי. באמצע העשור הופיעו בציוריו דימויים שסגנונם שאול הן מעולם ציורי הילדים, הן מן הגראפיטי והן מן הקומיקס.
למרות שהוזמן להציג בתערוכות "אופקים חדשים", היתה ביצירתו כבר מראשית שנות השישים קריאת תיגר על הליריות המעודנת והמפויטת של ציורי אמני הקבוצה. בשנים האחרונות של העשור החל רפי לביא להדביק לציוריו צילומים, רפרודוקציות וכרזות. הוא העמיד ביצירה אחת רמות אסתטיקה שונות (קיטש, גרפיקה שימושית, רישום ילדותי, רטוריקה חזותית פוליטית). הוא הפך את הבנאלי לאמנות וטיפח את האסתטיקה של הסתמי.
לביא הקים את קבוצת "עשר פלוס", שארגנה תערוכות שונות ששיקפו את מגוון ההשפעות האמנותיות בשנות השישים והשבעים. באותה תקופה התנסה לביא ביצירת סרטים ניסיוניים במסרטת 8 מ"מ בסגנון אותו כינה "אבסטרקט לירי-קינטי"[2]. בעבודות אלו חקר את היחס בין הדימוי לבין קליטת המשמעות באופן דומה לאמנות המושגית. בסרט "גרניום" (1974), הציג לביא שיטוט מתועד בעיר תל אביב. הסרט עבר מניפולציות טכניות שונות כגון מריחת האמולסיה באקונומיקה, חשיפת יתר של סרט הצילום ועוד. גם פס הקול של הסרט משופע מניפולציות קולאז'יסטיות. לביא בוחר "להצמיד קטע של כינור של פגניני לתמונה דהויה עד כדי הפשטה של רחוב יונה הנביא (שבו התגורר). תנועת ההליכה של המצלמה, הנעשית יותר ויותר נמרצת, וטשטוש הפרטים גורמים למטמורפוזה של הרחוב" [3]. בהמשך מתחלפת המוזיקה בשיחה שבה מספר המוזיקאי ג'ון קייג' שלושה סיפורים. בהמשך הסרט צירף לביא הקלטה מן הרדיו ובה הוא מתאר את אנדרטת השואה של יגאל תומרקין אשר מוצבת בכיכר רבין, פסל של אילנה גור, ופסל רחוב נוסף [4].
בתערוכה "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית", שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 1986, באצירתה של שרה בריטברג-סמל, ניסחה ברייטברג-סמל את סגנון "דלות החומר" הישראלי, כשלביא משמש כמודל העיקרי של סגנון זה.
במשך השנים הפך לביא לאחד המשפיעים העיקריים על הציור הישראלי בן זמנו; במשך 35 שנים היה מורה סמכותי במדרשה למורים ברמת השרון, וחנך דורות של אמנים. בין תלמידיו הנודעים האמן יאיר גרבוז, דגנית ברסט, מיכל נאמן, תמר גטר ואחרים.
בשנת 1999, עם יציאתו של לביא לגמלאות מהוראה במדרשה לאמנות במכללת בית ברל, יצא לאור גיליון של כתב העת "המדרשה", שהוקדש
בשנת 2002 נערכה במוזיאון ישראל בירושלים רטרוספקטיבה ליצירתו של לביא, באצירתה של שרית שפירא.
בשנת 2005 הציג לביא תערוכת יחיד בגלריה גבעון שנקראה: "ערבי - שפם סגול", ושסיכמה את עבודתו של האמן בשנתיים מאז התערוכה הגדולה במוזיאון ישראל. באותה שנה עבר האמן דירה, ובצעד מפתיע תרם את אוסף האמנות הישראלית העשיר שלו למשכן לאמנות על שם חיים אתר שבקיבוץ עין חרוד מאוחד.
ב-7 במאי 2007 נפטר לביא בביתו בתל אביב עקב מחלת סרטן הלבלב. גופתו נתרמה לאוניברסיטת תל אביב. את טורו האחרון ב"עכבר העיר", שהופיע ימים מעטים לאחר פטירתו, חתם במילים "זה הטור האחרון שלי. אהבתי לכתוב אותו."
[עריכה] השכלה
- בי"ס למורי אמנות, תל-אביב
[עריכה] הוראה
- 1966 מכללה להדרכה למורי אמנות, רמת השרון
[עריכה] פרסים
- 1978 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל-אביב
[עריכה] לקריאה נוספת
- דליה מנור, "יוסף זריצקי ורפי לביא: אמנים כמנהיגים", ישראל, 15 (אביב 2009), עמ' 66-33.
- שרית שפירא, זה לא צבר, זה גרניום, רפי לביא: עבודות מ-1950 עד 2003, מוזיאון ישראל ירושלים, 2003.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רפי לביא באוספי מוזיאון ישראל
- רפי לביא, באתר מרכז מידע לאמנות ישראלית של מוזיאון ישראל
- רפי לביא באתר ארופיאנה (באנגלית)
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דליה קרפל, הייתי רשע אבל צודק, באתר הארץ, דצמבר 2005
- דנה גילרמן, כומר, עני ומר נפש, באתר הארץ, 6 באפריל 2007
- סמדר שפי, צייר בעברית, באתר הארץ, 9.5.07
- דנה גילרמן, מת רפי לביא, מהאמנים החשובים בישראל, בגיל 70, באתר הארץ, 8 במאי 2007
- חן רוזנק, האמן רפי לביא מת בגיל 70 + סקירה על מורשתו, וואלה, 8 במאי 2007
- האמן רפי לביא הלך לעולמו. ynet, 7 במאי 2007
- טל היינריך, האמן רפי לביא מת, 08.05.2007, נענע 10
- המדרשה לאמנות נפרדת מרפי לביא
- טלי כהן גרבוז, רפי לביא המנוח ייצג את ישראל בביאנלה בוונציה, באתר ynet
- דנה גילרמן, משיחת יתר: פרויקט הלביא, באתר כלכליסט, 04.05.09
- לא היה לו מחשב, באתר ynet, 7.11.2007
- עוזי צור, סוף פתוח והתחלה, באתר הארץ, 16.5.2008
- דנה גילרמן בראיון עם דורית לויטה הרטן, 26.5.2008, הארץ
- אלי ערמון אזולאי, צבעים לדמותו של רפי לביא, באתר עכבר העיר, 22.4.2009
- רותי דירקטור, אמנות: בגבו לעולם, באתר הארץ, 03/06/09
- מנור, דליה, יוסף זריצקי ורפי לביא: אמנים כמנהיגים, ישראל אביב 2009, עמ' 33–66
[עריכה] הערות שוליים
- ^ לקסיקון הציור והפיסול, אצנ' לאמנות הציור והפיסול, ד', הוצאת כתר, 1989
- ^ ראו: טננבאום, אילנה, "חקירות קולנועיות באמנות הישראלית", וידאו Zero, בדרך לקולנוע, מוזיאון חיפה, 2004, עמ' 70.
- ^ ברזל, גבי, "הקולנוע של רפי לביא", המדרשה, כתב העת של בית הספר לאמנות, מכללת בית ברל, גיליון מס' 2 - בקשר לרפי, 1999, עמ' 228-236.
- ^ ראו: טננבאום, אילנה, "חקירות קולנועיות באמנות הישראלית", וידאו Zero, בדרך לקולנוע, מוזיאון חיפה, 2004, עמ' 70.
