משתמש:Yuvald2/דגם כדור-מקל
 |
 | |
| |
| שיחה | |
דגם כדור-מקל משמש בכימיה להצגה תלת-ממדית של מולקולה. הכדור מייצג את האטום והמקל את הקשר הכימי.
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימוש בדגם זה מאפשר צפייה פשוטה יחסית במבנה המולקולה, לעומת שיטות הצגה הדורשות לימוד מקדים או שאינן מבחינות בין סוגי הקשרים הכימיים (קשר סיגמא, קשר פאי ועוד) או במבנה התלת-מימדי של המולקולה. האטומים לרוב מיוצגים על ידי ספירות המחוברות במוטות אשר מייצגים את הקשרים. קשרים כפולים ומשולשים לרוב מיוצגים על ידי שניים או שלושה מוטות קעורים, בהתאמה. בדגם טוב, הזוויות בין המוטות צריכות להיות זהות לזוויות בין הקשרים, והמרחקים בין מרכזי הספירות צריכים להיות ביחס זהה למרחקים בין הגרעינים האטומיים. לרוב, יש הפרדה של היסודות הכימיים בדגם לפי צבע הספירה.
יתרונות הדגם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדגם מקל-כדור, רדיוס הספירות לרוב הינו קטן בהרבה ביחס לאורכי המוטות, זאת בכדי לאפשר הבנה של המבנה האטומי והקשרים בין האטומים. כתוצאה מכך, הדגם לא נותן הבנה נכונה בנוגע לנפח שתופסת מולקולה. לצורך כך קיים דגם מילוי מרחב (קאלוט), לרוב זהו דגם ממוחשב, שבו באים לידי ביטוי הרדיוסים האטומיים ביחס זהה לאורכי הקשרים בין האטומים ולכן מציגים את הנפח התפוס אך לא את הקשרים.
דגמי כדור-מקל יכולים להיות דגמים ממשיים או דגמים ממוחשבים. ניתן לקנות ערכות בנייה המכילות מספר ספירות בצבעים שונים בעלי חורים לחיבור המוטות, ומספר מוטות בצורות שונות לצורך המחשת סוגי הקשרים השונים. צבעי הספירות לרוב מתייחסות לשיטת צביעה CPK. בחלק מערכות הבנייה המוטות יכולים לנוע ולאפשר הבנה בנוגע לתנועת האטומים במבנה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1865, הכימאי הגרמני אוגוסט וילהלם פון הופמן הציג לראשונה את דגם הכדור-מקל. היינריך נהג להשתמש בדגמים אלו בהרצאותיו במכון המלכותי של בריטניה הגדולה.