מתקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

מִתְקָה הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מתחנות בני ישראל בעת מסעם במדבר לאחר יציאת מצרים.

בני ישראל הגיעו למתקה לאחר שהיו בתרח, וממתקה המשיכו לחשמונה, בדרכם לארץ ישראל, כפי המתואר בתורה: ”וַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה: וַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה” (ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים כ"חכ"ט).

מהות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום יונתן כתב שאותו מקום נקרא מתקה מאחר שמימי המקום היו מתוקים[1]: ”וּנְטָלוּ מִתָּרַח וּשְׁרוֹ בְּמִתְקָה אֲתַר דְבַסִימִין מוֹהִי” (ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק כ"ח).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה בסימין משמעותה מתוקים או טעימים, בפסוק מו שם מופיע בתרגום "דְבַסִימִין כְּדִבְלָתָא" - שמתוקים כדבלה


תחנה קודמת:
תרח
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
חשמונה