נדודי בני ישראל במדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפה של נדודי בני ישראל 1641

נדודי בני ישראל במדבר, לפי המסופר בתורה, נמשכו ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען. בלשון חז"ל מכונים אלו שנדדו ממצרים ולא זכו להיכנס לארץ המובטחת כבני "דור המדבר".

תחילתו של המסע ממצרים לארץ כנען במעמד הר סיני, שהתרחש שבעה שבועות לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים, ובו התגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, ונתן להם את התורה. במהלך המסע אכלו בני ישראל מן שירד משמים, אותו אכלו בבוקר ובערב האל סיפק להם שלווים.

חטא המרגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ציווי של אלוהים שלח משה שנים עשר מרגלים לתור את ארץ כנען, קודם לכניסת עם ישראל אליה. למשימה נבחר נציג מכל אחד משנים עשר השבטים, כולם ממנהיגי העם. שליחות המרגלים נמשכה ארבעים ימים, ובמהלכה הם עברו בכל הארץ וראו את עריה. בשובם, עשרה מהם צפו בעיות קשות בכיבושה, וגרמו לעם להתייאש מלהיכנס לארץ. בעקבות חטא הייאוש מבקש אלוהים להכות את העם כולו במגפת דבר ולהשמיד אותו. לאחר תחינות של משה מומתק העונש, ונקבע שבני ישראל ישהו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים ימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור, מבן עשרים ומעלה. קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל ניסתה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפה במלחמה מול העמלקי.

היחידים מדור קבלת התורה שזכו להיכנס לארץ ישראל הם המרגלים שדיברו טובה על ארץ ישראל - יהושע בן נון וכלב בן יפונה. משה עצמו לא זכה להיכנס לארץ כנען, בגלל חטא ההכאה בסלע למען יצאו ממנו מים, אך תלמידו, יהושע בן נון, הוביל את בני ישראל אל מעבר הירדן והנהיג את ההתנחלות בארץ כנען היא ארץ ישראל.

תחנות המסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר במדבר (פרק ל"ג) מפרט את תחנות הנדידה במדבר. לגבי רבות מהתחנות התיאור לקוני, ומתמצה באמירה בסגנון "וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה, וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ". התחנות:

תחנה מקור מקראי תיאור
רַעְמְסֵס ספר שמותפרק י"בפסוק ל"ז
ספר במדברפרק ל"גפסוק ה'
אזור רעמסס היה המשובח ביותר במצרים ספר בראשיתפרק מ"זפסוק י"א
סֻּכֹּת ספר שמותפרק י"בפסוק ל"ז - פרק י"גפסוק כ'
ספר במדברפרק ל"גפסוקים ה'-ו'
יישוב מצרי הסמוך לגבול
אֵתָם ספר שמותפרק י"גפסוק כ'
ספר במדברפרק ל"גפסוקים ו'-ח'
ב"קצה המדבר"
פִּי הַחִירֹת ספר שמותפרק י"דפסוק ב'
ספר במדברפרק ל"גפסוקים ז'-ח'
המקום נמצא "בין מיגדול ובין הים לפני בעל צפון". לפני חציית ים סוף. נקרא גם "פְּנֵי הַחִירֹת" בספר במדבר
מִגְדֹּל ספר במדברפרק ל"גפסוק ז' החנייה במקום מתוארת רק בספר במדבר
מָרָה ספר שמותפרק ט"ופסוק כ"ג
ספר במדברפרק ל"גפסוקים ח'-ט'
מקור השם הוא על שבני ישראל מתלוננים שהמים מרים
אילִם ספר שמותפרק ט"ופסוק כ"ז, ספר שמותפרק ט"זפסוק א'; ספר במדברפרק ל"גפסוקים ט'-י' בו 12 בארות ו-70 דקלים
ים סוף ספר במדברפרק ל"גפסוקים י'-י"א הכוונה כנראה לאגמים המרים[דרוש מקור]
מדבר סין ספר שמותפרק ט"זפסוק א', ספר שמותפרק י"זפסוק א'; ספר במדברפרק ל"גפסוקים י"א-י"ב אלוהים מספק שליו ומן
דופקה ספר במדברפרק ל"גפסוקים י"ב-י"ג - -
אלוש ספר במדברפרק ל"גפסוקים י"ג-י"ד - -
רפידים ספר שמותפרק י"זפסוק א', ספר שמותפרק י"טפסוק ב'; ספר במדברפרק ל"גפסוקים י"ד-ט"ו - -
מדבר סיני ספר שמותפרק י"טפסוקים א'-ב'; ספר במדברפרק י'פסוק י"ב, ספר במדברפרק ל"גפסוקים ט"ו-ט"ז - -
קברות התאווה ספר במדברפרק י"אפסוק ל"ה, ספר במדברפרק ל"גפסוקים ט"ז-י"ז - -
חצרות ספר במדברפרק י'פסוק י"ב, ספר במדברפרק י"בפסוק ט"ז, ספר במדברפרק ל"גפסוקים י"ז-י"ח - -
רתמה ספר במדברפרק ל"גפסוקים י"ח-י"ט - -
רימון פרץ ספר במדברפרק ל"גפסוקים י"ט-כ' - -
לבנה ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ'-כ"א - -
ריסה ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"א-כ"ב - -
קהלתה ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ב-כ"ג - -
הר שפר ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ג-כ"ד - -
חרדה ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ד-כ"ה - -
מקהלות ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ה-כ"ו - -
תחת ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ו-כ"ז - -
תרח ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ז-כ"ח - -
מתקה ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ח-כ"ט - -
חשמונה ספר במדברפרק ל"גפסוקים כ"ט-ל' - -
מוסרות ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל'-ל"א - -
בני יעקן ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל"א-ל"ב - -
חור הגידגד ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל"ב-ל"ג - -
יטבתה (אתר מקראי) ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל"ג-ל"ד - -
עברונה ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל"ד-ל"ה - -
עציון גבר ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל"ה-ל"ו - -
קדש ספר במדברפרק כ'פסוק א', פסוק כ"ב, ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל"ו-ל"ז במדבר צין; מקום קבורתה של מרים
הור ההר ספר במדברפרק כ'פסוק כ"ב, ספר במדברפרק כ"אפסוק ד', ספר במדברפרק ל"גפסוקים ל"ז-מ"א בקצה ארץ אדום; מקום קבורתו של אהרן
צלמונה ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"א-מ"ב - -
פונון ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"ב-מ"ג - -
אובות ספר במדברפרק כ"אפסוקים י'-י"א, ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"ג-מ"ד - -
עיי העברים ספר במדברפרק כ"אפסוק י"א, ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"ד-מ"ה בגבול מואב
דיבון גד ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"ה-מ"ו - -
עלמון דבלתימה ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"ו-מ"ז - -
הרי העברים ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"ז-מ"ח לפני הר נבו
ערבות מואב ספר במדברפרק כ"בפסוק א', ספר במדברפרק ל"גפסוקים מ"ח-נ' על גדת הירדן

אירועים מיוחדים במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים אחדים במהלך הנדודים זכו לתיאור מפורט:

  • המקושש: אדם שעבר עבירה חמורה של חילול שבת. משה, מנהיג העם, לא ידע כיצד לנהוג במקרה זה, והוציא את גזר דינו, מוות בסקילה, רק לאחר שאלוהים הורה לו כיצד לנהוג.
  • בעת חניית העם במדבר דיברו אהרון ומרים אודות האישה הכושית אשר לקח משה. בעקבות כך נענשה מרים בעונש הצרעת.
  • מחלוקת קורח ועדתו: קורח הנהיג מרד כנגד הנהגתם שלמשה ואהרון, בטענה: "רוַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'." (ספר במדברפרק ט"זפסוק ג'). האל העניש את קורח ועדתו במיתה.
  • קברות התאווה: מקום במדבר פארן, שבו היו שתי מרידות של עם ישראל נגד האל ונגד משה. שם גם הוקמה הסנהדרין הראשונה על ידי משה.
  • נחש הנחושת: צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת ה', על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא.
  • משה והסלע: בני ישראל צמאים למים ורבים עם משה ואהרן. משה מתפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים. ה' כעס על משה והענישו בזאת שלא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל.
  • בלעם בן בעור: בלק בן ציפור מלך מואב התיירא מעם ישראל העולה מארץ מצרים, ולכן שלח כשליחים את זקני מואב ומדין אל בלעם, שישכרו אותו לקלל את עם ישראל. בלעם הסכים. הוא ניסה לקלל אך לא הצליח ובירך את ישראל במקום לקללם.
  • מעשה זמרי: זמרי בן סלוא משבט שמעון חטא עם עוד רבים מבני ישראל בזנות בשיטים, והריגתו על ידי פנחס עצרה את המגפה שהתחוללה אז בעם ישראל.

מסע נדודי בני ישראל לפי המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמאה ה-19 ניסו נוסעים וחוקרים שתרו את חצי האי סיני למצוא את נתיב הנדודים של בני ישראל במדבר ואת תחנות המסע. הניסיון לאתר את הר סיני עמד במרכז החקירות וההצעות של אותם חוקרים. שני נתיבי המסע העיקריים שהוצעו היו הנתיב הצפוני, העובר בדרך הים שבצפון סיני והנתיב הדרומי העובר באזור ההר הגבוה שבדרום סיני.

על פי הכתוב בספר שמות, בני ישראל לא עברו "דרך ארץ פלשתים", שהייתה הדרך הקצרה והקרובה לארץ ישראל. על פי חוקר המקרא יהושע מאיר גרינץ דרך זו עברה בצפון סיני, שם שכנו הפלשתים הראשונים המוזכרים אצל אבות האומה, אברהם ויצחק ושם הייתה ארץ פלשתים. בנוסף, הוא קובע בספרו מוצאי דורות‏[1], כי ארץ גרר הנזכרת בספר בראשית היא במזרח סיני, מדרום לג'בל חלאל ולדרך שור המקראית, שם נקרא עד היום אחד מיובליו המרכזיים של ואדי אל-עריש - נחל אל גרור.

לפי מחקר של ההיסטוריון אביגדור שחן, המסתמך על עדויות וכן על מפות עתיקות ועדכניות, בני ישראל לא עשו את מסלול יציאת מצרים דרך אזור חצי האי סיני כפי שנהוג לחשוב, אלא דרך אפריקה. הם פנו ממצרים לכיוון צ'אד וניז'ר של ימינו, משם נסעו אל צפון-מערב היבשת, ולאחר מכן שבו מזרחה לסודאן ואתיופיה - שם הם חצו את סואץ לכיוון אסיה, ועלו צפונה לארץ ישראל. שחן מצביע על קיומם של שבטים אפריקאים ששומרים מצוות, וכן על כך שלאורך המסלול באפריקה ישנם מקומות בעלי שמות עבריים‏[2].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על דור המדבר כתב חיים נחמן ביאליק את הפואמה "מתי מדבר האחרונים", שהתפרסמה בשנת תרס"ב - 1902.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמודים 99 ואילך
  2. ^ אביגדור שחן, זה סיני!, א. שחן, 2011